פורים הוא אחד החגים השמחים שיש בלוח השנה העברי ומתלוות אליו מסיבות וחגיגות רבות הן במגזר הדתי והן בזה שאינו דתי. השנה, לאור המלחמה, שמחת החג מאתגרת מאוד במיוחד על רקע העובדה שישנן משפחות שכולות וחטופים רבות ושחיילים רבים עדיין נמצאים בחזית הלחימה.
"מסורת ישראל מלמדת אותנו להחזיק ביחד אחדות הניגודים. כאב ושמחה יחד רגילים לזה", אומרת הרבנית יפית קליימר, רבנית מדרשת אמי"ת במודיעין וראש בית מדרש "בואי הרוח". לדבריה, "יום הזיכרון ויום העצמאות הם הביטוי הבולט ביותר לכך. ביום הזיכרון אנחנו מתמודדים עם הכאב, העצב, האובדן והחסר ומיד לאחר מכן אומרים תודה וחוגגים את היש.
"דווקא השנה שמחת פורים מגיעה באופן הרבה יותר עמוק. אנחנו מודים על כך שיש לנו מדינה וכשקמים עלינו לכלותנו אנחנו יודעים לקום ולהגן על עצמנו. האתגר בפורים השנה לא יהיה לא לשמוח, אלא לדעת לשמוח מתוך ידיעת היש ולהנכיח את מה שעדיין אין - את החטופים שעוד לא שבו, את הנרצחים והנופלים".
מנכ"ל ארגון יסודות, שלום וייל, מסביר גם הוא את האתגר השנה לאור האסון שפקד את ישראל והמצב הביטחוני המתמשך. "חשבתי על השנה הראשונה שאחרי סיפורם של מרדכי, אסתר והמן. איך חגגו את פורים בשושן הבירה אחרי אירועי המגילה. סביר להניח שרבים אז שאלו איך ניתן לחגוג כי רק לא מזמן ניסו לרצוח אותנו ולטבוח בנו. ובכל זאת חגגו כי מרדכי שלח איגרת לקיים את דברי הפורים.
"פורים הוא חג השמחה היהדות ושמחה יהודית היא לא שמחה של הוללות. אגב, המצווה היא לא לשמוח אלא לשמח. זו נקודה מאוד משמעותית שלרוב קשה מאוד להבין אותה אבל השנה קל הרבה יותר לרדת לעומק הדברים. כל הפרקטיקות של פורים הן ראיית האחר. אני שולח לזולת משלוח מנות, נותן מתנות לאביונים, קורא מגילה ברוב עם, מקיים סעודת פורים עם אנשים נוספים. אני לא במרכז".
לשיטתו, המורכבות דווקא מעצימה את רוח החג, "מורכבות החיים היא הדבר האמיתי. אני איש חינוך ובכל שנה פורים הוא אירוע מאוד מיוחד, מורכב וטעון במערכת החינוך. ממש אתגר שנתי. אנשי החינוך עוסקים בשאלה כיצד מצליחים לייצר סביבה של שמחה יהודית שיש בה נתינה, ולא שמחת הוללות והסתכלות רק על עצמי. איך מביטים על כל נושא התחפושות, האוכל והיין כמשהו קהילתי ולא כהתרכזות בעצמי. השנה, קיימת מורכבות נוספת לאור המצב וזה רק מעמיק את שמחת החג.
"ההיסטוריה היהודית והישראלית מלאה במורכבויות, בכאבים ובפרעות. אנחנו חוגגים ניצחונות ורגעים קטנים. בוחרים לחגוג את ההצלחות הקטנות והיומיומיות. פורים הוא הזדמנות לחגיגה של
הצלחה. קמו לכלותנו והצלחנו לעמוד מנגד. כך גם השנה. נכון, זה גבה מאיתנו מחירים איומים וטראגיים אבל הצלחנו לעמוד וצריך לחגוג את זה".
הרבנית קליימר מציינת כי כדי לתת ביטוי למציאות הנוכחית על החוגגים לשלב את המצב גם בשמחת החג, "כדאי לתת סימנים כמו כיסא ריק בסעודת פורים כדי לסמל את החטופים, או נר זיכרון לחיילים שנפלו, משלוח מנות למשפחות מפונות וכדומה.
"ממקום מאוד עמוק נראה ששמחת פורים השנה מאוד מחוברת למגילה. אז היהודים קמו ביום פורים להגן על עצמם מפני גזרת כליה ואנחנו עדיין קמים ומגנים על עצמנו בכל דור ודור. השנה, בתוך שמחת פורים, היכולת שלנו להחזיק שמחה וכאב יחד היא מאוד חשובה ומשמעותית".
וייל מבקש מהציבור הרחב להכיל גם את מי שאינו במצב רוח לחגיגות, "יש אנשים שזה מאוד קשה להם. אנשים שיקיריהם נרצחו או נחטפו, זה בוודאי. אבל יש גם אנשים שאין להם קשר ישיר לאסון או לשכול ועדיין קשה להם להרים את הראש בתקופה הזאת.
"יש לי חבר נפש שנהרג בערב שמחת תורה לפני מספר שנים. אני זוכר את התחושה של הצורך לשמוח בחג שעתיים לאחר שהשתתפתי בלוויה מאוד קשה וכואבת. לכן לא צריך להיות שיפוטיים במצבים כאלה. אדם שבשנת אבל פטור ממשולח מנות. צריך להיות מלאי הבנה כלפיהם, להזמין אותם לסעודות ואירועים ולהבין גם אם הם בוחרים לא להגיע. כולנו קצת מפונצ'רים כרגע. האוטו נוסע אבל עם פחות אוויר בגלגלים. זה בסדר וזה חלק מהסיפור".
"בחינוך צריך להיות כנים", מסכמת הרבנית קליימר, "אפשר לתת לילדים לשמוח ולהתחפש ולצד זה לעשות משהו סימלי שמסביר את המצב שבו אנחנו נמצאים. אבל בשום פנים לא לוותר על השמחה כי אם לא נשמח נעניק ניצחון לאויבינו. היכולת שלנו לשמוח על מה שיש והיכולת שלנו לקדש את השמחה הזאת באמצעות מצוות החג - מצוות נתינה לאחר - היא חשובה מאוד"