שדי האש

לימור לבנת היא ישראלית ייצוגית לא פחות משני המשולשים המשתלבים זה בזה ליצירת הסימן ההוא, הישראלי מיני קדם, שמוטבע לנו באמצע הדגל. שכן לימור לבנת היא כצלוחית פטרי, דוגמית מוקפדת של ישראליות מזוקקת – אוסף סתירות פנימיות ארוז בחליפה מהודקת של "סתירות פנימיות? אני?"

נפתח בעובדה שלבנת מנהלת את מלחמתה משורות קבוצת מיעוט נרדפת – המין הנשי – שהיא, כמובן, הרוב הנומינלי הברור באוכלוסייה. נמשיך בכך שלבנת מנהלת מלחמה אחרת משורות קבוצת מיעוט נרדפת אחרת – הימין הישראלי – שאף היא, מהווה רוב מכריע והחלטי בכנסת. נדלג הלאה אל העובדה שלבנת משתייכת אידיאולוגית למיעוט הסגפני והנרגן של יושבי הגבעות (איזו רוח פלצות אחזה בה כשנודע על כוונת הממשלה להסתלק מקבר יוסף!) ובאותה נשימה מנהלת את חייה הבורגניים בנוחיות הפנטהאוז של העשירון העליון, מתחככת בשמנא ובסלתא, רחוקה מרחק שולמית אלוני מנדיה מטר מארץ ישראל השלמה וטוב לה עם מדיניות החיסולים.

ובלי משים, אוסף ההתנגדויות הפנימיות הללו, מצטרף לדמות קוהרנטית אחת, שמצד אחד מנהלת מאבק ללא מצרין לטובת התרבות העברית (המשרה מחייבת) ובאותה מידה של התרגשות אינה יודעת לאשורו את ההבדל בין חיים צינוביץ' לחיים דרוקמן (זה יהודי וזה גם כן – את הפלשתינאים נזיין). יד אחת אוחזת בשוט המורה ללשון, וזרוע אחרת מניפה קולמוס כדי למען איגרת למורה, רצופה כולה בשגיאות צורמות בעברית ובעושר לשוני של צנובר מיובש. עין אחת צופה אל שולחנה של מרב מיכאלי ומחרה אחר שלי יחימוביץ – "שריפת חזיות זה הכי, אחותי", כשהעין האחרת מוטרדת ממעמד האישה הפלשתינאית הנתונה תחת כיבוש צה"ל כהיות מוטרד הים ממים מלוחים. שן אחת נוגסת בתאווה איזו עסקית אנינת טעם ב"מיקה" האלגנטית, ושן אחרת שוכחת מלב את רעבונם של מיליונים אחרים, על גורלם היא מופקדת.

כזו היא לימור לבנת – פעילה פוליטית שמיומנותה בבחישות פוליטיות ככוחו של מייק טייסון בקטטות רחוב – ולמרות זאת, היא אישה, ועל פי נורמה מחויבת להתאפר ולהתגנדר בציבור, ולהיוותר רעננה כל היום, ומעודנת חליפות ומחוייטת חליפות ותופרת חליפות למינוי הבא. ואם לא נשגיח עליה היטב, תצמח לממדי גולדה מאיר ואולי אף תזכה לפרק ספיישל מתוסף משלה בפרויקט היוקרה והנפטלין הציוני "עמוד האש" (הי"ד). שם בוודאי תשכון תמונתה בג'ינס ג'ורדאש, מחובקת עם אורנה דץ, בכנס "נשים למען נשים השומרות על נשיותן למרות הצלחתן הרבה", לצד זו של מהאטמה גנדי, מרגרט תאצ'ר, ביל קלינטון, המלכה נור ועוד נשים ששינו את פני ההיסטוריה.

היא כחולה ולבנה, הראש שלה מלא בסטוק סרטי מלחמה בהיקף של מחסן "בלוקבאסטר", יש לה אחריות מיניסטריאלית והיא יודעת בדיוק כמה ראשי נפץ גרעיניים יש בידי ישראל. היא מחנכת את הילדים שלכם לאהבת ישראל. היא בוראה דור חדש של ישראלים. בצלמה. לימור לבנתים קטנים ומדויקים. כירורגיים, כמו ילדי מבחנה. אפשר גם לומר עליה שאין עם מי לדבר.