הזוכה בפרס סאסא סטון לספרות ילדים לשנת 2023 הוא הספר "שושנה חיפושית הזבל המשועממת", שכתבה ואיירה אורית ברגמן (הוצאת אגם), לה יוענקו 35 אלף שקלים. הטקס ע"ש פיליפ והילדה סטון, שהתקיים זו השנה השלישית, נערך במידטאון תל אביב.
השנה הפרס הוקדש לכפיר ואריאל ביבס, שנחטפו לרצועת עזה בגילאים עשרה חודשים וארבע עם אימם שירי, וגם אביהם ירדן נמצא בשבי. חמאס טען כי האם ושני ילדיה אינם בין החיים.
בטקס שהתקיים בתל אביב נכחו נציגי משפחת ביבס המורחבת, ובסופו נערך טקס הפרחת מאות בלונים כתומים מרחבת המסחר של מגדל מידטאון, להעלאת המודעות להשבת בני המשפחה הביתה. עוד נכחו באירוע הזמרת יובל דיין והסופרת ליהיא לפיד.
בפרס סאסא סטון למפעל חיים על סך 25 אלף שקלים זכתה הסופרת והעורכת יונה טפר על תרומתה לספרות הילדים והנוער הישראלית. בנוסף, השנה הוחלט להעניק מענק כספי על מקוריות איורית על סך 25 אלף שקלים לנטלי בלהסן על ספרה "בארץ השמיכה" (כתר/ כנפיים).
בתחילת הטקס הוקרא השיר "ג'ינג'י" של מרים ילן שטקליס. לאחר מכן, שודר קטע וידאו שבו הסופרת גלילה רון פדר-עמית, זוכת פרס מפעל חיים בטקס סאסא לספרות ילדים בשנת 2021, הקריאה מכתב שכתבה בשם גיבור סדרת ספריה "ג'ינג'י" ילדים הג'ינג'ים שנחטפו לרצועת עזה, אריאל וכפיר ביבס.
"שלום אריאל ושלום כפיר", כתבה הסופר בשם גיבורה הידוע. "אני כותב לכם כי מאז שנחטפתם אני לא מסוגל להפסיק לחשוב עליכם. אני חושב גם על החטופים האחרים הלא ג'ינגים, אבל עליכם אני חושב במיוחד. כל הגינג'ים הם קצת אחים". בהמשך נכתב: "מה אתם רואים? אתם רואים חושך? מנורה? פנס? מה? אתם יודעים בכלל שהשמש זרחה והתחיל יום חדש?", וכן: "אמרתי לאמא שלי: עד שהג'ינג'ים חוזרים הביתה אני שותה רק מים" ו"בהשוואה למה שאתם עברתם, כל הג'ינג'ים בעולם קטנים קטנים, זעירים, אפילו דוד המלך היה מפנה לכם את המקום הראשון".
עופרי ביבס, גיסתה של שירי ביבס, אמרה בטקס כי "אחד הספרים שאריאל מאוד אוהב לאחרונה הוא הספר 'מי רוצה שק קמח' של דויד גרוסמן. אריאל, כמו גיבור הספר, יונתן, הוא ילד אנרגטי ושובב, עם דימיון מפותח ורוח שטות. הרגעים המתוארים בספר, הם רגעים קטנים של אבא ובן. שגרתיים, יום-יומיים. לא תמיד אנחנו מקדישים להם מחשבה. כבר 80 ימים, שהשגרה הפשוטה שמתוארת נגדעה והופרה בבת אחת עבור אריאל, אבא ירדן, האח הקטן כפיר ואמא שירי. כבר 80 ימים בלי ספר לפני השינה, משחק עם אבא, נשיקה לכפיר וחיבוק מאמא בדרך למיטה. רגעים פשוטים אלו, משמשים לנו כיום תזכורת לחסר שלהם, מציפים געגוע. אריאל וכפיר הפכו לסמל, אבל עבורנו הם משפחה והמשפחה לא שלמה. אנחנו רוצים אותם איתנו בבית, לחבק, לנחם, לאהוב, לשקם. הם צריכים לחזור - עכשיו. הזמן אוזל".