כבר למעלה מארבעה חודשים שנושא החטופים בעזה המוחזקים בידי מרצחי חמאס מעסיק את החברה הישראלית. הכאב הגדול הוא כמובן נחלת החטופים ובני משפחותיהם אך נדמה כי הוא נוגע גם בעצביו החשופים של כל אזרח ישראלי.
על הצורך בהשבת החטופים אין מחלוקת אולם בכל הנוגע לדרך ולאופן שבה צריך לנהוג ולעסקאות שעולות מדי יום לכותרות, יש עמדות והשקפות שונות, ולכל אחד יש את הנקודות שעליהן הוא מוכן להתגמש ואת הקווים האדומים שאותם הוא לא מוכן לעבור. בסוגיה הסבוכה הזאת יש מכלול שלם של שיקולים - ביטחוניים, מדיניים ערכיים ומוסריים - ונשאלת השאלה האם ליהדות על זוויותיה התורניות וההלכתיות יש מה לתרום לדיון.
"אני רוצה להתחיל ולהגיד שאני באמת לא יודע", מסביר הרב אילעאי עופרן, רב קבוצת יבנה וראש המכינה הקדם צבאית רוח השדה. "חסרים לי הרבה פרטים כדי שאוכל לספק אמירה משמעותית על הסיכון והסיכוי, על כמות החטופים שבחיים ובאיזה מצב. לכן קשה מאוד להביע עמדה נחרצת וכל מה שאומר זה בערבון מוגבל".
גם לראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר הרב יובל שרלו יש כמה וכמה הסתייגויות שהוא מבקש להביע לפני שהוא נדרש לנושא. "ראשית, לא ניתן להביע עמדה בשם 'היהדות' מכיוון שאנו חיים בתרבות של מחלוקת ואף אדם או עמדה הם לא המייצגים הבלעדיים של 'היהדות'. בנוסף חשוב לומר שמעולם לא היינו במצב שבו המדינה נמצאת היום. אין לנו מסורת של הלכות מדינה מכיוון שעד לפני כמה עשורים חיינו בגלות.
"מעבר לזה, שאלת החטופים לא נוגעת רק להם ולסובבים אותם אלא קשורה למדינת ישראל, לחובה שלה להציל אותם וגם לחובה שלה לשקול את שיקולי הכלל. ולא פחות חשוב לפני שמביעים עמדה, אנחנו לא באמת מכירים את המצב ולא חשופים לכלל השיקולים והסיכונים. פוסק הלכה מאוד מתקשה לפסוק כשהוא לא מכיר את המציאות כמו שצריך".
ובכל זאת, אחרי כל ההסתייגויות, שניהם מנסים לשרטט קווים וכללים הלכתיים בניסיון לשפוך מעט אור מהמסורת היהודית על הנושא הסבוך. "יש כמה שאלות הלכתיות שרלוונטיות לנושא", אומר הרב עופרן. "במשנה נכתב כי 'אין פודין את השבויים יותר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם'. חז"ל הניחו שכניסה ללופ של עסקאות שבויים גורמת לפעמים הבאות להגיע מהר יותר. מצד שני, הרב שלמה גורן כתב בעבר שלא בטוח שהטקסט הזה רלוונטי בסיטואציה של מדינה שלה יש כללים אחרים ביחס לחייליה ואזרחיה מאשר לקהילה שעליה דיברו חז"ל.
"דבר נוסף הוא מה עושים במצב שיש פיקוח נפש שנמצא לפנינו לעומת פיקוח נפש עתידי. ההנחה היא שכרגע יש אנשים שמצויים בסכנה גדולה וממשית, והנחה נוספת אומרת שאם נענה לדרישות חמאס ניצור סכנה אחרת בזמן אחר לאנשים אחרים. נטיית הפוסקים לאורך הדורות הייתה להעדיף את פיקוח הנפש של העומדים לפנינו על פני פיקוח נפש שאולי יהיה בעתיד. הם העדיפו את הוודאי על פני הספק. אבל אני לא בטוח שהדברים האלה נכונים אחד לאחד לסיטואציה שלנו".
הרב עופרן מתקשה ליצוק תבנית הלכתית גם למטרות המלחמה כפי שנקבעו על ידי הממשלה, "חלק מהוויכוח סביב עסקת החטופים נוגע למטרות המלחמה - החזרת החטופים והכרעת חמאס. אני לא בטוח שאני יודע לתרגם את המטרות האלה לשפה הלכתית שלה יש דפוס חשיבה שדומה לדפוס משפטי שמבקש הגדרות קונקרטיות. הרבה יותר קל להגדיר מה זה להחזיר את החטופים מאשר להגדיר מה זה הכרעת חמאס. לכן כשאני מנסה לחשוב על הסוגייה הזאת בפריזמה הלכתית אני מוצא את עצמי מול שוקת שבורה. השפה ההלכתית נתקעת בשלב הזה של הדיון כי היא מבקשת הגדרות ברורות".
הרב שרלו מציין כי לאור החסרונות וההסתייגויות שציין בתחילת דבריו, "אנחנו יכולים לומר בעדינות ובזהירות גדולה שהמחשבה שלנו צריכה להיות לא רק על החולה המוטל לפנינו ועל הסיטואציה שמונחת לפנינו אלא גם על שאלה רחבת ההיקף לאן הדברים יכולים להגיע אם נפקיר את החטופים או אם נשחרר אותם בכל מחיר.
"יש לנו שתי משימות, לא עיקרית ומשנית אלא שתי משימות, והן להחזיר את החטופים שעל פי ההלכה זו אחריות המדינה ותפקידה, ומהצד השני להבין שלא עומדת כאן רק שאלה ביטחונית אלא שאלה רחבה האם נצליח ליישב בחזרה את הנגב ואת הגליל והאם צפויות לנו בעתיד חטיפות נוספות. לכן אסור להגיד שקודם נחזיר את כל החטופים ואז נראה מה יקרה וכמובן שאסור, למשל, להגיד שאנחנו הולכים על פעולה רחבה ברפיח ולא מתחשבים במצב החטופים. שני הדברים האלה חייבים להישקל יחד. חובה לחבר יחד את נושא החטופים ואת השאלות וההשלכות הכלליות של המלחמה. אסור לנו להפקיר את עתידה של מדינת ישראל".
לסיום, לצד הקושי שבהבעת דעה הלכתית מובהקת בנושא, מבקש הרב עופרן שלפחות ברמה החברתית הציבור יגלה יותר גמישות מחשבתית בלי קשר למחנה שממנו הוא מגיע, "הנושא כל כך מורכב עם כל כך הרבה צדדים והשלכות לכל כך הרבה כיוונים, שיש בי תקווה וחלום, אפילו תפילה, שחלוקת הדעות בשאלה הזאת תהיה קצת פחות בנאלית וצפויה. יש מעט מאוד אנשים שאני לא יודע מה הם יחשבו על בסוגייה הזאת כי גם השאלה המורכבת הזאת נכנסת למחולל התגובות האוטומטי ומהר מאוד, גם כאן, התחלקנו לפי קבוצות".