המוזיקה של גיא לוי נמצאת כמעט בכל בית בישראל, אף על-פי שישראלים רבים לא מודעים לעובדה הזו. לכמלחין, לוי אחראי לפסקול של כמה מסדרות הטלוויזיה המצליחות בישראל בעשור האחרון: "אורי ואלה", "על הספקטרום", "שטוקהולם", "חזרות" ועוד. אבל זה רק חלק קטן מפועלו המוזיקלי. עבור חובבי ג'אז לוי הוא בסיסט עסוק שמופיע עם בכירי הסצינה המקומית; אוהבי שירה עברית עשויים להכיר את הלחנים החדשים שכתב לשיריו של המשורר אלכסנדר פן; הורים לילדים יזכרו אולי את אלבום הילדים "שירים לעמליה"; וכאילו שלא די בכך, לוי עם הקונטרבס שלו הופיע כמה שנים בתזמורת הסימפונית ירושלים (רשות השידור). אלו שלא רואים טלוויזיה ולא אוהבים ג'אז, מוזיקה קלאסית, שירי משוררים ושירי ילדים - יכולים לפגוש את לוי בהופעות ובאלבומים של להקת "ליילי" שהקים יחד עם גל תורן.
גיא לוי (48), נשוי ואב לשתי בנות, מתגורר בתל אביב והוא אחד המוזיקאים העסוקים והבולטים בישראל עם נוכחות בימתית של יותר מ-20 שנה. אלבום הג'אז הראשון שלו כמוביל שוחרר לאחרונה לאוויר העולם ויושק ב-27 ביוני. פרויקט שירי הילדים החדש "מלכת הבלגן" שהלחין והפיק יחד עם הסופרת והמשוררת יערה שחורי יושק בתל אביב ב-18 במאי. בנוסף, לאחרונה הסתיימו שידורי הסדרה "טיטו ורוחו" (HOT) לה הלחין פסקול והסדרה "חולי אהבה" ברשת 13 שלוי אחראי במשותף לפס הקול שלה. חוץ מזה, גיא לוי וגל תורן החלו את תהליך הכתיבה של האלבום השלישי של "ליילי".
אי אפשר שלא לדבר על 7 באוקטובר. איך אתה חווית את היום הזה?
"כמו כולם אני עדיין חווה את מה שקרה וקורה כאן מאז. תחושת חוסר האונים קשה מאוד ולא מרפה. בחודשים הראשונים מאז 7.10 כמעט לא שמעתי שירים עם מילים. הרגשתי משיכה חזקה למוזיקה אינסטרומנטלית בלבד - ג'אז של הנגנים הכי טובים שאני מכיר ובאך".
מה מיוחד בבאך?
"עבורי, הקשבה לבאך היא בעלת יכולות ריפוי. עם המוזיקה שלו אני יכול להתקרב לעצמי, לטבע האדם ולעולם בצורה רוחנית וייחודית".
גיא לוי נולד ברמת גן. בגיל 4 עבר עם משפחתו למבשרת ציון, בכיתה א' בבית הספר בישוב פגש את מי שלימים יהיה חברו הטוב ושותפו המוזיקלי, גל תורן. בגיל 16 התחיל לנגן בגיטרה. "כבר אז הבנתי שיש לי גישה ותשוקה למוזיקה למרות שהייתי 'גיטריסט מתלהב' וניגנתי רוק ולא התאמנתי מספיק".
למרות זאת, זמן קצר לאחר שהחל לנגן צורף כגיטריסט ללהקת "דיסוננס" הירושלמית. לוי חיבר את חברו הטוב גל תורן ללהקה שבאותה התקופה ניגנו בה גם אלעד אלון ואורי גת, לימים שותפים של תורן להקמת "מרסדס בנד". "תוך כדי העבודה בלהקה שמתי לב שאני מאוד נמשך לעיבוד ותזמור", אמר. "באיזשהו שלב הבסיסט עזב ואני עברתי מגיטרה לבס. ניגנו יחד עד שהתגייסתי".
בשירות הצבאי, לוי שירת ביחידת שלד"ג והוא מתאר את התקופה שלו ביחידה כמשמעותית מאוד. "הכרתי שם את האנשים הכי טובים שיש אבל בעיקר למדתי על עצמי הרבה דברים שיעזרו לי בעתיד כאדם וכמוזיקאי", הוא משחזר.
מה למדת?
"בעיקר, איך לא 'לעגל פינות'. מתוך המשימות ביחידה למדתי מה זה לא לוותר לעצמי, לעבוד קשה ולהאמין שאני יכול לעבור מכשולים בדרך. כמוזיקאי מתפתח, אתה צריך לעבוד הרבה דווקא על מה שאתה לא יודע, רק ככה אפשר להתקדם".
בשלהי השירות הצבאי העומס ירד ואת הזמן ניצל לנגינה, אבל גם להאזנה למוזיקה. לוי: "ליום הולדת 21 קיבלתי מאמא שלי שובר לרכישת 10 דיסקים. נכנסתי לחנות וביקשתי מהמוכר את עשרת אלבומי הג'אז הכי טובים שהוא מכיר. האלבומים האלו העיפו לי את המוח. מצאתי את עצמי מקשיב להם שוב ושוב והתחלתי לשיר את הסולואים שם".
בדרך לדרום אמריקה ל"טיול של אחרי הצבא", עצר בניו יורק כדי לחוות קצת את "בירת הג'אז העולמי" אך בגלל עוצמת החוויה עצר את הטיול כדי להגשים חלום אחר. לוי ביטל את המשך הטיול וחזר לארץ ללמוד מוזיקה באקדמיה בירושלים. "ניו יורק הפכה אותי לגמרי, קניתי קונטרבס וחזרתי לארץ. לא יודע איך קיבלו אותי לאקדמיה למוזיקה במצב שהייתי, לא ידעתי לקרוא תו אחד, אבל איכשהו זה קרה, אולי הם פשוט רצו את הכסף שלי", צוחק לוי.
איך היה באקדמיה?
"בשנה הראשונה הרגשתי כאילו אני מוריד קבצים לתוך המוח, עד אז הקשבתי להמון מוזיקה בקטע לא בריא ובאקדמיה התחלתי להבין מה אני שומע, איך קוראים לאלמנטים המוזיקליים שזיהיתי. התקדמתי מהר יחסית, והתחלתי להופיע במקביל כבסיסט ג'אז. אבל אחרי שנתיים באקדמיה, למרות שנהניתי ודי הצלחתי, הרגשתי תקוע ושהפסקתי להתקדם בנגינה".
התחושה הזו גרמה לו לחפש את עצמו ובסופו של דבר מצא עצמו מתקבל לקונסרבטוריון באמסטרדם. רק כשהתקבל היה יכול להעיד על עצמו שהוא כנראה מוזיקאי. לצד הלימודים העיוניים והמעשיים במחלקה ללימודים קלאסיים בבירה ההולנדית, ניגן והופיע גם עם מוזיקאי ג'אז מקומיים במועדונים בעיר. כשהוא נשאל על החוויות הראשוניות מהלימודים נמרח על פניו חיוך גדול: "השנה הראשונה באקדמיה הייתה קצת מעורפלת מגראס, בשנה השניה הרגשתי שמיציתי, התאמנתי מלא וצמצמתי את חווית העישון הזו. זה היה סוג של רוטינה, חבר היה מגיע, יוצא לחפש 'קופי שופ' ואז נופל ליום או יומיים".
בשנים בהן למד באמסטרדם, העמיק לוי את הידע וההבנה המוזיקלית שלו, למד לנגן קצת פסנתר והחל להלחין את קטעי הג'אז הראשונים שלו, שלימים יהיו חלק מאלבום Tel Aviv Session, שיושק כאמור, בסוף יוני, כ-20 שנה אחרי שהלחן הראשון נכתב.
עם שובו לארץ אחרי שנתיים החל לנגן בתזמורת סימפונית. למרות האתגר, לוי לא זנח כיוונים מוזיקליים נוספים. בעודו מנגן בתזמורת חידש לוי את הקשר המוזיקלי עם חברו לספסל הלימודים וללהקת "דיסוננס", גל תורן.
לוי: "אנחנו מכירים מכיתה א' אבל רק בתקופת התיכון גילינו שאנחנו נמשכים לאמנות ולאזורים יותר אבסטרקטיים בחוויה האנושית. בתקופת הצבא נפרדו דרכינו, אבל אחרי שחזרתי מאמסטרדם ישבנו באיזה ערב באולפן של גל, כתבנו תוך זמן קצר כמעט את כל האלבום הראשון של 'ליילי'. אני שמח מאוד שהתעקשנו על החיבור הזה בינינו, יש בו משהו בלתי אמצעי, אנחנו מכירים אחד את השני יותר מדי טוב ואני מרגיש שלעלות יחד על במה עם שירים של שנינו ולקבל אהבה כזאת מהקהל, זה מזל גדול".
גל תורן מסכים: "נדירים מאד המקרים בהם חבר ילדות מאד קרוב הופך להיות שותף כל כך משמעותי ליצירה. העובדה שגיא ואני התפתחנו כל אחד בדרכו המוזיקלית וחברנו ליצירה משותפת בתקופה יותר מאוחרת בחיינו, תוך היכרות עמוקה, יצרה חיבור שמבחינתי הוא קסם. הכישרון, התעוזה, הרגישות, האינטליגנציה והמופרעות של גיא הם דבר יוצא דופן. זכיתי להיות שותף וחבר של היצור הזה".
אלא שלמרות הזמן הקצר שבו נכתב האלבום חלפו 13 שנים עד שיצא לאוויר העולם. "היו הרבה חילוקי דעות מוזיקליים בין גל לביני", מספר לוי. לדבריו כבר ב-2009 חלק מהשירים כבר היו מוכנים ליציאה, אבל העניין התמסמס. שבע שנים לאחר מכן, יובל שפרמן הבמאי רצה לשלב חלק מהשירים בסדרה "אורי ואלה", "רק אחרי שהבנו שהשיר 'בימים' שלנו יהיה בסדרה בביצוע של שלמה בראבא בסדרה, התעשתנו וחודשיים לאחר מכן האלבום היה גמור".
בזמן שלקח לאלבום לצאת, לוי כמו לוי, לא באמת חיכה לאף אחד. ב-2007 נכנס לאולפן ההקלטות ותוך זמן קצר סיים את אלבום הבכורה שלו "הגשר". ללוי שהורגל בכתיבה ובהופעות במסגרת הרכבי ג'אז ותזמורות, המעבר לקדמת הבמה לא עבר בקלות.
איך היה מופע השקת האלבום?
"זו הייתה הפעם הראשונה שעליתי על הבמה כמוביל וגם הייתי צריך לשיר. לפני ההופעה, פשוטו כמשמעו, רעדתי מפחד והרגשתי את כובד המשקל בכל הגוף שלי. הרגשתי שזה מנוגד לאופי שלי. היום אני כבר לא רועד לפני, אבל זה עדיין לא קל לי. זה ממש לא משנה לי כמה אנשים יש בקהל, גם מול 1,000 איש בבארבי, או בהופעה בבית העמודים מול 40 איש, זו אותה הרגשה של לפני הופעה. אבל כשאני עולה לבמה, הכל נעלם. המוח שלי נמצא במקום אחר. המוח שלי מתחיל לפעול אחרת. אני אוהב את גם את ההבדלים בין שני הסגנונות, עם "ליילי", זה מתוכנן ומלא בסטייל וב'עמודים' אני זורק את עצמי למים ומתחיל לשחות".
כאמור, 20 שנה אחרי שנכתבו הלחנים הראשונים ואחרי שני עשורים של הופעות כבסיסט ג'אז סוף סוף לוי עובר לקדמת הבמה גם בז'אנר הזה. כשהוא נשאל למה זה לקח לו כל כך הרבה זמן, הוא משיב: "ג'אז היא מוזיקה שיש בה הרבה מה ללמוד".
למה אתה מתכוון?
"התחלתי לנגן ג'אז ברצינות רק בגיל 22, אני חושב שהרבה זמן הייתי עסוק בלהדביק פערים ועד היום אני לומד משהו מכל הופעה, מכל שיר או נגן שלא הכרתי. למרות שבשני העשורים שחלפו עסקתי בתחומים מוזיקליים אחרים קל מאוד להרגיש חוסר ביטחון בג'אז, למרות שכאשר אני מנגן עם מוזיקאים כל כך טובים, אני מרגיש התעלות נפש. לאלבום שלי בז'אנר הזה אני מתייחס בחרדת קודש. זו הסיבה שכבר גנזתי שני אלבומי ג'אז שכבר הוקלטו וזו גם הסיבה שהאלבום Tel-Aviv session, הוקלט ויצא.
איך אתה ניגש לכתיבת מוזיקה לסדרות טלוויזיה וסרטים?
"בהלחנה לסדרות וסרטים, בכל פעם התהליך שונה. זה מאוד תלוי מה מצב העריכה של הסדרה. באופן עקרוני, הכתיבה של המוזיקה לסדרה או סרט, היא תולדה של הניסיון שלי להבין מה הפסקול יכול להוסיף לחומרים הכתובים ולתמונה. לדוגמא, בפרק הפתיחה של "טיטו ורוחו" פס הקול היה רווי פאתוס מתוך המחשבה של יובל שפרמן הבמאי, לייצר סיפור "גדול מהחיים". סביב הרעיון הזה הלכתי בכל הסדרה על סאונד תזמורתי, עשיר וקלאסי. בנוגע להלחנה עצמה, הרבה פעמים אני הולך ברחוב ושר לטלפון מנגינות שעולות, ברוב המקרים, אלו המנגינות הטובות ביותר".
המוזיקה של לוי יחד עם גל תורן ל"אורי ואלה", החזירה אליו את התשוקה לכתוב מוזיקה לסדרות טלוויזיה. התחנה הבאה במובן הזה הייתה המוזיקה לסדרה "על הספקטרום". לוי: "המוזיקה לסדרה התבססה על אלבום הילדים "שירים לעמליה" שעשיתי יחד עם טל אבן צור. אחרי הסדרה הזו ההצעות החלו לזרום".
בתחילת אפריל יצא עוד אלבום ילדים מבית היוצר של גיא לוי - "מלכת הבלגן". מדובר באלבום משותף של לוי עם הסופרת ומשוררת יערה שחורי. השניים החלו לעבוד על האלבום בזמן הקורונה, והיה אמור לצאת באוקטובר.
מה ההבדל בין המוזיקה שכתבת עד כה לבין שירי ילדים?
"לילדים אני כותב יותר משוחרר, מרשה לעצמי לעוף לכל מיני כיוונים וצבעים ולצאת מהמסגרות הרגילות. כך יצא שב"מלכת הבלגן" ישנם גם לחנים תיאטרליים מאוד, גם ג'אזיים, בוסה-נובה אחת וכמובן רוק".
לצד ההתרגשות מאלבום הג'ז החדש ופרויקט הילדים, החלה גם העבודה המשותפת של לוי ותורן על האלבום השלישי של הדואט שלהם "ליילי". לצורך הכתיבה המשותפת הרחיקו לשלושה ימים עד הישוב הגלילי "כליל".
איך כותבים מוזיקה ביחד?
"בכל מיני דרכים, לפעמים ממחברת מילים של גל, לפעמים אני יושב על הפסנתר עד שעולה לי משהו ומשם אנחנו זורמים יחד ולפעמים אנחנו חוצבים לנו את הדרך יחד לאט לאט או מהר מהר, אין חוקים. לפעמים המילים נכתבות במקום ולפעמים הן מגיעות לפני או אחרי המנגינה. אני עוד לא יודע מתי ייצא האלבום, רק התחלנו".
איך אתה מגדיר את עצמך כמוזיקאי?
"בהתחלה אמרתי שאני בסיסט, אבל אז הפקתי, אחר כך התחלתי להלחין לסדרות וסרטים וכו' וכו'. נכון להיום אני מגדיר את עצמי: 'בסיסט, מלחין ומפיק'".
מופע ההשקה של "מלכת הבלגן" יתקיים ב-18.5 ב"לרבות דה וינצ'י בתל אביב
אלבום הג'אז של גיא לוי יושק ב-27 ביוני במועדון "שבלול ג'ז" בתל אביב