כמו רבים מהאמנים, התגייסה סי היימן עם פרוץ המלחמה לשיר בבתי חולים ובמתחמי מפונים ואת השיחות והמפגשים שם היא לא תשכח.
ב־5 באוקטובר 2023 ציינה סי היימן 36 שנה ללהיטה האלמותי "גיבור גדול" בפסטיבל "רוקנרולה" באכזיב יחד עם להקת משינה, בפני קהל של 5,000 איש. חודש אחרי, הוזמנה לבצע את השיר בגרסה אקוסטית בהלווייתו של עומר חרמש ז"ל, איש כיתת הכוננות בכפר עזה, שנרצח בידי חמאס בקרב.
"עומר היה מלח הארץ, גיבור אמיתי. באופן מצמרר בקשתו הייתה שבהלווייתו אשיר את 'כמו צמח בר' שהלחין אבי נחצ'ה, ולבקשת אמו חוה ביצעתי גם את 'גיבור גדול', והתחושה הייתה כל כך אמביוולנטית היות שהוא היה באמת גיבור", מספרת היימן. "הנאיביות להגיד 'מלחמות כבר לא קורות בחורף' אפיינה אותי כנערת רוק שחשבה בתמימותה שכשיהיו לה ילדים הם לא ילכו לצבא ולא תהיינה מלחמות. בדיעבד אני חושבת, איך יכולתי לכתוב שיר כזה? הייתי כל כך נאיבית. לשיר למשפחות שכולות או למפונים את השורה הזו עדיין מרים לאנשים, כי מדובר בשיר לגיבורים הגדולים, והגבורה האמיתית היא לא להוכיח את עצמנו במלחמה אלא בחיים האמיתיים, בחיים של עכשיו, בחברות, באחווה ובאחדות, והתקווה שנקום מהפצע הנוראי והענק הזה וניצור חברה חדשה וטובה יותר".
ה־7 באוקטובר תפס את היימן, כמו את כולנו, בהפתעה מוחלטת: "אני מתעוררת לרוב מכל זבוב, ודווקא בבוקר הארור הזה ישנתי עד שקיבלתי הודעות וואטסאפ מהבן שלי תומר (המוזיקאי תומר עפרון) שהעיר אותי, ובסביבות 7:30 בבוקר תומר ואני ישבנו צמודים מול הטלוויזיה, כשבמקביל אני מקבלת הודעות מכל מיני חברים ומכרים מעוטף עזה. העוטף הוא כמו בית בשבילי, אני מופיעה שם כל הזמן, ואני מקבלת מהם הודעות שמפקירים אותם ושיש סביבם יריות ומחבלים. זה היה שוק ראשוני ועוד לא הבנתי את גודל השבר. זה קצת מזכיר לי שבגיל 12, כשגרתי עם הוריי בלונדון, אמא שלי העירה אותי ואמרה לי: 'אבא טס לישראל, פרצה מלחמה. הפתיעו אותנו'".
אחרי שעיכלה את גודל הכאוס, לקחה איתה היימן את יד ימינה, המוזיקאי אלעד שודלר, והשניים החלו להופיע בכל מקום שאפשר: בפני מפונים, בפני משפחות שכולות, בהלוויות, בפני פצועים בבתי החולים ובפני חיילים. אלה הופעות שהיא לא תשכח עד יומה האחרון, כשהחוויות מהן נשפכות ממנה בלי הפסקה לאורך השיחה.
"בקורונה הוזמנתי להופיע ביום הולדת של מעריץ שלי בשם אלישע, שהוא, אשתו וששת ילדיהם גרים בקיבוץ כרמים", אמרה. "במלחמה הוזמנתי להופיע בכרמים בפני מפונים מנחל עוז, כשאחד מהם, מיקי, ביקש שאבוא שוב להופיע שם גם בפני המעריץ שלי אלישע, שבדיוק גויס למילואים ונלחם, לכשיחזור. כשהגעתי לשם, נודע לי שאלישע נפצע והיה כבר קטוע רגליים עם בטן שחטפה פגז ובשיקום ארוך וקשה. הקשר שלי עם אלישע, מיקי ושאר המפונים נמשך עד היום בהודעות ובשיחות".
מהיום הראשון היימן מלווה את משפחות החטופים. "המתורגמנית שלי לשפת הסימנים, לי דן, המלווה אותי 25 שנה, חוותה טרגדיה נוראית במלחמה: דודתה כרמלה דן (80) והאחיינית שלה נויה דן (12), שהפכה סמל לילדים עם צרכים מיוחדים, נחטפו ונרצחו בידי חמאס, ובמקביל נחטפו נכדים נוספים של כרמלה, החטופים סהר (16) וארז (11) קלדרון, ששוחררו מאז מהשבי", היא מספרת.
"עופר, בעלה של הדס קלדרון, כלתה של כרמלה, עדיין חטוף. מהשבוע הראשון אני מתנדבת במטה החטופים, עוזרת באופן פעיל בכל מה שצריך, כולל במכירות, וזה נורא מוזר לראות את כל הקהל הרב שפוקד את כיכר החטופים שואל אותי: 'מה את עושה כאן? למה את לא על הבמה?'. אני מסבירה להם: 'כרגע אני מתנדבת. אם יקראו לי לשיר - אעלה בכבוד. אני אהיה איפה שאני יכולה להיות ואיפה שאוכל להיות אני אהיה'".
הייתה לי גם פגישה בלתי נשכחת עם יוכבד ליפשיץ, שהייתה חטופה ושוחררה, והיא חיבקה אותי וסיפרה לי שהיא למדה אצל אבא שלי מוזיקה, וניגנתי לה את 'גיבור גדול' במפוחית ואמרתי לה: 'זאת כן חוכמה להיות חזקה'. היא השראה בעיניי בכך שהיא נשארה זקופת קומה למרות כל מה שהיא עברה".
טרגדיה פקדה גם את משפחתה של היימן, כשסמ"ר תומר אחימס ז"ל (20), בנה של בת דודתה ענת, נרצח וגופתו נחטפה. "היום אנחנו יודעים שהם חטפו גופה", היא מספרת. "תומר הוקפץ למלחמה בשבת הארורה ונפל. גופתו עדיין מוחזקת בעזה אבל המשפחה החליטה לקיים טקס הלוויה בבית העלמין להבים. אין מישהו שלא מכיר מישהו שלא מכיר מישהו שנרצח או נחטף".
עם כל המראות, החוויות והטרגדיות שאת רואה, איך הלב שלך מצליח להתמודד?
"כל החודשים מאז ה־7 באוקטובר מחולקים, כי כמו בכל דבר יש סוגים של תדרים. התדר הראשון היה שוק מוחלט שהגיע אחרי אותה הופעה היסטרית עם משינה, והנחיתה הייתה קשה. החודשים הראשונים היו בעיקר ריצה מאולם למלון, ממושב לבסיס צבאי, וממשפחות שכולות לבתי חולים".
"הבית שלי הפך לסוג של חמ"ל לארגון והתנדבויות למען מי שצריך, ואני מרגישה שהדבר הזה די שומר אותי ערה. אלו חודשים שבהם ראיתי אנשים מסוימים כמעט כל יום ולפעמים לא ראיתי את הילדים שלי ימים ארוכים, גם כי היו אזעקות ולא יכולתי לבקר את בניי יהלי ותומר. החלק הנוסף הוא שגם סופי השבוע הוקדשו ברובם להתנדבות במטה החטופים, מצאתי שצריכים שם כוח אדם וצריכים אותי".
לאורך התקופה הזו היימן עובדת על אלבומה החדש, וב־26 בנובמבר אף הקליטה שיר חדש, "אם אי פעם אמות", שזוכה להשמעות רבות ברדיו, שיר שנולד כדבריה לאחר שקראה כתבה שפורסמה ב"מעריב" על סמ"ר (במיל') עדי ברוך ז"ל שנהרגה מפגיעת רקטה בדרכה למילואים: "את הטקסט של 'אם אי פעם אמות' שעדי כתבה בינואר 2023 ונמצא על ידי אמה בשבעה שלה ראיתי ברשתות, ואלו היו הימים הראשונים שבהם הובהר שנשים הן גיבורות".
"המילים האלה זעקו בתוכי אבל עוד לא עשיתי כלום עם זה. כמעט חודש אחרי לכתה, בשבת, ישבתי בבית, נתקלתי בכתבה ב'מעריב', קראתי לעומק את סיפורה של עדי וכמו מוכת נחש, בשלוק אחד, הלחנתי את השיר. למחרת הייתי באולפן של ג'נגו (עמיר רוסיאנו) והקלטתי אותו. רצינו להוציא את השיר בתאריך יום הולדתה ה־23 של עדי. הפכתי לחברה מאוד קרובה של משפחת ברוך ויום־יום אני מדברת עם אורית, אמה של עדי".
רגע לפני שעולמה התהפך, חוותה היימן לראשונה בחייה התנסות בתוכנית ריאליטי, ז'אנר שהיא מהסרבניות הבולטות שלו, כשהצטלמה לתוכנית הריאליטי החדשה של רשת 13 "אוטו אוכל VIP" (משודרת בימים שני ורביעי, בהנחיית אסף גרניט ורותי רוסו ובהשתתפות ידוענים כמו עדי בוזגלו, טליה עובדיה, שחף רז והאחיות כרקוקלי). במסגרת התוכנית יקבלו זוגות משימת בישול בנושא מסוים, יצטרכו לבנות סביב הנושא מנה שתוגש לקהל הרחב בתוך אוטו אוכל ויצאו לטיולי השראה קולינריים ברחבי הארץ.
"ראשית אומר ששום דבר כרגע לא יכול באמת לשמח אותנו, לא בפרטי ולא כעם או כתחום התרבות, אבל החיים חזקים מהכל וחשוב לומר שהתוכנית הזו כן מתכתבת בעיניי עם ארץ ישראל היפה על כל שכבותיה ואזוריה, המפגש האנושי בנופים הפראיים של הדרום והצפון. בעצם הכל על־זמני ולכן אני מרגישה שאני יכולה לברך מכל הלב על יציאתה של התוכנית לדרך", אומרת היימן על עליית התוכנית.
"לאורך השנים הציעו לי המון סוגי ריאליטי ולכולם סירבתי מהסיבה שאני שומרת בקנאות על הפרטיות הקרובה לי. אבל התוכנית הזו, שצולמה במהלך מאי־יוני 2023, מצאה אותי בתוך ההפגנות ופריחה בהופעות, והרגשתי שזה ריאליטי שיכול לאפשר לי להתחבר לתחושת הנדודים שאני כל כך אוהבת וגם לרוקנרול, לספר את הסיפור שלי דרך אוכל. אני מאמינה שהתוכנית מאירה עליי אור טהור ונקי ללא צהוב שמבייש או מביך, באתי פשוט ליהנות".
בתור הפרטנרית שלה לבישולים בתוכנית בחרה היימן במקעקעת שלה, איזבל (Isabel Tattoo Art): "כשהציעו לי להשתתף, ביקשו שאבחר בן משפחה או סלב ואני בחרתי דווקא באיזבל, אישה אנונימית יחסית, על אף שהיא מספר אחת בתחום הקעקועים בעיניי ובעיני רבים, כי הרגשתי שביחד איתה אצליח להעביר את סיפור העוצמה הנשית".
לדבריה, הבישול מהווה חלק בלתי נפרד מחייה ומנוף ילדותה: "אבא שלי נחצ'ה היה איש נודד, ובשלן ויינן מטורף, ואני תמיד סבלתי מכל המנות המוזרות שנאלצתי לטעום בילדותי בפריז ובלונדון, אבל כשהגיע 'אוטו אוכל' צפו הזיכרונות, והמנות ריגשו אותי מאוד. בצעירותי נדדתי בקרוואנים עם המשפחה וזה בדמי, היינו חורשים את אירופה, מבשלים וחיים בשטח ולכן הקטע של 'אוטו אוכל' לא זר לי, ומכאן גם החיבור לתוכנית".
מה המאכל שאת הכי מפורסמת בהכנתו בבית?
"אני ידועה בעיקר בהכנת הסלטים שלי, סלטים ירוקים מטורפים שיש בהם את כל מה שבן אדם צריך לכל היום, וזה גם מה שמקל עליי לצאת ולהופיע תמיד כי אני לעולם לא יוצאת כבדה".
איך הייתה החוויה בתוכנית?
"מרגשת, כיפית, מצחיקה. למדתי עמידה בלו"ז, הכנה מתוקתקת ואסתטית תוך שימת לב לפרטים הקטנים, עמידה בתנאי לחץ של להכין 70 מנות בשעתיים לשוק האוכל. לא פשוט, אבל תמיד מזכיר לי דברים שאני אוהבת".
לצד ההופעות במלחמה, את מתכננת לשוב להופעות רגילות?
"בזמן הזה אני מפרמטת את עצמי מחדש לגבי אילו סוגי מופעים אני יכולה לעשות על מנת להתקיים, בנוסף למופעים בפני מפונים, חיילים וכו', וגם אני מתחילה להתניע מחדש את המופעים הקבועים שלי. כמו כן הרחבתי את העבודה על האלבום ה־11 שלי, 'ילדה ברזל', שנקרא על שם שיר שכתבתי בתקופה הזו, ואני עובדת עליו עם ג'נגו ועם אלעד שודלר, וגם סרט הדוקו עליי של אסף לביא הראל נמצא אחרי עשור בעריכה סופית. בתוך כל זה חידשתי את המופעים עם ליהיא לפיד ('מחברות צלילים למילים') והחלטנו לפתוח קופות במועדון 'צוותא' (ב־1 במרץ), שבו גם לי דן תספר את סיפור משפחתה שנחטפה ונרצחה, ובתקווה שהיא תספר גם שעופר קלדרון חזר משבי חמאס. אמן".