פרק 2

רז שטרן לבש מכנסי עור אדומים בגוון דם מטונף וגופיית רשת צהובה. מרחוק הוא נראה כמו מסטיק בזוקה שנלעס חמש דקות יותר מדי. מתחת לגופיה הוא צייר לעצמו באיזה מכון כושר לוח משבצות סימטריות על הבטן, ושתי פטמות בקוטר של פילטר סיגריה היו תקועות לו באמצע החזה. בקור של המיזוג במשרד שלי, שתי בליטות הגבריות שלו הזדקרו. הייתי קרוב לבחילה מיותר מדי RC קולה ומהמחשבה שרגע לפני שהוא נכנס אליי איזה גמדה תל אביבית ינקה לו אותן בוואקום.

הוא הסיר את משקפי השמש וגילה זוג עיניים בצבע אבן טורקיז דרום אפריקאית, שמעבר להן אפשר היה לראות את הנצח: אינסופי וחסר משמעות. הוא הסריח מתערובת של או דה טואלט ג'יאו ושפריץ ז'אן פול גוטייה, הבושם הרשמי של כל הגמדות התל אביביות שמתות להזדיין עם ניר לוי ורוצות טוסיק כמו של אורנה פיטוסי. "מישהו רצח את גאיה", הוא אמר. "זה לא אני, אפילו שכבר התחילו לרוץ שמועות בעיר ששיספתי לה את הגרון בסכין יפנית אחרי מריבת אוהבים". הוא הוציא סיגריית מור חומה ודקה והתחיל לעשן. לזוג הזרועות השריריות והעבות שלו היו מחוברות אצבעות קצרות ושמנות, כמו של מעסה שיאצו בפנסיה. הנחתי שהן שיקפו נאמנה גם את אורך הזין שלו.

"איפה אני נכנס לתמונה המחורבנת שלך?", הוא איפר לתוך כוס הקלקר שלי, שהיתה חצי מלאה בטסטר'ס אגוזים קר מהבוקר. "תגיד לי אתה", הוא אנפף, "זה קרה הבוקר. ירדתי לפיצוציה להביא קצת ניירות גלגול וכשחזרתי מצאתי אותה בתוך אמבטיה מלאה מים. חשבתי שהיא מתרחצת, אבל אז ראיתי שהמים היו אדומים ושאלתי את עצמי איך אשה יכולה להתרחץ בתוך הדם של הווסת שלה? אמרתי לה 'היי, חזרתי' מלא גועל והלכתי לשרוץ במיטה". הוא היה מטומטם ביחס סימטרי הפוך לחיטובים של תחת האפרסק המושלם שלו. האינסוף שבעיניו הכפיל את עצמו עם כל הגה שהשמיע.

הוא חזר למיטה וצפה בערוץ 3 בשידור חוזר של גיא פינס מאתמול בלילה. האחיות פיק ראיינו אותו לאייטם על קו התספורות החדש של שוקי זיקרי. הכל סבבה, להוציא העובדה שהטמבל היה קירח כמו אשך של דולפין. הוא קרא לגאיה כדי שגם היא תוכל ליהנות מהשנינות שלו כשאמר לאחיות פיק "אני עושה פן לשערות שלי בביצים", ואז הניח עליהן את זוג הטלפיים הכתומות שלו באווירת "אנחנו הסלבז מזדיינים בינינו אחרי שהצלמים מסתלקים". אבל גאיה לא ענתה. כועס על ההתעלמות, אבל מחורמן ממראה פניו בפנאנסוניק החדשה של גאיה, הוא התפשט והלך לאמבטיה לגעור בפצצה המושלמת שלו או לבקש ממנה שתעשה לו ביד. הזין שלו התנפח והתארך כמו אנטנה של טלטאביז רק מהמחשבה על זה.

מה שהוא ראה שם, טובע בתוך החרסינה השבדית, היה את פיסת בשר הנקבה האנושי הכי מבוקש בישראל מאז רינה מור בתקופת טרום לימודי המשפטים שלה. "קוקי", הוא קרא לה. אבל היא העדיפה להמשיך להתפגר באלגנטיות של פטרייה שהתחילה להירקב. היא היתה מרחק שתי גדולות בנות שישים דקות מלהעלות צחנה בלתי נסבלת. כשהבין שהיא מתה ומשוספת גרון השאיר אותה באמבטיה – הפאניקה והטמטום נאבקו זו בזו כדי להגיע להחלטה, ולבסוף החליטו לא להחליט – התלבש והלך לבית של הסוכנת שלו, כשהוא לא שוכח לפני זה להרים את הסכין היפנית שהיתה זרוקה על שטיחון האמבט, לנסות ולנחש מה היא עושה שם ולוודא שהיא מכוסה בטביעות האצבעות שלו. הוא השאיר בזירת הרצח את הגופה ואת כלי הרצח, ואם מישהו היה משכנע אותו בהיגיון של העניין, בטח היה משאיר גם הודאה חתומה עם כל המניעים לשחיטה מסודרים לפי סדר האל"ף-בי"ת (אם ידע אותו).

"לא הספקתי אפילו לנשק את הכוס המתוק והקטן שלה לפני שהלכתי. הכוס שרעד מתחת ללשון שלי כל כך הרבה פעמים", הוא ניסה לעורר את רחמיי. הגורנישט נזרק מבית ספר ללימודי משחק של רות דייכס אחרי שלושה שבועות. הסיבה: "חוסר התאמה חריג בין יכולות לשאיפות משחק".

הסוכנת שלו ביקשה ממנו להירגע והמליצה לו באותה הזדמנות להסגיר את עצמו למשטרה, להתאבד, לברוח לקוסטה-ריקה או להירשם לקורס אגרוף תאילנדי מזורז – בבחינת רכישת השכלה הכרחית להתמצאות במרחבי הסורגים החלודים של השב"ס. הטמבל הספיק עוד לרדת על חצי בקבוק טקילה קליפורנית לפני שהשביע את הסוכנת (פלורה גוטמן – זונת בוהמה ננסית בת 50 בערך עם גולגולת אליפטית אדמונית קצוצה ושיער ערווה מגולח, שהיתה חתומה על בלעדיות עם חצי מהפריים-טיים של ערוץ 2, ועל שני תאילנדים קטנים שהוברחו לארץ בדרך לא חוקית, כדי לעשות לה ספונג'ה בין הרגליים ואחזקה שוטפת של רעננות עור התוכעס) לא לספר לאף אחד שום דבר ולתת לו שם של מישהו שיעזור לו למחוק את כתובת "שחטתי כמו טלה רך את גאיה הראל, תחת השפעת כדורים כחולים קטנים" שהיתה מרוחה לו על הפרצוף.

היא ביקשה ממנו להתחפף, כדי לא לתת למשטרה סיבה לחטט לה בתוך אורגיית הפדופיליה המלוכסנת הקטנה שלה, ובאופן כללי כי הבינה כבר ברגע שעמד בפתח הפנטהאוז שלה בגבעתיים שהוא סוס מת, ושלסוסים מתים יש נטייה מוזרה להסריח. אפילו הבשר שלהם לא ראוי למאכל אדם. חוץ מאשר תאילנדים קטנים, חרמנים ומורעבים, כמובן. היא את התאילנדים שלה אהבה להחזיק קצר.

במחווה של שירות אחרון ללקוח ותיק (לא כולל עמלה וחשבונית מס) היא יעצה לו לחפש בלש פרטי, למצוא מקום להסתתר ולקוות ששוטרים הרבה יותר מטומטמים אפילו מאשר בבדיחות של מאיר סוויסה. הוא לקח מונית לים, חשב להתאבד ודמיין כבר את ההספד של אמיר פיי גוטמן בערוץ 10. זה גרם לו להקיא על עצמו במונית ולנהג מונית לגלגל אותו החוצה. הוא שוטט קצת ברחובות, מצא איזו גמדה תל אביבית בטיול עם הכלב, קיבל מציצה בחדר מדרגות כדי להירגע, וכשהתחיל לצעוד לים, ראה תיבת דואר ועליה מדבקה: "שולי דן – חוקר פרטי".

הייתי יכול לשאול אותו למה רצח את גאיה, אבל ידעתי שממילא אדווה מלמד תדע את זה לפניי, וחסכתי לעצמי את המאמץ החשמלי של להורות למוח להפעיל את הפה. במקום זה ביקשתי ממנו להתחפף מהמשרד שלי ולחזור כשיהיה לו סיפור יותר מוצלח מ"מקולי קאלקין פוגש את העולם התחתון". הוא אמר "בסדר, אני אסתלק", וכבר יצא, אלא שאז הכניס חצי ראש קירח לת