אחרי שפרסם בסוף השבוע טור בעיתון "הארץ" נגד ראש הממשלה נתניהו, מסביר הסופר והמשורר איל מגד מדוע הוא עומד מאחורי כל מילה ומילה שכתב במאמר.
מגד, מי שהיה חברו הקרוב של נתניהו במשך שנים, התראיין אמש אצל ארז טל ואברי גלעד בקשת 12 ואמר: "אני לא חושב שהוא היה דיקטטור תמיד, אבל יכול להיות שיותר ויותר התפתחה אצלו אישיות של דיקטטור, שכל מעיינו נמצאים בהישארות בשלטון".
בתשובה לשאלה האם הוא שילם מחירים על חברותו עם ראש הממשלה, ענה: "ברור שהידידות עם נתניהו סיבכה אותי בסביבה התרבותית-חברתית הרחוקה. הפסדתי הרבה מאוד קוראים אבל לא התחרטתי אף פעם".
"הכרתי את נתניהו כשהיה מובס וכשאמרו שהוא גמור, מה שאמרו עוד עשרות פעמים מאז ולא קרה", סיפר. "לא חשבתי שאני עושה היכרות עם ראש ממשלה אלא ראש ממשלה לשעבר. היה בו משהו מאוד שרמנטי וידידותי מאוד. הוא מאוד קשוב לכל מיני דברים לא קונבנציונליים במדיניות הפוליטית. מה שקסם לי זה שנשמתי יחד איתו את האוויר הטרי והצח של הכישלון. אני מאוד מזדהה עם אנשים שנושמים את האוויר הזה, זה אותו אוויר שנשמתי לא מעט".
לדברי מגד, כשהוא צפה בנתניהו במסיבת העיתונאים בשבת - הוא ראה אדם אחר. "זה פשוט לא ייאמן, זה לא ביבי שהכרתי. אנשים אומרים לי: 'אתה צריך להכות על חטא שמהתחלה לא קראת אותו נכון'. כאילו כך תרמתי לתהליך החורבן שהוא זרע פה".
מגד נשאל אם הוא ניסה ליצור איתו קשר לפני המאמר, ובתגובה ענה: "ניסיתי לא פעם ולא פעמיים מאז שהתחילה המלחמה. ניסיתי להבין מה קורה שם בתוך המבצר שהוא מוקף בו, המגן האנושי של כל מיני ארחי-פרחי. ניסיתי להעביר לו מסרים שהוא חייב להכיר ולקחת אחריות. הוא היה הקבלן הראשי של העיר שחיילים נופלים כדי לנתץ אותה. איך הוא יכול בכלל להתעלם מזה, לפלוט איזה דבר צדדי ועלוב כשהוא אומר: 'גם אני אענה על שאלות'? איך אפשר לתת לאדם כזה להנהיג את המחנה? איפה הכבוד העצמי שלו, מה קרה לו? הוא לא היה כזה".