פוליטיקאים, סופרים ואמנים ספדו היום לסופר סמי מיכאל שהלך לעולמו היום (שני) בגיל 97.
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד: "תרומתו של סמי מיכאל ז"ל לתרבות ולהוויה הישראלית לא תסולא בפז. הנער שעלה מעיראק, גישר ותיווך בין נדבכי הזהות השונים שלו, והציב פסיפס נהדר של ישראליות בחלון הראווה שלנו כעם וכמדינה. בין עלייה לשורשיות ישראלית, בין חספוס בוטה לעתים לרכות מלטפת, בין פריפריה למרכז, בין כלל עדות ישראל לבין עצמן ולבין ערביי ישראל והמזרח התיכון - הוא תמיד ידע לפסוע מעדנות, ללקט מכאן ומכאן, ולא לוותר לרגע על עמוד שדרה ערכי, חברתי, רגיש ומלא חיים.
"הוא היה ענק שבענקים, אשר זכה לכבוד רב בישראל ובעולם כולו, הותיר אחריו נכסי צאן ברזל שהפכו את ארון הספרים שלנו לעשיר ומרהיב, ובה בעת השיא ערך רב למארג הדעות ותפיסות העולם החברתיות בישראל. תנחומים למשפחתו, אוהביו, ויקיריו".
המשורר רוני סומק ספד לו בשיחה עם וואלה! תרבות: "סמי זה עץ תמר שנעקר משורשיו על גדות החידקל וכל הנחלים בארץ רצו שישתלו אותו מחדש על גדותיו. בעיני, הוא סופר ריאליסט שידע לשלב בספרים שלו את הערבסקות מסיפורי אלף לילה ולילה שעליהם הוא כתב. סמי היה חבר. לימדתי 38 שנים בתיכון ולימדתי את חצוצרה בואדי ברוב השנים האלה, כך שזה מעבר ליחסי סופר קורא. אם נדמה את הפרוזה העברית לסוג של יער, אז נגדע אחד העצים החשובים".
המשוררת עדי קיסר נפרדה ממנו: "הקריאה ב'שווים ושווים יותר', הרומן הראשון של סמי מיכאל, הייתה מכוננת עבורי. האומץ והכנות שעלו מכתיבתו הצליחו לשרטט את המורכבות של החברה הישראלית, את המתח הקיים בה, את הפערים אבל גם את נקודות החיבור. בספריו, מתוך הנושאים החברתיים והפוליטיים, בלטה בעיקר ההומניות והאמונה באדם. כל מי שזכה להכיר את הכותב שמאחורי הספרים והעשיה התרבותית הענפה ורבת השנים, מצא אצילות, נדיבות וענווה".
שר התרבות והספורט מיקי זוהר ספד לו גם: "הצטערתי מאוד לשמוע על פטירתו של הסופר סמי מיכאל ז"ל, איש של מילים ודעת שחי חיים ארוכים ומלאים, שפעל ללא לאות למען צדק, שוויון וערכים חברתיים. התרבות והספרות הישראלית נהנו והתפארו מעבודתו. מורשתו, הישגיו החברתיים ויצירותיו, ימשיכו לפאר את הספרות הישראלית ויישמרו לעד בספר החיים של התרבות הישראלית, יצירות המנצחות את מבחן הזמן. תנחומיי הכנים למשפחתו. יהי זכרו ברוך".
יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי ספדה לו אף היא. "היה שלום סמי היקר ועוד יהיה שלום. על אף שהגיע לגיל 97, הידיעה על מותו של סמי מיכאל מעציבה מאוד. סמי היה ישראל במיטבה, איש בגדאד ואיש חיפה, איש שמאל וזכויות אדם, סופר אדיר ואיש רוח ענק ובעיקר איש אמיתי חכם ונעים הליכות. חצוצרה עצובה תנגן היום בואדיות חיפה. יהי זכרו ברוך", מסרה.
"סמי מיכאל נפטר היום והוא בן 97, ואיכשהו אני עדיין מתקשה להאמין שהוא כבר לא איתנו", כתבה יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון. "זכינו בכל יום עמו. הוא היה גם פעיל פוליטי ובעיקר סופר נפלא שידע לראות גם את מה שהישראלים התעקשו להחמיץ, אבל לפני הכל היה מי שהאנושיות בו עלתה על גדותיה ונשפכה לצדדים. כל מי שפגש אותו לא יכול היה לפספס את זה. היה שלום סמי, תודה על היותך".
הח"כ לשעבר דב חנין (חד"ש) מסר כי מותו של מיכאל הוא "אבדן עצום לחברה הישראלית, לספרות, לתרבות, לדיון החברתי והפוליטי. אבדן גדול עבורי אישית. סמי מיכאל היה סופר מחונן, אזרח מעורב, איש מצפון ודמות מובילה במאבק לשלום ולצדק חברתי. הייתה לי זכות גדולה לקבל את פרס סמי מיכאל על פעילות לשוויון חברתי ובפרס הזה אני גאה במיוחד. השיחות איתו היו עבורי מקור השראה גדול. ספריו ומעשיו ימשיכו לחיות איתנו".
האגודה לזכויות האזרח, שסמי מיכאל היה נשיאה במשך 22 שנה, ספדה לו: "סמי מיכאל, איש אהוב וסופר נפלא, היה מורה הדרך שלנו, שותף וחבר. לאורך השנים השתתף סמי בעשרות אירועים של האגודה. בנאומיו הייחודיים, תמיד חדים ונוקבים, ביטא את הכאב והזעם על העוולות בישראל, סימן את המקומות בהם יש לעשת צדק והפיח בנו רוח של תקווה לשינוי ולעשייה. היה שלום סמי. המילים שהותרת לנו וחזונך הם אלו שימשיכו להנחות אותנו. רחל היקרה וכל משפחת מיכאל - אנו מתחייבים כי נמשיך לפעול ברוח החזון של סמי למען עולם מתוקן ולמען זכויות האדם לכל אדם".
לפני חמש שנים זכה מיכאל בפרס מפעל חיים על שם שולמית אלוני. "די להשוות בין שני ראשי ממשלה, יצחק רבין ובנימין נתניהו, או בין שני רבנים - הרב קוק והרב הראשי יונה מצגר, שבימים אלה כלוא מאחורי סורג ובריח בגין קבלת שוחד - כדי לדעת מה באמת השתנה כאן", אמר מיכאל בנאומו. "די להשוות בין שרי משפטים שכיהנו בעבר ואשר גוננו על הדמוקרטיה לעומת מה שאנו עדין לו היום - קעקוע יסודות המערכת המשפטית. יש לנו עם חרוץ ואינני יודע איך הוא מרשה למושחתים שנכונים למכור את טובת המדינה בעבור בצע כסף והישגים אישיים למשול בו".
בהמשך התייחס מיכאל לעמיתיו הסופרים: "אני חש שרוב הסופרים בארץ לוקים בלאומנות לוהטת. לעיתים אני תוהה מי מוביל את מי - השלטון או הסופרים המתגייסים לשרתו מרצון. עצוב שלסופרים בכירים בארץ יש שני פנים - פנים מזוייפים של שמאל הומניסטי בחו"ל ופנים אמיתיים בארץ המתבטאים בחיבור הדוק בסתר לשלטון התומך בהתנחלות וזומם להביא חורבן על הדמוקרטיה".