מאז פרוץ המלחמה בעזה ולקראת אתגרי הביטחון המשמעותיים והעתידיים ברצועה, בגבול הצפון ובגזרות נוספות, עלה לאחרונה לשיח הציבורי והפוליטי נושא הגדלת מספר המשרתים בצה"ל לרבות החלת חובת גיוס לכלל הציבור כאשר במוקד עומד המגזר החרדי.
אחרי השבעה באוקטובר גוברים הקולות, לצורך הגובר בגיוס הציבור החרדי, גם מקרב כאלה שפחות קראו בעבר לגיוס חרדים כמו במגזר הדתי לאומי. אולם עדיין ישנה מחלוקת האם לעשות זאת בהידברות וביצירת מכסות ומתווים כאלה ואחרים, או להחיל חוק גיוס חובה עם הטבות למתגייסים מצד אחד וסנקציות למי שיבחר שלא להתגייס ויוכר רשמית כמשתמט.
לרב קיבוץ לביא, הרב יהודה גלעד, שגם עומד בראשות ישיבת מעלה גלבוע הציונית דתית שבוגריה משרתים בצבא ברור שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך. "מבחינה תורנית ערכית ומוסרית הקביעה הברורה החדה והחד משמעית היא שאין הצדקה להיעדר השותפות בנטל.
"אני מעדיף תמיד לדבר על 'שותפות' ולא על 'שיווין' כי שיווין מלא אף פעם לא יהיה. ושותפות בנטל שלא כוללת את כל חלקי עם ישראל היא עוול מוסרי ממדרגה ראשונה ועיוות תורני שאין לו אף תקדים היסטורי. המצב שבו ציבור כל כך גדול לא נוטל חלק במאמץ הביטחוני של החברה הישראלית כולה, הוא עוול שזועק לשמיים".
לצד זה הוא מציין שכל הניגשים לסוגייה בניסיון לפותרה חייבים לבוא בגישה מפוכחת, "צריך להיות ריאליים. לדבר היום עם הציבור החרדי על המישור הזה - הערכי, המוסרי, התורני - זה חסר תוחלת כי יש להם תירוצים על גבי תירוצים. חלקם משכנעים יותר וחלקם פחות. לא ניתן להצליח בכך במיוחד שיש להם את הרבנים הגדולים ודעת תורה שיוצאת נגד זה.
"לדעתי, החברה הישראלית צריכה לחזור לדבר עם הציבור החרדי בפשטות, בשפה אזרחית הפשוטה. צריך לדבר על שותפות כמו ועד בית. הרי לא יכול להיות שאתה לא תשלם דמי ועד בית ותצפה שבכל זאת תקבל שירותים כמו כולם. כך גם בנושא הגיוס, צריך לבוא לציבור החרדי בגישה שאנחנו שותפים למדינה ויש חובות אזרחיות שחלות על כולם ולכן אתם חייבים בזה וברגע שלא תעמדו בחובות אז יישללו גם הזכויות שלכם. כמה שזה נשמע קשה זו השפה שצריך לדבר בה".
לשיטתו, יש לקבוע כללים ברורים ובמידת הצורך גם לשלול תקציבים מהמוסדות החרדיים. "צריך לקבוע יעדי גיוס ריאליים וישיבה שלא תעמוד בהם התקציבים שלה יקוצצו באופן דרמטי, כך גם לגבי בית ספר שלא ילמד לימודי ליבה. זה צד המקל וצד הגזר צריך להיות הורדת גיל הפטור, כלומר לאפשר לאנשים מהמגזר החרדי לצאת לשוק העבודה בגיל מוקדם יותר".
הרב גלעד מדגיש כי דבריו לא באים כהתנגחות ומחוסר ההערכה לציבור החרדי. לדבריו, " אני לא מדבר מתוך רגשות טינה. יש הרבה מאוד דברים טובים בעולם החרדי והרבה מאוד ערכים שאנחנו יכולים ללמוד מהם כמו חסד, צדקה ומסירות ללימוד תורה. אבל לצד כל זה, ישנה חובה להיות שותפות בנטל. התפיסה הזאת שהם פטורים מהכל לא יכולה להימשך כי החברה לא יכולה לעמוד בזה ואסור להמשיך לשתוק בנושא".
למי שטוען כי על המדינה אסור להתערב בנושא מכיוון שהציבור החרדי עובר בעצמו תהליך טבעי של השתרשות בחברה אומר הרב כי "שנים מספרים לנו שהציבור החרדי עובר תהליך בנושא הזה. אבל די, אי אפשר להמתין עוד. המצב הנוכחי לא יכול להימשך. זה נכון שיש כאלה שמעוניינים לשרת ואני חושב שקביעת חובת גיוס בדרך שציינתי רק תעזור להם לעשות זאת בצורה יותר טובה וגם תוביל נוספים להצטרף.
"בשורה התחתונה צריך לעבור לשיח של מקל וגזר כי ככה כל חברה עובדת בכל נושא ובכל תחום. מי שעומד בחובות מקבל זכויות ומי שלא, מוטלות עליו סנקציות. זו לא ענישה אלא תוצאה של אי עמידה בשותפות האזרחית הפשוטה".
ובכל זאת, הוא שב ומדגיש כי אסור למדינה להיגרר למלחמה מול המגזר החרדי. "צריך לבוא בשפה נקיה. אין לנו שום כוונה שהחרדים יפסיקו להיות חרדים והצבא צריך להתאים את עצמו בצורה הטובה ביותר עבורם ועבור אורח חייהם. ועדיין, עם הרבה ההערכה וכבוד צריך לבוא עם אמירה חדה וברורה שכל אחד חייב לתת את חלקו. 'תורה מגינה ומצילה' זה דבר חשוב ויפה אבל לא במקום השירות הצבאי. כשאדם חולה, גם אם הוא חרדי, הוא לא מסתפק רק בתפילות אלא הולך לרופא. זה ההיגיון והרציונל גם כשאנחנו צריכים לשמור ולהגן על עצמנו כעם. לצד התפילות חובה גם לשרת בצבא".
לאחרונה עלה לשיח גם נושא שירות תלמידי ישיבות ההסדר ויש מי שקראו להאריך את משך שירות תלמידי ההסדר המשלבים עם הלימודים בישיבה שירות צבאי בן שנה וחצי. "לדעתי יש מקום לפתוח את השיח הזה ואולי להגדיל את מספר חודשי השירות הצבאי של בני ישובות ההסדר", אומר הרב גלעד שהישיבה שבראשותו מאפשרת לצד הלימודים בישיבה גם שילוב שירות צבאי מלא. "אצלנו רוב התלמידים משרתים שירות מלא ויש קבוצה קטנה שמשמרת שירות מקוצר וגם הוא של שנתיים ולא שנה וחצי כמקובל בישיבות ההסדר".
לדבריו, "ראוי שכל ישיבת הסדר תעשה אבחנה בין כאלה שעתידים להיות תלמידי חכמים ומחנכים ולכן ראוי שישרתו במסלול מקוצר, לבין כאלה שיכולים לשרת תקופה ארוכה יותר. אבל זה צריך להיעשות מתוך שיח והידברות כי פה מדובר בעניין אחר. בוגרי ישיבות ההסדר נותנים את חלקם באופן מעורר כבוד הן בשירות הסדיר והן בשירות המילואים, פעמים רבות מעבר לגיל הפטור, ואנחנו רואים את זה גם במלחמה הנוכחית. כאן יש שותפות בנטל לכן שיח על כל שינוי צריך להתקיים אחרת מאשר בעולם החרדי".