האמנית והצלמת אריאלה שביד הלכה לעולמה בגיל 80. שביד הייתה נשואה לסופר והעיתונאי המנוח אדם ברוך והיא הייתה אמם של המגיש והבמאי עידו רוזנבלום והסופרת עמליה רוזנבלום. שביד עבדה בשנות ה-70 וה-80 כצלמת עיתונות והיא התבלטה במיוחד בתצלומי הדיוקן של כוכבי התקופה דאז.
עידו ועמליה רוזנבלום ספדו לה: "אמנו, האמנית אריאלה שביד, הלכה היום לעולמה. בשנותיה האחרונות סרקנו את הארכיון שלה והתרגשנו לגלות שהיא היתה אחת המתעדות הפוריות ביותר של עולם התרבות והבידור בישראל בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. היא היתה אדם יצירתי ולא קונבנציונלי, שאנשים התאהבו בו ברגע. היו לנו הורים מיוחדים מאד ועל כך אנחנו חשים בני מזל".
שביד נולדה בקריית מוצקין. היא למדה צילום בשנים 1967-1968 בבית הספר הראשון בישראל לצילום, בשכונת תל ארזה בירושלים, ועד אמצע שנות ה-80 עבדה כצלמת עבור עיתונים שונים, ביניהם "דבר", "הארץ", "עולם הקולנוע", "אנשים" ו"מוניטין".
ב-1996 הוצגה תערוכת היחיד שלה "היופי הוא הבטחה לאושר" (אוצרת לאה דובב) במוזיאון ישראל. בתערוכה תיעדה שביד את גופה לאחר כריתת השד שעברה. בשנים שלאחר מכן הציגה את התערוכה "עג'מי" שעסקה בנושא "הרכוש הנטוש" שמשפחות פלסטיניות הותירו מאחוריהן בעקבות מלחמת העצמאות וכן תערוכות נוספות.