אם נבקש ממישהו לכתוב את ספר החוקים על פי סדר חשיבותם, הוא יתחיל מן הסתם בחוקי היסוד - כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק וכד'. בפרשת משפטים, המופיעה בתורה מיד לאחר מתן תורה, רשימת החוקים והדינים על פיהם עלינו לנהוג, נפתחת בדיני עבד עברי.
רשימת הדינים מתחילה דווקא עם דיני עבד עברי, דינים שנראים הכי רחוקים מכבוד האדם וחירותו והכי מנוגדים לחופש העיסוק. עצם הביטוי "עבד" וכל שכן "עבד עברי" - צורם את אוזננו המודרנית-דמוקרטית. מקריאת הפסוקים נראה שגם התורה לא אהבה את העבדות העברית: "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם", מזהיר הקב"ה ומוסיף, "ולא ימכרו ממכרת עבד". אם כן, מדוע בחרה התורה לפתוח את פרשת משפטים דווקא בהלכות אלה?
מערכת החוקים והמשפט נועדה להתמודד עם המאוויים של בני האדם, עם הקנאה, התאווה והכבוד, עם היצר לצבור כוח, עוצמה, מעמד ונכסים, גם במחיר רמיסת האחר. המאוויים האלה נמצאים, באופן זה או אחר, בכל אחד ואחת מבני ובנות האדם. דיני העבדות מאפשרים אומנם לאדם אחד (האדון) לשעבד אדם אחר (העבד) לטובת צרכיו ושאיפותיו אבל מנגד הם גם מגדירים ומגדרים את ההתנהלות. מערכת חוקים, באשר היא, מציבה את כללי ההתנהלות הנדרשים לפני המאוויים של האדם היחיד.
ועדיין, מדוע בוחרת התורה בראשית פרשת משפטים להדגים את הצורך שלנו במערכת חוקים שתגדיר ותגדר את הצרכים והמאוויים האישיים שלנו דווקא עם תופעת העבדות?
על פי הדינים המפורטים במסכת קידושין - אדם עברי יכול להתדרדר למצב של עבד ועבדות באחד משני מצבים: או שהוא עני מאוד - אין לו מה לאכול והוא מוכר עצמו לעבדות; או שהוא גנב ואין לו מה לשלם ולכן בית דין מוכרים אותו לעבדות כדי שיחזיר את חובו.
כלומר, העבדות לא נובעת מהאדון אלא ממצבו ומעשיו של העבד. ויחד עם זאת, רשימת הדינים והחוקים המופיעים בפרשה שלנו מופנית לאדון. תנאי העבודה של עבד עברי מגבילים ומחייבים את האדון: אי אפשר לתת לו עבודה מבזה או מיותרת, יש לספק לו רמת חיים דומה לזו של אדונו "עמך במאכל עמך במשקה", על האדון לדאוג לפרנסת העבד ואנשי ביתו, ועוד.
חז"ל קבעו כי "כל הקונה עבד עברי כאילו קנה אדון לעצמו". כל מי שנעזר באחר (עבד) כדי למלא את צרכיו האישיים, משעבד את עצמו לאופן התנהגות והתנהלות המובלים על ידי האחר. החופש לבחור וליצור מוגבל כשערכים נרמסים.
פתיחת מערכת החוקים המובאת בפרשת משפטים עם חוקי עבד עברי מזכירה לנו שהעברת הביצוע ו/או הישענות על האחר (עבד) אינה רק מקלה, הבחירה לנהוג כך גם משעבדת. הפניה לאחר מוסיפה לנו שותפים, על היתרונות והאתגרים שבדבר. עלינו להתחשב ולכבד את הצרכים והערכים של השותפים לנו. זה הבסיס למערכת חברתית ומדינית וזה הבסיס למערכת המשפט היהודית שלנו.
בתפילה להצלחת כוחות הצבא והבטחון, לרפואת החולים ולחזרת השבויים.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת אלומה הפועלת לקידום מוביליות חברתית של צעירים וצעירות וישראל