הרבה מילים נשפכו בשנה האחרונה על האיכות הטלוויזיונית של ערוץ 14, ושל תכנית הדגל "הפטריוטים" בפרט. על דבר אחד אין אפשרות לערער: ינון מגל וחברי הפאנל יודעים "לטפל" בחברי קואליציה סוררים. לעתים נראה ששרים בממשלה מגיעים לאולפן כדי לשמוע מיותם זמרי ואיתמר פליישמן מה נתניהו באמת חושב עליהם. תשאלו את טלי גוטליב ואת איתמר בן גביר שהגיעו לאולפן לשיחת נזיפה. אמש הגיע לפאנל שר החינוך יואב קיש, רק כדי לגלות שהסערה האחרונה שהוא ייצר ממש לא באה טוב בעין לינון והחבר'ה. או במילים אחרות: נראה שעשו לו כיפה אדומה.
הדמות של יואב קיש נתפסת בציבור הליברלי כעוד אידיוט שימושי של נתניהו בליכוד. זו טעות. יואב קיש רחוק מאוד מלהיות טיפש. למעשה, הוא אחד מהפוליטיקאים היותר אינטליגנטים ומתוחכמים במערכת, בליכוד ובכלל. נכון שהקרב מול המאורות הגדולים כניסים ואטורי ושלמה קרעי לא מהווה תחרות גדולה מדי, ועדיין קיש הוא פוליטיקאי מזן קצת אחר. קל להמר שהוא יישאר במערכת הרבה אחרי שהסחל'ה שנתניהו הביא עמו לכנסת ייפלט מהליכוד.
בתוך כך, ואי אפשר להדגיש את זה מספיק, קיש הוא שר חינוך די גרוע. ייתכן אפילו שהוא שר החינוך הגרוע בתולדות המדינה. קצרה היריעה מלפרט את הכישלונות שלו במשרד החשוב, וספק אם ביקורת טלוויזיה זה המקום להתעסק בכשלים הנ"ל, אבל מספיק לציין כמה דברים שהוא הספיק לעשות בשנה בתפקיד: הוא ביטל את הרפורמה בבחינות הבגרות שקידמה יפעת שאשא-ביטון, רק כדי לקדם רפורמה משלו, שלמעשה השאירה את המצב כמעט ללא שינוי ורק עם עוד כאב ראש למורים. העיקר הקרדיט. גם תכנית המצויינות שקידם בנט בימיו במשרד, שפעלה להגדיל את כמות התלמידים שלומדים חמש יחידות במתמטיקה, צומצמה.
אלא שאם על הפעולות האלה עוד אפשר להתווכח ולהציג נימוקים מקצועיים, רוב הפעולות שלו במשרד היו פוליטיות. בזה, מה לעשות, הוא ממש טוב. וכך, קיש גרר את משרד החינוך לתוך סערת המהפכה המשפטית, כשניסה לקדם מינויים פוליטיים של תומכי ההפיכה לתפקידים מרכזיים במועצה להשכלה גבוהה, למרות התנגדות של ראשי האוניברסיטאות.
גם אחרי המתקפה הקטלנית של ה-7 באוקטובר, קיש העדיף להתעסק בפופוליזם ולא בנושאים דחופים שקשורים למשרדו. מאות אלפי ישראלים נעקרו מבתיהם, ילדים מצאו את עצמם בלי מסגרת חינוכית, סטודנטים נקראו למילואים ולא ידעו אם יוכלו להשלים את התואר שלהם - וכמובן, מוסדות החינוך בדרום ובצפון עמדו לקראת קריסה וניצבו חסרי אונים אל מול המצב, בלי שום תמיכה מהשר הממונה. את קיש עניינו דברים אחרים, כמו למשל להעביר החלטה לפיה יש "לנקוט בצעדים מהירים נגד סטודנטים המביעים תמיכה בטבח שביצע חמאס", דבר שנעשה ממילא.
ראשי שמונה אוניברסיטאות המחקר ענו לו במכתב חריף שכמוהו מעולם לא נשלח לשר חינוך בישראל: "הכיצד אתה מטיף לנו מוסר? האם יש לך מושג מה קורה באוניברסיטאות בימים אלה? האם ידוע לך כי מכללת ספיר בסכנה של קריסה ממש בגין הפגיעות הקשות שספגה וכי כולנו מנסים לסייע לה? האם ידוע לך כמה חברות וחברי סגל, סטודנטים וסטודנטיות, עובדות ועובדים, באוניברסיטת בן גוריון ובכל שאר האוניברסיטאות, נהרגו, נחטפו ונפצעו? הן לא טרחת ליצור קשר עם איש מאיתנו מאז פרוץ המלחמה".
קיש לא בא, קיש גם לא מטלפן. הסיבה פשוטה: את קיש לא באמת מעניין מה קורה בקמפוסים של האוניברסיטאות שנמצאות תחת אחריותו המינסטריאלית, מעניין אותו מה חושב הבייס. חשובה לו הכותרת הבאה שאולי הוא יצליח לגרד בפוש של אחד מאתרי האינטרנט, ואם הוא יצליח להשתחל למהדורה בערוץ 14 - אז בכלל. בזה, כאמור, הוא טוב. מה ששלו שלו.
לכן ההופעה שלו אתמול בפאנל "הפטריוטים" היא קצת יותר ממכה קלה בכנף של הטייס לשעבר. קיש הגיע להסביר שוב את ההחלטה לבטל את פרסי ישראל שאמורים היו להינתן ביום העצמאות הקרוב. תזכורת: השר הודיע כי הוא ביטל את הטקס במתכונת המקורית, ובמקום יחלק את הפרס רק בקטגוריה חדשה של "תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית". אם בהתחלה ההחלטה נראתה כסתם עוד פעולה פופוליסטית של שר שכל מה שמעניין אותו זו ההתקדמות לתפקיד הבא - הגיעה החשיפה של העיתונאי בן כספית לפיה ההחלטה של קיש הגיעה כדי למנוע את פרס ישראל מהאזרח איל וולדמן, מפורצי הדרך הגדולים בתולדות ההייטק המקומי. אלא שחוץ מלקדם את המשק הישראלי, וולדמן גם שכל את בתו דניאל בפסטיבל "נובה" ב-7 באוקטובר, דבר שהפך אותו למבקר חריף של ממשלת נתניהו.
ההחלטה של קיש מקוממת כל כך כי היא מכניסה פוליטיקה לאחת מהזירות הממלכתיות האחרונות בישראל שעדיין היו נקיות מהחלוקה בין ימין לשמאל. את הפרס קיבלו יחד דוד גרוסמן ומרים פרץ מידיהם של ראש הממשלה נתניהו, שר החינוך דאז נפתלי בנט והנשיא רובי ריבלין. זה היה רגע בו גטו המחלוקות נפרץ, והישראליות ניצחה. קיש החליט למנוע את התמונה היפה הזאת, בו מדינת ישראל מכבדת אב שכול על מפעל חייו דווקא בשנה הקשה בחייו, בגלל שהוא פחד ממה שהוא עשוי להגיד. כאילו וולדמן צריך את טקס פרס ישראל כדי לקבל פלטפורמה לומר את דעתו.
הבעיה היא שמשפחת וולדמן הפכה למשפחה שכולה בתזמון מאוד לא נוח מבחינת הממשלה. למי שפספס, זו בדיוק השנה בה נפגעי הטרור והמלחמה הפכו לאויבי השלטון. מאוד קל להבין למה האחראים למחדל לא רוצים לתת פרס לאדם שכל חטאו הוא שמלבד להזרים מאות מיליוני שקלים למשק הישראלי, גם דורש לקבל תשובות מהאנשים שאחראים למחדל הגדול בתולדות המדינה.
לא ברור אם קיש קיבל את ההחלטה המרתיחה על ביטול הפרס על דעת עצמו, או בעידוד ראש הממשלה, אבל בכל מקרה הוא לוקח על עצמו את האחריות המלאה. מכיוון שההחלטה כביכול טובה לנתניהו, הוא אמור היה לקבל נקודות זכות על כך מהפאנל של הפטריוטים, אבל להפתעתו - הוא זכה לריאיון הרבה פחות מפנק משהוא ציפה. למעשה, ינון מגל קיבל יחס יותר חם אצל רוני קובן מאשר זה שהוא הרעיף על השר הליכודניק.
הפטריוטים של ינון נתנו לקיש לקשקש את ההסברים שהוא כבר סיפק לתקשורת בימים האחרונים, ונראה שכבוד השר אפילו החליט להגביר את קצב הקשקושים הפופוליסטיים עם אמירות כמו "מי שחושב שצריך לתת פרס ישראל כרגיל איבד את המצפן המוסרי שלו". את בן כספית שחשף לכאורה את קלונו הוא האשים כי "איבד כל רסן" וטען שהוא מפיץ "סיפורי קונספירציה" תוך כדי שימוש "בשפת ביבים". אפשר להאשים את בן כספית בהרבה דברים, אבל צרכני תקשורת מקומיים מוזמנים לחפש שימוש לא נאות בשפה העברית בטורים שלו, ולהתאכזב. לחובבי שפת הביבים מוזמן להתחבר להדלפות מהקבינט המדיני-ביטחוני.
הטענה החוזרת של קיש היא שהשנה לא ראוי להעניק פרסי ישראל ביום העצמאות, פשוט כי זה לא זמן לחגיגות. "אני לא מבין למה אנשים לא מבינים את זה", הוא נזף בפאנל. כאן ראוי להזכיר שזהו אותו יואב קיש שרקד בשידור חי בטלוויזיה במקום הפיגוע ברעננה בינואר האחרון. בתגובה לסערה שיצר סרטון הריקודים שלו הוא הגיב כי הוא מקווה שסינוואר יראה אותו רוקד מהמחילה שלו והוסיף: "שמח שמראים את זה באולפנים, ולא רק בכי ומרמור וה'למה ככה ולמה לא שם'". במילים אחרות, זה טוב לרקוד בזירת פיגוע, אבל לא טוב להעניק פרס ישראל ביום העצמאות לאב שכול.
אם הלוגיקה הזאת לא מסתדרת לכם זה בגלל שאין פה שום מחשבה הגיונית, רק פוליטיקאי שמנסה לרצות את אדונו. הבעיה היא שהאדון שלו ממש לא שכח מי זה יואב קיש. זה אותו יואב קיש שרק ב-2019 הצהיר על תמיכה בגדעון סער לראשות הליכוד, וטען כי "אם נמשיך עם נתניהו אנחנו ברכבת ששועטת לתהום". בריאיון שנתן לאתר ynet לקראת הפריימריז בליכוד הוא טען כי "חייבים לעשות שינויים במערכת אכיפת החוק ובמשטרה. יש תקלות חמורות שקרו. לצערי עם נתניהו לא נוכל לעשות את זה". נתניהו לא שכח כנראה את התמיכה ב"גידון", הנמסיס הגדול. גם החיילים הממושמעים באולפן ערוץ 14 לא שכחו.
אחרי כל ההסברים המרתקים של קיש, חברי הפאנל הסבירו שהם מבינים מה שקיש אומר, אבל לא מקבלים את דבריו. בשלב זה ינון מגל עשה משהו שלא היה קורה בשום תכנית אקטואליה אחרת, ופשוט ניגש לאנשים אקראיים בקהל ושאל אותם אם הם מסכימים עם דבריו של שר החינוך. כל האנשים בשורה הראשונה נשאלו וכולם הגיבו בצורה זהה והסבירו שהם לא מסכימים עם השר. לטענת האנשים בקהל ניתן היה להעניק את פרסי ישראל "בצורה משולבת" גם לגיבורי המלחמה, וגם לאנשי המדע והאקדמיה שנגזל מהם הפרס השנה. מי ידע שגם לקהל בערוץ 14 יש דף מסרים מסודר?
הבחירה של ינון לתת לקהל להגיב הייתה ההמחשה הכי ברורה לקיש לגודל הטעות שהוא עשה. הנה "הבייס" המפורסם, הוא מסתכל לך בעיניים ולא מאמין לך. האנשים האלה, מצביעי ליכוד שנשארו נאמנים לתנועה גם אחרי ה-7 באוקטובר, שמעו את הדברים שלך בלי פילטרים של "ערוצי התבהלה" ולא קנו את הסחורה. הם חושבים שעשית טעות. השם ישמור, יש מצב שהם מאמינים לבן כספית (או כמו שהם נוהגים לקרוא לו "בן כזבית") יותר משהם מאמינים לך, בשר מבשרו של הליכוד.
איזו טעות עשית יא קיש. נפלת על הדור הלא נכון כמו שאומרים בקפלן. אגב, עוד לא מאוחר לתקן את הטעות הזאת. לא בגלל הבייס, לא בגלל ביבי, אלא בגלל שזה הדבר הנכון לעשות. מה יהיה ניצחון גדול יותר על סינוואר מאשר להראות לו שלמרות מתקפת הטרור הנוראית אנחנו חוגגים את הנס הגלוי שהוא מדינת ישראל ביום העצמאות הקרוב כרגיל? אגב, כבוד השר, גם אם לא תעניק השנה לאיל וולדמן את פרס ישראל שהוא זכה בו ביושר, אולי לפחות תעמוד מולו כמו בן אדם ותתנצל.