כשההווה הנרטיבי כל כך משמים, לאח הגדול אין ברירה אלא לגרום לדיירים להתחיל לחשוב על העתיד שלהם, להתנסות בקמפיינים, להשוות עוקבים באינסטגרם וללמוד איך לגרום לעדן דניאל גבאי לחקות אותך בטיקטוק. רק לי זה מרגיש כמו היחידה להכוונת חיילים משוחררים רק בלי הסקאם והדילים המפוקפקים להלוואה בתנאים נוחים? או בקיצור, יש פה ריח של סוף? או ששוב ליאל עשה לנו תרגיל מסריח?
כיאה לטרילוגיית פרקי האס"ק של האח הגדול, הדיירים שלנו מתחילים להבין שאם הם הצליחו לשרוד בבית עד כה, יש מצב שהם ממש מפורסמים בחוץ. כלומר, אנשים אשכרה בזבזו זמן וכסף כדי לכלוא אותם שם, זה בטוח אומר משהו מטריד על החיים שלהם. ואם בשלושת החודשים האחרונים הם הרהרו כיצד הדברים נראים כלפי חוץ, עכשיו הם כבר ממש בלחץ מזה. וגם מהעובדה שיובל מעתוק סוף כל סוף מנסה להימלט מדפוסי הריצוי שלה - רק כדי ליפול שוב למלכודת הקצפת של סתיו וליאל.
כזכור, ברגעים הפעוטים בהם הדיירים שלנו לא קנו משהו בחסות מחלקת תוכן שיווקי, הם התבקשו לנקד זה את זו במטרה להעניק לדייר אהוב אחד כרטיס לגמר. בעוד שדיירים קשוחים יותר תמיד נהנים מכל פלטפורמה המאפשרת להשחיר או לפרגן זה לזו, יובל, דמות שנוטה לחטוף התקפי חרדה רק מהאפשרות לאכזב מישהו - מחליטה להשאיר את ליאל וסתיו מחוץ לרשימת המנוקדים.
לרגעים נדמה שסתיו קיבלה את העניין בחיוביות מסויגת, כשהיא מבינה היטב שיובל היא דמות שלא משתלם להיטפל אליה. מנגד, ליאל שוב חשף כשל אסטרטגי וכן, קושי אמיתי להסתגל לחוקי הפורמט. ובדומה לתקרית עם שי, גם הפעם שקע בעלבון נקמני והחליט להכניס גם את יובל אל חדר המתים האפלטוני שלו ע"ש נסרין קדרי. במילים אחרות, יובל שוב שילמה את המחיר על הניסיון להיות הבסטי של הבית. מצד שני, היא גם קיבלה חברות אמת עם יענקי, כרטיס לגמר ותזכורת לכך שהדרך לגן עדן רצופת כאפות כואבות.
כזכור, כבר שבועיים שיובל נקרעת בין מחנה שי ושניר ובין ציר הבובות המרושעות ונדמה שלא נותר בה עוד כוח להרים את הסכם האוסלו של הריאליטי הזה. היא מבינה היטב שפני הדיירים מעולם לא פנו לשלום, אבל הם ממש ישמחו לדעת באיזו קבוצה היא משחקת כדי לבחון את האפשרות לתמרן אותה. וכשהיא מתנסה בכל הרעיון הזה של לעמוד על שלה, היא מגלה שזה כבר פחות מתאים להם.
יובל, שכבר רגילה להתנדב לכבס את התחתונים המלוכלכים של הבית, התנדבה גם הפעם לספוג את העלבון של ליאל ומקבלת על עצמה אשמה, בושה ומנהגי אבלות צנועים. בהמשך, היא גם התבקשה להתנצל שנפלט לה קצת בכי - אבל רק כי זה גורם לליאל להיראות רע. לא שאכפת לו, אבל הכי אכפת לו ששונאים אותו. וגם ברור לו שאם נעלבים ממנו זו סתימת פיות. במילה אחת: גזלייטינג. בשתי מילים: אכבר גזלייטינג.
אבל לא לדאוג, גם אברהם וסתיו לא שכחו לפנק אותנו בריב השבועי לילד וניסו לטמטם את הבית כשהראשון התעקש לשבת ליד סתיו ברגע הכי פחות מתאים. זה הרגיש כמו לצפות בשני ילדים בני שמונה שנתקעו בגוף של מבוגרים. זו הייתה התפרצות כל כך מביכה שאני מתקשה לחשוד שלא מדובר בפעולה מתואמת של האח, אברהם וסתיו - שאשכרה התנדבה לנדור נדר לא לדבר עם אברהם, רק כדי להפר אותו והכי להמשיך לדבר איתו.
אתם לא תצליחו לשכנע אותי שלסתיו עד כדי כך היה חשוב לבחור בגדים בפרטיות, בדיוק כמו שאברהם לא באמת היה זקוק לנמנום על הספה שספציפית הכי קרובה לסתיו. בכל זאת, מדובר בבית שנראה כמו קטלוג של מערכות ישיבה. למה אני יודעת שלא אכפת להם? כי אברהם שוב ניצל את ההזדמנות לנסות להצחיק עם המוב השחוק על המים הקרים (תנו לו כבר קמפיין לבר מים תודה) וסתיו מיד החלה לברבר (שורש ב.ר.ב.י) על כמה שבכלל קשה לה להיות רזה וכוסית. נו באמת, אחרי שלושה חודשים מגיע לנו יותר.
חתמנו את הפרק עם עוד כוכב ריאליטי בשם שניר שחווה פרידה טלוויזיונית מבת זוג ברגעים כאלה, בקול זעקה ושבר כאילו שהוא לא עומד לפגוש אותה בעוד פחות משבוע.