וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תלמדו מיתרו: אל תקבלו את המציאות כמובנת מאליה

הרב דוד סתיו

1.2.2024 / 15:55

כשיתרו שמע על כל הניסים שעשה הקב"ה לעם ישראל ביציאת מצרים, הוא לא הפסיק להתפעל, זאת בניגוד לעם שראה בכך מציאות טבעית ונורמלית. גם כיום, למרות טראומת שמחת תורה, אנו חווים גם ניסים ועלינו להרים את הראש מהקושי והכאב ולומר "ברוך השם"

גבר צעיר מביט לשמש ומניף את ידיו. ShutterStock
לפעמים מרוב העיסוק שלנו במה שצריך תיקון והשלמה אנחנו נשאבים לביקורת ולא מוצאים את הכוחות להרים את הראש ולהתפעל ממה שכבר הושג./ShutterStock

האם יכול להיות ששני אנשים רואים את אותן חדשות, קוראים באותם עיתונים, פוגשים את אותם הסיפורים ובכל זאת מגיבים אחרת לגמרי? כולנו יודעים שאכן זה המצב אולם השאלה הגדולה היא מדוע זה קורה? מדוע תגובותינו לאותן עובדות יכולות להיות כל כך שונות?

פרשת השבוע, יתרו ,עוסקת בין היתר בתופעה הזו. שבועות מספר אחרי יציאת העם ממצרים, קריעת ים סוף, מלחמת ישראל בעמלק ונצחונו המזהיר שם, מתאחדת משפחתו של משה מחדש. מסתבר שבשלב כלשהו שלח משה את בני משפחתו למדין לשהות אצל אביה של רעייתו - יתרו. פרשתנו מתארת בתחילתה את איחוד המשפחה מחדש, אבל קודם לכן היא מספקת לנו את הרקע למפגש של יתרו עם משה. כך מתאר המקרא, "וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹוקים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא השם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם". יתרו שומע את החדשות ומחליט שהגיע הזמן להתאחד עם משה.

לא ברור מה היו העובדות אותן שמע יתרו אבל ליתר ביטחון המקרא מספר שמשה חוזר ומספר לחותנו את כל עלילותיהם עד כה. "וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה השם לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל־ הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם השם". מהי התגובה הטבעית הפשוטה של אדם השומע על אירועים כאלה? "מדהים", "לא יאומן" וכדומה. אם הוא אדם מאמין סביר להניח שהוא יגיב במלים, "ברוך השם", "ישתבח שמו לעד" וכדומה. זה בדיוק מה שעושה יתרו.

"וַיֹּאמֶר֘ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ השם אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה". חכמינו ברגישותם הגבוהה מיד קפצו והעירו כי עם ישראל לא הגיב בצורה דומה. "גנאי הוא למשה ושישים ריבוא שלא אמרו 'ברוך' עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'". הביטוי גנאי הוא קשה ופוגע, אבל חכמינו לא היססו והשתמשו בו כי כנראה בלטה להם היעדרות הברכה של העם בנגוד לברכתו של יתרו. ונשאל אנחנו - איך באמת יכול להיות שעם שלם רואה את כל הניסים והנפלאות הללו ולא אומר את המילים הפשוטות - "ברוך השם"?

תשובות שונות ניתנו בדבר, חלק מהפרשנים תלו זאת בעובדה שמשה והעם למודי הסבל והייסורים בקשו לראות כיצד יסתיימו האירועים ויגיעו לארץ המובטחת ורק אז יגידו תודה. אבל נדמה לי שההסבר הפשוט ביותר הוא שמה שרואים משם לא רואים מכאן. עם ישראל חווה על בשרו ממש את כל מה שיתרו רק שמע. למשה ולעם כל ההתרחשויות היו כמעט נורמליות, הם התרגלו לכך, בעוד שיתרו שחי בעולם מושגים אחר ולפתע הוא נחשף לתופעות המדהימות החד פעמיות בהיסטוריה האנושית וממילא הוא פותח מיד בברכה. זה כל כך אופייני גם לנו ולמציאות חיינו הנוכחית. אנחנו זקוקים ליתרו שיעיר אותנו ויספר לנו מה מתחולל לנגד עינינו.

מאז התרגשה עלינו המלחמה הנוראה בשמחת תורה האחרון עוברת החברה הישראלית טלטלה קשה. הטבח הנוראי ביישובי העוטף, מאות השבויים שנחטפו, חוסר האונים הצבאי של הימים הראשונים, היעדר המשילות האזרחית בשבועות הראשונים ועוד. גם היום שורר חוסר בהירות גדול בכל הנוגע לעתיד. האם החמאס יוכרע, כיצד נבטיח שהכרעה זו תישמר גם בעתיד, המצב בגבול הצפון וכך הלאה.
דאגות מוצדקות אלו יכולות להסתיר מאתנו את התופעות הנפלאות שהולכות ונחשפות לנגד עינינו מדי יום. ההתעשתות של הצבא והבסת החמאס והכרעתו מרוב שטחי הרצועה, מסירות הנפש של חיילינו, סולידריות צבאית ואזרחית מדהימה שכמותה לא ראינו שנים, וזו איננה מובנת מאליה במיוחד אחרי מה שראינו כאן בשנה שעברה. כל זה מאפשר לנו ואולי גם מחייב אותנו לומר "ברוך השם".

לפעמים מרוב העיסוק שלנו במה שצריך תיקון והשלמה אנחנו נשאבים לביקורת ולא מוצאים את הכוחות להרים את הראש ולהתפעל ממה שכבר הושג. לזה צריך מבט מעולם אחר. עולמו של אדם שלא התרגל לתופעות הנפלאות אותן אנחנו מקבלים כמובנות מאליהן. אנחנו זקוקים לעיניים הטובות של יתרו. לא בכדי יאמר משה ליתרו בהמשך הדרך - "והיית לנו לעיניים".

הכותב הוא יו"ר ארגון רבני צהר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully