אישי ציבור ואנשי תרבות ספדו לבמאית, הכוריאוגרפית וכלת פרס ישראל נעמי פולני, שהלכה הבוקר (שני) לעולמה בגיל 96.
קרוב משפחתה גידי גוב ספד לה בשיחה עם וואלה! תרבות: "זה כאב גדול. כפי שהיא הגדירה את זה, 'אני כבר מושכת ל-97 אז כדאי שנתראה'. תשמע, היא פשוט הייתה נפלאה. היא התחילה בצ'יזבטרון עם שייקה אופיר. ואז התרנגולים, והשירה, איך שרים בעברית, ומה שרים בעברית. נעמי הייתה הבסיס התרבותי. המוזיקה בשנות ה-50 וה-60 לא הייתה נשמעת אותו דבר בלעדיה. היא וגיל אלדמע והאקורדיון יצרו את זה. זה היה נפלא. והתנועות. הריקוד. שפת התנועה של נועה... (ברקע מושונוב אומר 'אשכול!' ש"ב). אשכול, נכון. מוני פה מזכיר לי הכל.
"עשיתי איתה את התקליט 'משירי תנועות הנוער' עם אריק לביא, אילנה רובינא, רבקה זוהר וחנן יובל, בהפקה של חברתה הטובה דליה גוטמן. כל חזרה הייתה ארבע שעות, מתוך זה שלוש שעות רק מדברים, מקשקשים וצוחקים. היא הייתה ממציאה שמות לאנשים. היא הייתה מצחיקה, מלאת הומור, חכמה נורא וחריפת מוח. מעולם לא פחדה לדבר על מה שבא לה. פשוט נפלאה".
"חוץ מזה, היא היתה משפחה", מוסיף גוב. "היא היתה בת דודה של אבא שלי. אבא שלי נפטר כשהייתי בן שבע. מהסיפורים אני יודע שהם אהבו מאוד אחד את השני. יצא לנו לבקר אותה בשנים האחרונות, וגם עם מכשיר החמצן שלה היא הייתה מצחיקה, נהדרת, חכמה וצלולה. מיוחדת מאוד. חלק בסיסי להפליא מהתרבות המוזיקלית שלנו".
שייקה לוי ספד לפולני בשיחה עם וואלה! תרבות: "התחלתי את דרכי בצבא עם נעמי, כשהייתי בלהקת הגדנ"ע והיא הייתה כוראוגרפית. אחרי זה בתרנגולים כמובן. בהמשך הלכתי לראות כל מיני עבודות שלה, אם זה חזרות בלהקת הנח"ל או בלהקת השיריון. עקבתי אחריה. מאוד מאוד התחברנו. היא מאוד משכה את תשומת לבי. רדפתי אחריה לכל מקום. הייתי סקרן והיא משכה את לבי".
"למרות שאי אפשר לחיות לנצח, אין ספק שזאת אבדה גדולה, כי היא אם כל תרבות במדינה הזאת. היא פשוט חינכה דורות שלמים של אמנים, זמרים ושחקנים, שהיום הם גדולים, ידועים ומצליחים. נעמי פולני זה עולם ומלואו. בשביל אמן לא היה דבר יותר טוב מלעבוד עם נעמי פולני. לא היה בית ספר כמו נעמי פולני, בכל המובנים: שירה, משחק, הבנה, התייחסות למה שאתה אומר. היא היתה בכל. היא חינכה אותך להיות אמן במה. לגששים היא נתנה הרבה מאוד לדיוקים שלנו, לחדוות היצירה והדבקות במטרה. מאוד עצוב. חבל שאישה כזאת לא תעניק יותר".
נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג, ספד לפולני: "נעמי פולני, כלת פרס ישראל שכונתה 'מלכת הלהקות הצבאיות', עזבה אותנו הבוקר והיא בת 96. נזכור באהבה ובהערכה את האם המייסדת של להקת התרנגולים הבלתי נשכחת ומי שתרמה בכישרונה העצום לפיתוח התרבות הישראלית המקורית. בזכותה ולאורה התעצבה מנגינת חייהם של רבים מאיתנו. תנחומיי לבני משפחתה ולכל אוהביה. יהי זכרה ברוך".
שר התרבות והספורט מיקי זוהר ספד: "הצטערתי לשמוע על לכתה של אשת הלהקות הצבאיות וכלת פרס ישראל, נעמי פולני ז"ל. נעמי שימשה במשך עשרות שנים כפנים של עולם הבמה הישראלי, והיוותה חלק משמעותי ומשפיע בתרבות וביצירה הישראלית מראשית דרכה ועד היום. האנרגיות והתשוקה לבמה שאפיינו אותה יזכרו לעד. שמה ופועלה הגיע לכל בית בישראל, חצה דורות והגיע לכל בית בישראל. מורשתה ודרכה נצרבו לעד בהיכל הכבוד של התרבות הישראלית, יהיה זכרה ברוך"
איגוד אמני ישראל מסר כי הוא "מרכין ראש עם היוודע מותה של כלת פרס ישראל נעמי פולני ז"ל". יו"ר אמ"י, יונה אליאן קשת, אמרה: "רבות נאמר על נעמי פולני עוד בחייה, ורבות ייאמר עכשיו אחרי מותה ועדיין קשה לתפוס במילים את דמותה ואת היקף התרומה שלה לתרבות שלנו - אישה חזקה, פורצת דרך, חריפה, מצחיקה ובלתי מתפשרת. דורות של יוצרים חבים לה את הקריירה שלהם בין אם במישרין או בעקיפין בזכות ההשפעה האדירה שהייתה לעשייתה התרבותית במשך כל כך הרבה שנים. יהי זכרה ברוך".
נעמי פולני נולדה ב-4 באוגוסט 1927 תל אביב. לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה, הצטרפה לפלמ"ח ובמלחמת השחרור היתה מכוכבות להקת הפלמ"ח, הצ'יזבטרון. פולני היתה נשואה לזמר ולשחקן ליאור ייני. לשניים שני ילדים.
לאחר מלחמת השחרור, פולני החלה לשחק בתיאטרון הקאמרי ולמדה מוזיקה. בשנות החמישים הפכה לבמאית הלהקות הצבאיות. היא עבדה עם להקת פיקוד צפון, עם להקת גייסות השריון ועם להקת הנח"ל. עבודתה עם הלהקות הצבאיות הנציחה סגנון העמדה מיוחד: תנועות גופם של הרקדנים ביטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה.
בשנת 1960 פולני חברה למשוחררי להקות צבאיות איתם עבדה והקימה את להקת התרנגולים. רפרטואר הלהקה היה מורכב משירי להקות צה"ל, שירים מוכרים נוספים וחומר חדש ומקורי. פולני חילקה את תכניות הלהקה לנושאים שונים ובחרה שירים על פי אותם נושאים. להקת התרנגולים התפרקה ב-1963.
לאחר פירוק התרנגולים, הקימה פולני ב-1966 את להקת החמציצים שהייתה מורכבת מארבעה מחברי התרנגולים, אך הלהקה לא זכתה להצלחה רבה. בהמשך עבדה פולני כמעבדת מוזיקלית בקול ישראל ועסקה בלימוד מוזיקה ובימוי אירועים שונים באזור מגוריה בעמק הירדן. בשנת 1998 העלתה במסגרת פסטיבל ישראל את המופע "התרנגולים חוזרים", שהיה חידוש לשירי להקת התרנגולים בביצוע זמרים צעירים.
בשנת 2001 קיבלה את פרס משה הלוי לאמנות הבמה מטעם עיריית תל אביב. בשנת 2006 שיחקה פולני בסרטו של עודד דוידוף, "מישהו לרוץ איתו". שנה לאחר מכן קיבלה את פרס אקו"ם למפעל חיים ובשנת 2009, כשהיא בת 82, שיחקה בהצגה "איולף הקטן" מאת הנריק איבסן בתיאטרון הבימה. בשנת 2019 זכתה בפרס ישראל בתחום אמנות הבמה: תיאטרון ומחול.