הבמאית, הכוריאוגרפית וכלת פרס ישראל נעמי פולני הובאה למנוחות בבית עלמין כנרת לאחר שהלכה אמש לעולמה בגיל 96. בתחילת הטקס הושמע השיר "זמר אהבה לים". בין השאר הגיעו לחלוק לה כבוד אחרון הזמרים גידי גוב, חנן יובל, אריאל זילבר ומיקי קם. גם השר בני גנץ הגיע.
השר בני גנץ ספד לה: "יש אגדה במשפחה שלנו שכנרת היתה המילה הראשונה שאמרתי והנה אנחנו בבית הקברות של כנרת שהייתי בו כל כך הרבה פעמים והיום אני בא לחלוק כבוד לחברה שלי. מוזר לעשות עצירה ולבוא הנה בימי סער כאלה כשהמדינה מוטרדת בכל כך הרבה אתגרים ולבוא לערש תרבות כזה, אבל זה גם הסבר למה צריך לעשות את העצירה הזאת. נעמי לקחה הווי של הקמת המדינה, הפלמ"ח וצה"ל והפכה אותם לצ'יזבטרון ולהקות צבאיות. היא לקחה קושי, כאב ותקווה והפכה אותם לתרבות הישראלית.
"נעמי הייתה חלק מבניין הרוח הישראלית. היו חשובים לה כל משפט והברה, אמרה שצריך להתרכז בשיר ובקהל ולא בעצמך. כמה ההיגד הזה רלבנטי יותר מתמיד גם בשדות שמחוץ לשדות הזמר. הכרנו כשהייתי רמטכ"ל. עשינו אתה יום הולדת 50 לרויטל אשתי שהיה ברוח שירי התרנגולים. נעמי נתנה פקודות רמטכ"ל ונזפה בו. בשנים האחרונות נפגשנו כשהייתי באיזור הכנרת ושרנו ביחד. מעבר להיותה ענקית תרבות ויוצרת מרכזית בבנין הרוח הישראלית, היתה חברה טובה, חדה כתער, חכמה ומצחיקה. תודה על רגעי חסד של שירה, שמחה, עצב ושמחה שנתת למדינת ישראל ותודה שהיית חברה שלי ונתת לי רגעי אור חשובים כל כך. מתגעגע וחושב על השיר הבא".
המוזיקאי חנן יובל ספד: "היה בינינו פער גילאים אבל הרגשתי חבר שלה. היא היתה ייחוד מופלא של תרבות שהמדינה לא הכירה בו. אבוי שנאלצה להתמודד עם קשיי כלכלה. תודה למועצה אזורית עמק הירדן שהתגייסו כשהיה צריך, תודה לג'ובי המטפלת שטיפלה בה ותודה גדולה לנעמי".
חברה הטוב, ההיסטוריון והסופר ד"ר אסף ענברי, ספד לה: "הזהות הישראלית שנעמי הטביעה בה חותם שלא יימחה נאבקת עכשיו על קיומה. אמנם יש דור חדש מופלא של יוצרים 'לובשי חול וחגור' ש'נושאים את עמם עלי שכם' מעזה עד גבול הצפון, ויש רוח התנדבות והתגייסות אזרחית שכמוה לא ידענו הרבה שנים, אבל מלחמת האחים שדהרנו אליה לפני 7 באוקטובר עלולה להתחדש עוד לפני שתסתיים המערכה הצבאית. אם יש לנו זהות ישראלית ששווה להילחם עליה - זה הרבה בזכות נעמי. נתת לנו המון, תחסרי לנו מאוד".
כוהנת השירה בציבור שרה'לה שרון ספדה לה בשיחה עם וואלה תרבות: "אין זיכרון שהוא לא טוב מנעמי פולני. כל הזיכרונות מנעמי פולני הם ערימה של דברים מהממים. בשבילי 'שיר השכונה' זו הילדות שלנו בארץ הזאת, וזה בשבילי הפסגה שלה. אישה צנועה, פשוטה, עם כל כך הרבה כוחות יצירה. השאירה לנו כל כך הרבה דברים להתענג עליהם. היא פלמ"חניקית כזאת עם הצמה שמוטלת לה על כתפה. יש ממנה רק דברים טובים והיא באמת השראה להמון דורות. אני כל כך מקווה שגם הדור הצעיר יכיר את השירים שלה. צריך להמשיך לנגן לילדים, להשמיע להם ולספר עליה. היא ישבה על ההר, בצניעות גדולה, במושבת כנרת. הייתה הולכת ברגל ותופסת טרמפים למטה, שייקחו אותה לטבריה לקניות. ממש כמו פעם. אני מקווה שעוד הרבה אנשים יזכו להעביר הלאה את המורשת העשירה, המשמחת, המצחיקה והמוקפדת שלה".
שייקה לוי ספד אמש לפולני בשיחה עם וואלה! תרבות: "התחלתי את דרכי בצבא עם נעמי, כשהייתי בלהקת הגדנ"ע והיא הייתה כוראוגרפית. אחרי זה בתרנגולים כמובן. בהמשך הלכתי לראות כל מיני עבודות שלה, אם זה חזרות בלהקת הנח"ל או בלהקת השיריון. עקבתי אחריה. מאוד מאוד התחברנו. היא מאוד משכה את תשומת לבי. רדפתי אחריה לכל מקום. הייתי סקרן והיא משכה את לבי".
"למרות שאי אפשר לחיות לנצח, אין ספק שזאת אבדה גדולה, כי היא אם כל תרבות במדינה הזאת. היא פשוט חינכה דורות שלמים של אמנים, זמרים ושחקנים, שהיום הם גדולים, ידועים ומצליחים. נעמי פולני זה עולם ומלואו. בשביל אמן לא היה דבר יותר טוב מלעבוד עם נעמי פולני. לא היה בית ספר כמו נעמי פולני, בכל המובנים: שירה, משחק, הבנה, התייחסות למה שאתה אומר. היא היתה בכל. היא חינכה אותך להיות אמן במה. לגששים היא נתנה הרבה מאוד לדיוקים שלנו, לחדוות היצירה והדבקות במטרה. מאוד עצוב. חבל שאישה כזאת לא תעניק יותר".
נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג, ספד אמש לפולני: "נעמי פולני, כלת פרס ישראל שכונתה 'מלכת הלהקות הצבאיות', עזבה אותנו הבוקר והיא בת 96. נזכור באהבה ובהערכה את האם המייסדת של להקת התרנגולים הבלתי נשכחת ומי שתרמה בכישרונה העצום לפיתוח התרבות הישראלית המקורית. בזכותה ולאורה התעצבה מנגינת חייהם של רבים מאיתנו. תנחומיי לבני משפחתה ולכל אוהביה. יהי זכרה ברוך".
נעמי פולני נולדה ב-4 באוגוסט 1927 תל אביב. לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה, הצטרפה לפלמ"ח ובמלחמת השחרור היתה מכוכבות להקת הפלמ"ח, הצ'יזבטרון. פולני היתה נשואה לזמר ולשחקן ליאור ייני. לשניים שני ילדים.
לאחר מלחמת השחרור, פולני החלה לשחק בתיאטרון הקאמרי ולמדה מוזיקה. בשנות החמישים הפכה לבמאית הלהקות הצבאיות. היא עבדה עם להקת פיקוד צפון, עם להקת גייסות השריון ועם להקת הנח"ל. עבודתה עם הלהקות הצבאיות הנציחה סגנון העמדה מיוחד: תנועות גופם של הרקדנים ביטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה.
בשנת 1960 פולני חברה למשוחררי להקות צבאיות איתם עבדה והקימה את להקת התרנגולים. רפרטואר הלהקה היה מורכב משירי להקות צה"ל, שירים מוכרים נוספים וחומר חדש ומקורי. פולני חילקה את תכניות הלהקה לנושאים שונים ובחרה שירים על פי אותם נושאים. להקת התרנגולים התפרקה ב-1963.
לאחר פירוק התרנגולים, הקימה פולני ב-1966 את להקת החמציצים שהייתה מורכבת מארבעה מחברי התרנגולים, אך הלהקה לא זכתה להצלחה רבה. בהמשך עבדה פולני כמעבדת מוזיקלית בקול ישראל ועסקה בלימוד מוזיקה ובימוי אירועים שונים באזור מגוריה בעמק הירדן. בשנת 1998 העלתה במסגרת פסטיבל ישראל את המופע "התרנגולים חוזרים", שהיה חידוש לשירי להקת התרנגולים בביצוע זמרים צעירים.
בשנת 2001 קיבלה את פרס משה הלוי לאמנות הבמה מטעם עיריית תל אביב. בשנת 2006 שיחקה פולני בסרטו של עודד דוידוף, "מישהו לרוץ איתו". שנה לאחר מכן קיבלה את פרס אקו"ם למפעל חיים ובשנת 2009, כשהיא בת 82, שיחקה בהצגה "איולף הקטן" מאת הנריק איבסן בתיאטרון הבימה. בשנת 2019 זכתה בפרס ישראל בתחום אמנות הבמה: תיאטרון ומחול.