בימים כתיקונם תנועת נאמני תורה ועבודה ופורום קהלת נמצאים בשני צדי המתרס וביניהם מחלוקות רבות בנושאים שונים שעל סדר היום הציבורי. אולם לאחרונה חברו שני הארגונים ובשיתוף פעולה נדיר פנו לשר החינוך יואב קיש והתריעו בניו כי במידה ותקציב החינוך יעבור במתכונת שהוצעה על ידו, הדבר יביא לדבריהם "לקריסת החינוך הממלכתי בישראל".
לפי תקציב 2024 שעתיד לעבור בקרוב, שחלק מסעיפיו אושרו בוועדת הכספים, מנסה משרד החינוך להשוות את תקצוב תלמידי ישראל במגזרים השונים ובתכנון הגדלת תקציבי החינוך במערכת החינוך החרדית הזוכה באופן מסורתי לאוטונומיה מקצועית. שני הארגונים דורשים משר החינוך להעמיד מספר תנאים בסיסיים - לימודי ליבה, הוגנות ושקיפות, שרק אם יתקיימו יוכל החינוך החרדי ליהנות מהגדלת תקציבו.
"השאיפה להשוות את התקצוב של תלמידי ישראל הינה שאיפה נכונה וראויה", כתבו לשר קיש מנכ"ל נאמני תורה ועבודה שמואל שטח וראש מחלקת חינוך בפורום קהלת אברום תומר. "אין הגיון בכך שתלמיד אחד יתוקצב פחות מרעהו. חלק נכבד מהעיוותים הקיימים במערכת נובעים מהעובדה ששיטת התקצוב הנוכחית על פיה מקצה המשרד משאבים למסגרות החינוך היא ארכאית ומסורבלת.
"דרך המלך היא לשנות את שיטת התקצוב בדומה למדינות המפותחות כך שהמשאבים יעברו למסגרות בצינור אחד עם כמה שיותר גמישות לכל מסגרת לשקול כיצד לנצל את משאביה, בהתאם למטרות ולכללים שיקבע המשרד, ובאופן שקוף, מפוקח ומדווח".
על מערכת החינוך החרדתי כתבו כי "גם הציבור החרדי ראוי לשוויון בתקצוב, כמו ילדי המגזרים האחרים, וחשוב לאפשר לקהילותיו אוטונומיה ערכית ותרבותית, אך בכל מדינה ישנם תנאים בסיסיים בלעדיהם לא ניתן לקבל תקציב ציבורי, ומטרות ציבוריות אליהן חייבת המסגרת החינוכית לשאוף וליישם. תקציב החינוך הוא התקציב החברתי הגבוה ביותר, והקצאתו צריכה להיעשות באופן שמשרת את המטרות המוסכמות על החברה, ובפרט - פיתוח היכולות והמיומנויות הנדרשות להשתלבות בחברה ובשוק עבודה מתקדם".
לדבריהם, אי עמידה בתנאים אלו יגרמו נזק משמעותי כבר בעתיד הקרוב, "השוואת התקצוב ללא וידוא כי מתקיימים התנאים הבסיסיים לעמידה במטרות הללו, תהווה זריקה של כסף ציבורי לטמיון, ובהינתן התחזיות הדמוגרפיות עלולה ליצור לאורך זמן נטל כלכלי שהחברה הישראלית תכרע תחת משאו. כבר היו מתווים שכמעט יצאו אל הפועל כמו מתווה בעלז, ויכולה להיות הבנה לפחות אצל קהילות חרדיות מסוימות לגבי חשיבות השינויים הנצרכים".
לסיום ציינו כי "תנאים אלו חייבים לכלול סטנדרט של לימודי ליבה והשתתפות במבחנים שבודקים את איכותם, הוגנות ושקיפות בקבלת תלמידים, סטנדרט בטיחותי ומקצועי של המתקנים, ושקיפות מקסימלית בניצול המשאבים. כלל מסגרות החינוך, אם יעמדו בתנאים הללו, ראוי שהם יקבלו תקציב שוויוני, ואם לא יעמדו - תהיה זו בכיה לדורות אם יתוקצבו".
"לימדתי שנתיים בבית ספר פרטי בארה"ב", אומר שטח ל'וואלה' ומסביר כי "שם יש כללים גם לבתי ספר פרטיים אחרת יהיה ג'ונגל. וזה מה שקורה בישראל. למעשה בתקציב הנוכחי מעוניינים לתת לרשתות החרדיות תוספת תקציב מבלי שמחייבים אותן לקבל את כולם. זה מצב קטסטרופלי שבו אנחנו מממנים את החינוך החרדי בצורה משמעותית וגבוהה. למעשה מוענק תקציב ציבורי למערכת שמתנהלת אחרת מכולם.
"יש אנשים שחושבים 'בסדר, שהחרדים יעשו מה שהם רוצים. העיקר שהבן שלי מתקבל לאן שצריך ומקבל חינוך טוב'. להם אני רוצה לומר שאנחנו הולכים לקראת הריסת מערכת החינוך. בסוף נקבל בתי ספר קטנים עם תחרות מטורפת שתביא בתי ספר להיות מומחים בשיווק ולא בחינוך וגם המענה לחינוך המיוחד יהיה פחות טוב. למעשה יוצרים מפלגתיזציה של מערכת החינוך שלנו ובשורה התחתונה נקבל הרבה פחות ומי שייפגעו הם תלמידי ישראל, כולל התלמיד החרדי".
תומר מוסיף כי "התקציב שהרשתות החרדיות המפלגתיות יקבלו היה צריך להיות מותנה בכמה תנאים ובעיקר להיות בפיקוח שהם אכן יתקיימו. אנחנו חושבים שצריך להקל על מתן תקציבים ציבוריים למסגרות חינוכיות גם כשהם לא בבעלות המדינה אבל צריך לוודא שהן עומדות במטרות שהמדינה מציבה.
"כרגע כלפי חוץ התקציב מותנה בלימודי ליבה אבל הדרך שבה הולכים לפקח על זה היא עוד מאותו דבר, כלומר לא באמת יהיה פיקוח ובטח לא אפקטיבי שימלא את המטרות שכתובות בתקנות. אגב, התקציב הנוכחי גם לא נותן מענה לאפליות שקיימות בחינוך החרדי - אפליית תלמידים ספרדים ואפליית מוסדות שאינן שייכות לרשתות המפלגתיות. מבחינת חלק מהעסקנים החרדים שהמוסדות הללו ינמקו ללא תקציב".
שטח משרטט את הדברים שלדעתו על השר קיש לעשות, "ראשית אנחנו דורשים שהוא לא יחתום על התקנות האל שהן תקנות לחינוך מפלגתי. חשוב לי להבהיר שאם תקציב החינוך יעבור במתכונת הנוכחית, התחרות שאנחנו מכירים מבתי הספר העל יסודיים יזלגו לחינוך היסוד וכבר מגיל צעיר תלמידים יצטרכו להתמודד עם מערכת מסננת".
לדברי תומר, "צריך לפקח על התוצאות. כיצד החינוך החרדי יגיע לתוצאות זה פחות ענייננו אבל חובה שבתקנות תופיע דרישה מכלל המסגרות להיבחן בבחינות מיצ"ב וכן בבחינות פיז"ה אחת לכמה שנים. צריך ליצור מדדים שיבחנו את התוצאות וכרגע זה לא קיים. אגב, במערכת החינוך החרדי יודעים לעשות את זה. התלמידות החרדיות מגיעות להישגים יפים גם ביחס לציבור הכללי וזה משתקף גם בשוק העבודה שבו אישה חרדית ממוצעת עובדת לא פחות מכל אישה אחרת, כי לחרדים יש אינטרס שהן ישתלבו בשוק העבודה. אז אין סיבה שזה יקרה גם אצל הבנים".