נושא הלוחמות בצה"ל עלה בשנים האחרונות לא פעם לדיון ער וסוער כאשר מצד אחד עמדו התומכים בפתיחת כלל יחידות צה"ל בפני נשים, לרבות היחידות המיוחדות, ולעומתם עמדו המתנגדים עם שלל טיעונים מעולם הבריאות לצד טיעונים הלכתיים.
גם באגף הליברלי של הציונות הדתית, בו לרוב תומכים ומעודדים גיוס בנות לצבא, היו רבים שהתנגדו לשילוב לוחמות בחטיבות החי"ר וביחידות המיוחדות. עיקר ההתנגדות הייתה ליצירת יחידות מעורבות מבחינה מגדרית.
"יהיה לנו מאוד קשה לאשר הלכתית וחינוכית לתלמידנו ללכת לגדודים המעורבים, משום שמבחינה הלכתית זה דבר מורכב ומסובך שלא מתאים לכל אחד", אמר ב 2022 יו"ר ארגון רבני בית הלל הרב מאיר נהוראי בריאיון לכאן רשת ב'.
ראש מכינת צהלי המכינה בנות לקראת גיוס, הרבנית מיכל נגן, אף הצטרפה בחודש יוני האחרון לעתירה לבג"ץ אשר ביקשה למנוע את שילובן של לוחמות ביחידות המיוחדות, לפני שתתקיים בחינה מדוקדקת בנושא ובחינת המחירים הבריאותיים והפיזיים שמשלמות הלוחמות.
אולם נראה שבשבעה באוקטובר המציאות השתנתה גם בהיבט הזה. במהלך ימי הלחימה הדרמטיים בעוטף עזה השתתפו בקרבות לוחמות רבות ביניהן לוחמות שריון, קצינות חי"ר וקצינות משטרה אשר היו חלק מהכוחות שבלמו את פלישת מחבלי חמאס לדרום. מספר שבועות מאוחר יותר נודע כי לוחמות, חובשות קרביות, רופאות ופרמדקיות לקחו חלק פעיל גם בתמרון הקרקעי ברצועה.
הרבנית נגן אמרה בראיון לאתר 'כיפה' בחודש דצמבר האחרון כי "אין מה להתעסק בשאלה של תמיכה בשירות קרבי כיון שהשאלה האמיתית היא האם לצה"ל יש אפשרות מבחינת כוח אדם לוותר על הנוכחות של נשים ביחידות האלה? אני חושבת שהתשובה היא לא".
מי שגם משוכנע בצורך לחשב מסלול מחדש הוא ראש מדרשת לינדנבאום מרשת אור תורה סטון, שבוגרותיה מתגייסות כולן לצה"ל, הרב אוהד טהרלב המשמש גם כיו"ר פורום המדרשות המתגייסות. "ראשית חשוב לי להדגיש שאני מציג את ההרהורים והעמדה שלי כאדם פרטי ולא מתוקף תפקידי. עדיין לא ניהלתי שיח בנושא עם ראשי המדרשות וראשי הרשת והצוות החינוכי שלי, ובכל זאת אני חושב שצריך לערוך חשיבה מחודשת. "כולנו ראינו מה שהלוחמות עשו בשבעה באוקטובר ומאז בלחימה בעזה. המציאות השתנתה. היו בעבר כל מיני קולות שהתריעו בפני לוחמות שיפלו בשבי והנה, לצערי הרב גם בלי לשרת בצבא קרה מה שקרה ללא מעט נשים ואנחנו לא נאמר בגלל זה לבנות לא לחיות כאן. אנחנו נמצאים בעידן של מלחמת מצווה וכולם צריכים לתרום כפי יכולתם, כולל נשים בקרבי".
לדבריו, עמדתו בנושא לוחמות לא חדשה אך לשיטתו יש להתאים את המסגרות הצבאיות הקרביות כדי שנשים יוכלו לשרת בהן, תמיד חשבתי שבנות מסוגלות אבל גם חשבתי שיש בעיה מבחינת המסגרות הקיימות בכל הקשור להיבט המגדרי. חובה עלינו לחשוב כיצד ניתן לייצר מסלולים קרביים מיוחדים לבנות בכלל ולבנות דתיות בפרט. יש לאפשר להן את המעטפת המגדרית והדתית המקסימלית כדי שהן יוכלו לשרת ולתרום".
לשיטתך נשים יכולות וצריכות לשרת גם, נניח, בגולני ובסיירת מטכ"ל?
"אני לא נכנס לצרכים ולשיקולים הצבאיים והמקצועיים אבל המוטיבציה ללוחמה אצל בנות גדולה מאוד וגדלה עוד יותר בצורה משמעותית מאז תחילת המלחמה. עם מעטפת נכונה, סגל נשי ומענה מגדרי ודתי, השמיים הם הגבול".
כלומר, אתה מדבר על יחידות מגדריות, על יחידות קרביות לנשים בלבד?
"בהחלט. אני מדבר על יחידות מגדריות ולא מעורבות. מבחינתי מחלקת טנקים ומסגרות מגדריות אחרות יכולות בהחלט לעבוד. כאיש חינוך, ולאו דווקא כרב, אני חושב שהאלמנט המגדרי בקרבי הוא מאוד קריטי מבחינה אנושית. בעזה שירתו פרמדיקיות בתוך נמרים כשמסביבה רק גברים במשך שעות ארוכות. זה מאוד מורכב. שאלתי מישהי מה היא עשתה כשהייתה צריכה להתפנות לשירותים אז היא ענתה שכולם הסיטו מבט. אומנם זו מלחמה ובכל זאת, מדובר בהתמודדות קשה שמסגרות מגדריות פותרות. עם המוטיבציה של הבנות לשרת בקרבי עולים גם הצרכים שצריך לתת להם מענה הולם".
הרב טהרלב פונה לחבריו הרבנים ומתריע, במיוחד לאור המלחמה והשלכותיה, כי אם לא ינקטו יוזמה בכל הנוגע לשירות נשים כלוחמות, הם יצטרכו להתמודד עם אתגרים גדולים יותר, "עמדתי היא שאנחנו כרבנים ואנשי חינוך צריכים תמיד ליזום, להקדים תרופה למכה. מי שלא עושה יגלה שאין ואקום. הבנות בכל מקרה ילכו לאן שהן רוצות. הקב"ה מדבר אלינו גם מתוך המציאות ולא רק מתוך הספרים. לכן צריך להוביל ולא להיות עם שוקת שבורה מול האתגרים של הבנות הלוחמות".
יש יוזמות פרקטיות שאתה כבר מקדם בפועל מות הצבא?
"אני תמיד מנהל שיח עם הגורמים השונים, בתוך ומחוץ למערכת הצבאית, בהרבה תחומים וגם בזה. אבל אני לא יכול לפרט. אין הברכה אלא בדבר הסמוי מן העין. אנשים רעים רוצים להרוג אותנו ולפגוע בנו ולא רק לקחת את ארצנו. לכן נצטרך להגן על עצמנו, גברים ונשים, ולחיות עם מציאות מורכבת ומאתגרת שבעז"ה נעמוד בה".