הכוסית עם הקמליות

"עלמה ומרתה" (כתר), ספר הבכורה של הסופרת/סלבריטאית/אשת הרוח אבישג רבינר, הוא סוג של ממתק. ברגעים הטובים מדובר בפסק זמן או אפילו ממולדה תות; לקטעים החלשים יותר יש טעם לוואי של סוכרזית. בין לבין מדובר ברומן מקופלת - נעים, לא מזיק ברובו (120 קלוריות) וחסר ערך מוסף. ובכל זאת, אף אחד עוד לא השאיר חצי מקופלת במקרר.

עלמה ומרתה הן שתי נשים צעירות המתגלגלות בתפר שבין תל אביב ההוללת ופריז המתהוללת אף יותר. הן נשים של שנות התשעים שאינן בוחלות בדבר ומתנסות בכל מה שמציע הסופרמרקט השכונתי, החל בבגטים מיובאים, ללא רמיזות ארוטיות כמובן, דרך סמים, מסיבות ושאיפות אמנותיות. נדמה שהן מצליחות לחוות את מיטב קלישאת ה"איך להיות צעירה תל אביבית מצליחה ולהישאר בחיים". השתיים, לחוד וביחד, מתנסות בשלל סמי הקשת, משתכרות, מתאהבות, מצלמות ומצטלמות, בודקות את הסקס על גווניו, ועל הדרך מייצרות גם חוויה לסבית, בשביל הרקורד. באותה נשימה הן מצליחות לאסוף אל חיקן את גברברי העיר הקטנה, שכולם, עד האחרון בהם, בהמות גסות ואלימות.

עלמה ומרתה החליטו לא להחליט. שתיהן בחורות אינטליגנטיות שבחרו לוותר על עומקים או רבדים. הן בודקות ממטעמי המזנון התל אביבי של אופוריית ימי אוסלו העליזים, אבל שום דבר לא נשאר בבטן. מלבד השומנים העולים ויורדים. מסתבר שאין כמו משקלה של בחורה, או האופן בו היא ממלאת את בגד הים, כדי להעיד על עולמה הפנימי.

עלמה ומרתה משייטות במסלולים מקבילים למדי, באותם מקומות, עם אותם גברים, אפילו באותה שמלה. ובכל זאת עלמה, בעלת השם הגנרי המרמז לנערה הפותה באשר היא נערה פותה (כפי שפעם גיבורות מייצגות נקראו חוה), היא מחד אינטליגנטית ומאידך די קלולס. היא אמנם סיימה תואר בספרות אבל החליטה להיות שחקנית. עכשיו היא הביץ' באופרת סבון, שמתפשטת רק כי התפקיד מחייב. נדמה שבעיקר היא לא יודעת מה לעשות. כן, עלמה מחפשת את עצמה.

לעומתה מרתה היא הפאם-פטאל שלא ידעה איך זה קרה לה. בעודה מסלסלת את שיערה הארוך נופלים לרגליה הנאות גיבורי וגיבורות הרומן. אך מרתה, כיאה ליפהפיה ספרותית, היא דמות טראגית. הכוסית עם הקמליות. ההיסטוריה המשפחתית שלה כוללת משפחה לא מתפקדת, אמא שתלטנית, אלכוהוליזם ומחסור ביציבות נפשית. מרתה עצמה מתהלכת בעולמה הצר בחוסר איזון ברור, אך דומה ששאר הגיבורים סבורים שהתמוטטות עצבים היא דבר מקסים, בעיקר כשהיא מתחוללת בנפשה של יפהפיית הכרך. וכך היא מתמוטטת לה ברוב הדר, כי עם רקע כמו שלה, היה ברור שזה ייגמר בבכי.

למרות שמדובר בקולות שונים, עלמה ומרתה הן שתי צדודיות של אשה אחת. שתיהן יחד הן הצעירה התל אביבית המתאכזבת, מתלבטת, מתלהבת ונוחתת. ובעיקר מדובר בצעירה המנותקת. למרות שפע ההתרחשויות הגודשות את חיי הגיבורות (אפילו נסיעה באוטובוס לירושלים כוללת סקס חפוז), צר עולמן של הגיבורות כעולם בובת ברבי מופקרת. אמנם אי אפשר להתכחש לכאב ולאלימות שמאכלסים את הספר, אבל שתי הגיבורות, ובעיקר מרתה, עובדות חזק על ניתוק רגשי. הן אולי מתאהבות או חותכות ורידים, אבל בשורה התחתונה, שום דבר לא מרגש אותן, חוץ מעצמן.

"עלמה ומרתה" הוא ספר טיסה סוחף שכתוב בכישרון. ובכל זאת, כגיבורותיו, הוא נושא משקל סגולי זערורי למדי. כיאה למטאפורת הצילום שמלווה את כל הספר (האם את האובייקט? הסובייקט? העין המתבוננת או שמא המודל?), שתי הגיבורות תקועות חזק בסרטים.