2023 היתה אחת השנים הגרועות בתולדות מארוול, עם סדרה של כישלונות קולנועיים יוצאי דופן כמו "המארוולס". הניסיון להתאושש ולהתחיל את 2024 מתחיל כבר עכשיו, עם הסדרה המוגבלת "אקו", שחמשת הפרקים שלה יעלו מחר (רביעי) בדיסני פלוס.
הסדרה נקראת בשם האלטר-אגו של הגיבורה שלה, מאיה לופז, שהופיעה כדמות משנה בסדרה "הוקאיי" ועכשיו מקבלת את מרכז הבמה. כזכור, מדובר בדמות שהיא גם ילידה אמריקאית וגם לקוית שמיעה, ובכובע שלה כאקו, היא מתהדרת ביכולת לחקות בצורה מושלמת את התנועות של מי שעומד מולה.
מבלי לחשוף יותר מדי פרטים על העלילה, נאמר כי היא עוזבת את ניו יורק וחוזרת לעיירת הולדתה באוקלהומה ומתחברת חזרה לזהותה, שורשיה ומשפחתה, אך עברה בתפוח הגדול ממשיך לרדוף אחריה. בין הדמויות האחרות בולט גם דודה המאמץ, ברון פשע בשם קינגפין בגילומו של וינסנט ד'אונופריו, וכמובן גם גיבור-העל דרדוויל.
נוסף לגיוון האתני, "אקו" היא גם הסדרה הכי אלימה וקודרת עד כה של מארוול, והראשונה מבית היוצר שלהם שקיבלה באמריקה את הדירוג TV-MA, המקביל לR בקולנוע ומשמעותו לבני 17 ומעלה בלבד.
"לא יצאנו לדרך במטרה לעשות סדרה למבוגרים בלבד", אומר ברד ווינדרבאום, ראש מחלקת הסטרימינג והטלוויזיה במארוול בשיחה עם התקשורת הבינלאומית בה נכחה גם וואלה! תרבות. "עשינו סדרה על מאיה לופז, וזו דמות עם עבר אלים, שהתמודדה עם טראומה רצינית, שצריכה לקבל החלטות קשות ולהתייצב מול אנשים שהיא אוהבת כדי לצמוח ולהשתנות. הלכנו עם הדמות הזו, וזה יצר את הטון של הסדרה - נימה מחוספסת וריאליסטית יותר. הטון הבוגר של הסדרה ודירוג הצפייה נולדו מתוך הדמות של מאיה".
ברוח הימים, מארוול ודיסני, תאגיד-העל שלו היא שייכת, מנסים לעשות את הכל "נכון". זה ניכר גם במסיבת העיתונאים הרשמית של הסדרה, שלא מתקיימת במלון ניו יורקי מפונפן, אלא באזור זירת ההתרחשות של הסדרה - במרכז התרבותי של שבט הצ'וקטו, שבמדינת אוקלהומה. את הסדרה ביימה סידני פרילנד, ילידה אמריקאית בעצמה, שביימה בעבר פרקים ב"כלבי השמורה", ואת דמותה של אקו/לופז מגלמת אלווקה קוקס, שגם היא לא כוכבת מהסוג שהוליווד הרגילה אותנו אליו. היא ילידה אמריקאית, חירשת וגם קטועת רגל. "אף פעם לא ראיתי במסך הגדול או הקטן מישהי כמוני, תמיד התעלמו ממני", אמרה על כך בעבר.
"אני דומה למאיה בכך ששתינו גדלנו עם טראומה - במקרה שלה מדובר במוות של אימא שלה וכל מיני טרגדיות אחרות שהתרחשו בחייה. עברתי הרבה ניתוחים כילדה, וזה חישל אותי. גם מאיה וגם אני לוחמות, קשוחות ו-Badass", אומרת לופז בשיחה.
"אחד הדברים המעניינים לגבי הדמות של מאיה/אקו זה שב'הוקאיי' היא הנבלית, נכון?", מוסיפה הבמאית סידני פרילנד. "אבל אז את מתחילה להתעמק בדמות ולהסתכל במקום שממנו היא באה, ואת שואלת את עצמך - 'רגע, איך ילדה חירשת, קטועת רגל, ילידה אמריקאית מאוקלהומה, איך לעזאזל היא הופכת לאחת החיילות המובילות בצבא של קינגפין?' היה מרתק לענות על השאלות האלה, ועל השאלה מה קורה כשהיא מגיעה הביתה".
"אף פעם לא תיכננו להפוך את אקו לקפטן אמריקה או משהו כזה. בשיחות עם מארוול, הם תמיד משכו לצד האפל שלה. הם רצו שנצלול למחילת הארנב ונמתח את הגבולות, והסגנון של הסדרה בא מזה".
את עצמך משבט הנבאחו. מה היה מאתגר מבחינתך ביצירת סדרה על שבט אחר?
"יש נטייה בתרבות ובחברה לערבב את כל השבטים ולהתייחס אליהן כמקשה אחת, וכמובן שזה לא כך - כל שבט שונה, כל שפה שונה, לכל תרבות יש את המאפיינים הייחודים שלה. המטרה שלי היתה לייצר דיאלוג עם שבט הצ'וקטו, לשמוע מהם ולערב אותם, וניסינו להיות אותנטיים ככל האפשר בתיאור החוויה שלהם".
"יש בסדרה סצינה שלדעתי באמת ובתמים מעולם לא ראינו על המסך. היא מתארת את אמריקה לפני שהאירופאים הגיעו אליה. זו סצינה שנולדה אך ורק בזכות העבודה עם שבט הצ'וקטו".
ד'אונופריו, מי שפרץ ב"מטאל ג'קט" ב-1987, הוא המנוסה מבין כוכבי הסדרה. "זו אחת ההפקות הכי מוצלחות שהייתי שותף להן, וכנראה זה קשור בעובדה שכל הצוות היה נשים - סידני והבמאיות האחרות, הצלמת, המפיקות וכמובן גם השחקנית הראשית", הוא אומר. "הכל הלך כל כך חלק. לא היו שום פנצ'רים ושום התנגשויות. תשאלו את הילדים שלי. כל פעם שחזרתי הביתה אמרתי להם עד כמה זו הפקה יוצאת דופן".
ולסיום, חוזרים לשאלת מיליון הדולר, או אפשר אפילו לומר שאלת המאה מיליארד דולר (לכל הפחות) - לאן מארוול הולכים מכאן?
"במובן מסוים, 'אקו' מסמנת התחלה חדשה מבחינת מארוול", אומר ווינדרבאום. "מארוול זה יקום עצום - אמרו פעם שהקומיקס של מארוול הוא הסיפור המתמשך הכי גדול אי פעם. יש בו הרבה פינות שעוד לא חקרנו, ומאיה איפשרה לנו לראות את אחת מן הפינות האלה. זה העתיד של מארוול: היכולת לספר סיפורים לא צפויים, שעומדים בפני עצמם, מתמקדים בדמויות עם אישיות מיוחדת, ונמצאים בשוליים של מה שראינו עד עכשיו".