המוזיקאי גל ניסמן, סולן להקת פול טראנק, ספד לחברו הטוב ארנון זמורה שנהרג במהלך המבצע הנועז לשחרור ארבעת החטופים מהשבי בעזה.
"זמורה אחי היקר והאהוב. מרוב שאני אוהב אותך אני לא יודע מאיפה מתחילים. מהיום כולם ידברו על מה שאני ידעתי מזמן, שאתה מפקד מדהים, מנהיג אדיר ולוחם על שמגדיר מחדש את המילה השחוקה - גיבור. אתה לא סתם גיבור אתה משהו אחר. משהו שרק מי שזכה להכיר אותך או להלחם לצידך יודע. אבל אני רוצה לדבר על ארנון. החבר הכי טוב שלי. על ארנון הבן זוג הכי מדהים בעולם. על ארנון האבא הרגיש, המחבק, הסבלני והחכם שאתה. על ארנון שמראה לכולם מה זה חבר אמיתי. זה שמתייצב ליד חברו שנפצע ימים ולילות. זה שמחבק ומלווה במסירות את המשפחה של בר חברך ליחידה שנפל בגבורה בשבעה באוקטובר. ארנון שמסתובב טרוד כל היום בגלל בעיות אישיות של לוחמים שלו וחברים שלו. ארנון שפותח קבוצת וואטסאפ לבנות הזוג של הצוות ודואג לעדכן, לשלוח ברכות כל חג ותמיד זמין וקשוב לבעיות של כולם.
"ואוי ואבוי למי שעובר דירה ולא קורא לך לסחוב איתו את כל הבית. ארנון שבמעשים, לא במילים, משקף לכולם שאשתו והילדים הם הדבר הכי חשוב בחייו. לארנון הבחור הכי ערכי שפגשתי בחיים שלי. אם היית רואה כמה הודעות תנחומים קיבלתי אתמול היית מבין כמה השווצתי ודיברתי עליך עם כל בנאדם שרק נקלע בדרכי בשנים האחרונות. תמיד ידעתי שהיום הזה עלול להגיע אבל אני עדיין לא מעכל את זה אחי".
"עולות לי דמעות כל רגע שאני חושב כמה אתגעגע אליך. לדבר איתך כל יום בטלפון. לישיבות שלנו פעמיים בשבוע. לשיעורי גיטרה שלנו. לעשות לך תספורת כל חודש. לשיחות הכי עמוקות וכנות שהיו לי עם חבר. להשמיע לך שיר חדש לפני שכולם שומעים ולהקשיב לדבריי החוכמה שלך. לאכול איתך שניצל בבגט. לשתות בירות ולעשות צחוקים. ובעיקר בכל סוף ערב לתת חיבוק בלי צ'פחות ולהגיד 'אוהב אותך אחי'.
"לא הספקנו לפתוח את הויסקי. לא הספקנו לשתול את העץ. לא הספקנו לארח אותך בבארבי לנגן איתנו. לא הספקנו להזקן ולגדל כרס ביחד. אבל הספקנו לתת חיבוק בשישי לפני שיצאת. הספקנו לחיות כל רגע, כל ישיבה, כל שיחת טלפון וכל ארוחה כאילו היא האחרונה. הצלת אותם אחי. הצלת אותם. אני יודע כמה זה היה חשוב לך. אני כל כך גאה בך וכל כך אוהב אותך. זכיתי בך בחיים האלה. תודה אחי היקר ואהוב. אני עם מיכל והילדים לעד".