וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מאיה בוסקילה נחשפת: "היו לי החמצות גדולות בקריירה. פספסתי בענק"

עודכן לאחרונה: 28.6.2024 / 11:28

החיקוי ב"ארץ נהדרת" שהעליב אותה ("בכיתי מלא"), הכעס על ההנהגה ("שכולם ילכו הביתה") והעקיצה לנועה קירל ("היא לא רצתה שאחזור לרוברטו. מה הקשר בינינו? היא ילדה"): לרגל צאת שיר חדש ולקראת מופע נשי בפסטיבל "אשדודאנס", מאיה בוסקילה פותחת את הלב בריאיון אישי

מאיה בוסקילה/עריכה: זיו שטיינר, צילום: דני מרון

כמו רבים מאיתנו, גם מאיה בוסקילה התרסקה לגמרי אחרי 7 באוקטובר. "היו לי חרדות והייתי במצב מאד קשה נפשית. ראיתי סרטונים שלא הייתי צריכה לראות שמאוד השפיעו עליי ואני חושבת שלא יצאתי איזה שבועיים מהבית. כל הבית סבל ממני כי הייתי חרדה לכל מי שמסביבי".

ומי עזר לך לצאת מזה?

"אמא של שאולי בעלי היא מטפלת הוליסטית מדהימה. הלכתי אליה והצלחתי להרים את עצמי על הרגליים ולהופיע מול חיילים".

אז מה באמת השתנה בך מאז ה-7 באוקטובר?

"וואו, כל כך הרבה. אני לא מאמינה שבתקופה של 8 חודשים עברתי תהליך שיכול היה לקחת כל כך הרבה שנים: לקחת בפרופורציות כל דבר, לא להילחץ משינויים, להיות יותר סבלנית לסביבה, להיות יותר סבלנית לעצמי, לא לשפוט את עצמי לחומרה. אני הרי פרפקציוניסטית, אין אמצע אצלי, הכול טירוף ופתאום אני מצליחה לשחרר. פתאום גם גיליתי שאני ממש מטורפת על האצלת סמכויות, בניגוד לעבר שאז הייתי גם המאפרת, גם הסטייליסטית, גם הבמאית, גם התסריטאית".

ומה 7 באוקטובר עשה לך נפשית?

"תראה, לא מזמן החזירו במבצע צבאי ארבעה חטופים. ישבתי בבית, התחלתי לבכות, לצחוק, לבכות, לצחוק, לבכות, הרגשתי כמו משוגעת. ואז הבנתי למה אני בעצם בוכה, אני בוכה כי אני נורא מתרגשת וגם כי אני מפחדת שעכשיו זה ייתן לגיטימציה למדינה לקחת עוד קצת זמן ואז לא יהיה להם זמן, כי כל יום בשבי זה שנה. אני מאוד רגישה לנושא".

בעיקר בגלל הנשים שנמצאות בשבי ואת חושבת עליהן?

"לא רק, ממש לא. אני חושבת על כולם. זה מזעזע להיות מישהי בבית ושכל דקה מישהו יכול להיכנס ולגעת בך בלי שתרצי. יש גם כנראה בחורות בהריון או שאפילו כבר ילדו. אי אפשר לדעת. אבל גם החיילים נוגע לי, אני לא מפסיקה לחלום על הסיטואציה הזו".


לריאיון המלא עם מאיה בוסקילה - צפו למעלה
ואפשר גם להאזין לו בספוטיפיי

האזינו כאן לריאיון המלא עם מאיה בוסקילה:

מעט קשה להאמין אבל מאיה בוסקילה (46) חוגגת בימים אלו כבר עשרים שנות קריירה. היא פרצה בן לילה עם שלושה להיטי ענק - "יש בלבי כינור", "סיפור מכור" ו"הלב" (המוכר יותר בשמו השני "זה לילה סתווי" - נ"י). מאז היא ידעה עליות ומורדות בקריירה המוזיקלית, הוציאה אלבומים, השתתפה בכמה תוכניות ריאליטי ("האח הגדול", "חי בלה לה לנד") ובשנת 2018 אף השתתפה ב"כוכב הבא לאירוויזיון", שם היא חשפה שוב לקהלים ישנים וחדשים כאחד את יכולותיה המוזיקליות האדירות.

באחרונה הוציאה שיר חדש בשם "שתי דקות" (שמסיבות שונות ומשונות יצא גם בגרסה של אייל גולן - נ"י) שיהיה חלק מאלבום חדש ואישי מתמיד, וב-16 ביולי תופיע בוסקילה בפסטיבל אשדודאנס במופע "קולה של אמא", מחווה לתוכנית הרדיו המיתולוגית בגלי צה"ל. בוסקילה וזמרות נוספות כמו אודיה, שירי מימון, מארינה מקסימיליאן, ואלרי חמאתי, מיי פיינגולד ואור כהן יבצעו שירים שנכתבו על אמא, על האהבה שלה ועל האהבה אליה. על הבמה יצטרפו אליהן מאות רקדניות ורקדנים שמגיעים מלמעלה מ-60 להקות ייצוגיות שונות.

איזו אמא את?

"תראה, אם תשאל את החברים שלי, הם יגידו לך 'בוסקילה מעצבנת, כי היא לא סובלת שעובדים עליה'. אפילו שקרים לבנים אני לא מסוגלת לומר. פי ולבי שווים תמיד".

מה זאת אומרת? גם לילד את לא מייפה מדי פעם את המציאות?

"בחיים לא. הוא קיבל את כל האמת תמיד. גם כשהוא היה קטן. תמיד הייתי מדברת אליו כמו ילד בוגר".

גם על 7 באוקטובר אמרת לו את כל האמת בפנים?

"כן. לא חשפתי אותו לסרטונים כמובן, אבל כן. אתה יודע מה זה עשה לו? לא הייתה שם חרדה אחת, לא לאזעקות ולא לשום דבר. הכנתי אותו לדבר הזה. לצד זה, אני אדם מאוד חרדתי. לני, שהוא היום בן 11 וחצי, נורא התעצבן עליי שלא נתתי לו לנסוע לטיול השנתי בירושלים. בוא, נשמה. אני מפוחדת".

את חרדתית רק כלפיו?

"כן. הוא האוויר שאני נושמת".

היית רוצה עוד ילדים?

"בטח, מה זה. אנחנו אנחנו ממש שם. אנחנו ממש שם".

ואיך הבן שלך לני מסתדר עם בעלך הטרי שאולי?

"הוא אבא שלו לכל דבר ועניין. יש שם אהבה מטורפת".

אפרופו שאולי, לא נמאס לך שכל הזמן מתעסקים ושואלים אותך על הפער של 18 שנים ביניכם?

"לא, לא מעניין אותי מה אומרים. אני חיה איתם? הם משלמים לי את שכר הדירה? הם משלמים לי על החיים שלי? אתם משלמים על האלבום שאני עושה עכשיו שעולה מלא כסף? אני לא נמצאת בתוך שום שבלונה. אמרו לי למשל 'אבל את תתבגרי והוא יהיה צעיר ממך בהרבה'. רגע, ואם יהיו לנו 10-15 שנים מדהימות, לא שווה הכול?".

שווה הכול.

"ואם אנחנו נחווה אהבה מטורפת, כמו שאנחנו חווים היום, כל הזמן. לא שווה?".

שווה.

"בטח שווה. קודם כל, אנחנו לא מרגישים את הפער. האנשים שחטופים בעזה לא ידעו שהם יהיו שם ובן אדם לא יודע מה יהיה לו מחר. אז להגיד לי על הפרשי הגילאים נראה לי פתטי".

עוד בוואלה!

רוצים להנות מאינטרנט מהיר וחבילת טלווזיה בזול? זה אפשרי!

לכתבה המלאה
ועדת תרבות עם מאיה בוסקילה, 6 ביוני 2024. דני מרון
מאיה בוסקילה/דני מרון

מאיה, כשאת מסתכלת על 20 שנות הקריירה שלך, את מרגישה אולי שהיו לך החמצות?

"ברור, היו החמצות גדולות. פספסתי בגדול".

את חושבת שאולי היית צריכה להיות במקום אחר היום?

"כן, אבל אני עובדת על זה. אני מרגישה שהקב"ה איתי. גם באמונה שהתחזקה נורא, שכאילו אני מרגישה את הניסים הגלויים, את הניסים הנסתרים. ואני מרגישה שזאת השנה שלי".

כשאת אומרת שהיו לך החמצות גדולות, למה את מתכוונת? למלא היכל התרבות?

"הייתי הולכת יותר רחוק. היכל מנורה אפילו".

אז מה קרה?

"תראה, אלו היו זמנים אחרים. קודם כל, אנחנו מאוד טיפחנו את המופעים הסגורים, שזה ועדי עובדים, חברות וכו'. אני לא חושבת שהבנתי אז את החשיבות של לעשות מופעים פתוחים ולמכור כרטיסים כדי שיהיה לי באמת קהל שבוי. לא היה לי את את ההבנה הזאת אז. אלו היו 5-6 שנים מטורללות שבהן רק עבדתי. השאלה שלך טובה, באמת שאלה טובה. לא חשבנו על זה".

ולאורך השנים את לא חושבת שהיה עיסוק גובר מדי ברכילות סביבך ופחות במוזיקה שלך?

"כן, ברור. אבל תשמע, כשאני הפכתי להיות כוכבת גדולה בן לילה -".

מתעניינים בכל צעד שלך, ברור לי.

"כן. יש משהו שהוא הקללה שלך והוא הברכה שלך. מתעניינים בחיים שלך כי רוצים להכיר אותך. פעם היה לי מאוד קשה עם זה אבל היום אני מחבקת את זה. אני מקבלת את זה באהבה ומבינה למה אנשים רוצים לדעת. אני גם בוחרת מה אני רוצה לשתף ומה לא. יש דברים שאני לא משתפת, זה רק נראה שאני משתפת בהכול".

ועדת תרבות עם מאיה בוסקילה, 6 ביוני 2024. דני מרון
מאיה בוסקילה/דני מרון
"הייתי צריכה לבנות מחדש את התדמית כי ארץ נהדרת הרסו לי את זה. היום זה מצחיק אותי, אבל אז זה ממש לא הצחיק אותי. האני שלי, המהות שלי, מעבר ללהיות זמרת היא דווקא כן להיות העיפרון הכי חד בקלמר. ומה שהם עשו לי השפיע עליי נורא"

הבנתי שהחיקוי ש"ארץ נהדרת" עשו לך מאוד פגע בך בהתחלה.

"מה זה פגע בי, בכיתי מלא".

כי?

"מעניין לך איתי?".

מאוד.

"בדיוק. זאת תדמית שהייתי צריכה לבנות שוב מחדש, בגלל שהם הרסו לי את זה. היום זה מצחיק אותי, אבל אז זה ממש לא הצחיק אותי. האני שלי, המהות שלי, מעבר ללהיות זמרת היא דווקא כן להיות העיפרון הכי חד בקלמר. ומה שהם עשו לי השפיע עליי נורא. כי אנשים נתפסו לתוך זה בלי לדעת".

יכול להיות שהיה בחיקוי הזה גם אלמנט גזעני? בוסקילה, מרוקאית, כמה חכמה היא כבר יכולה להיות?

"מה זאת אומרת, ברור. הרי מה הם לקחו בעצם? את השם שלי, הוסיפו שם משפחה אחר - בומבילה - והוסיפו איזו מילה שאף פעם לא השתמשתי בה - 'אמאל'ה', משהו כזה. הם יצרו דמות, זה לא שהם חיקו אותי. זה מה שהפריע לי".

ניסית לדבר עם עלמה זק על החיקוי?

"אני זוכרת שפעם אמרתי לה, 'אתם הורסים לי את הקריירה'. אני חושבת שהיא די הרגישה לא נעים".

והיום בדיעבד את מסתכלת על זה בחיוך?

"היום? אמן שיעשו חיקוי שלי. תחזירו את מאיה בומבילה. תחזירו אותה. אתה מבין? פרופורציות. יש רק דבר אחד שאני לא אתפשר עליו לעולם וזה המוזיקה שלי. אני אכתוב ואלחין טקסטים עמוקים שאני אוהבת, שיגעו לי בלב. על זה אין פשרות".

"נועה קירל לא תמכה שאחזור לרוברטו. אני לא הבנתי. מה הקשר ביני לבינה?! כאילו, היא ילדה בת 20 ומשהו. אני זכיתי בפריבילגיה לשיר טקסטים עמוקים על אהבה נכזבת, על החיים, על מה שעברתי"

את בקשר עם מנהלך הראשון, רוברטו בן שושן?

"בטח".

ומה את חושבת על המיוצגת המרכזית שלו נועה קירל? את אוהבת אותה?

"שמע, היא חיה רעה, הילדה הזאת. אני לא במקום הזה, כל אחת מאיתנו עושה את הדרך שלה. אני גם לא בגיל שלה. אמרתי לרוברטו 'תאר לך שהיינו שוב חוזרים לעבוד יחד. וואו, זה היה מפוצץ את המדינה'. אני חושבת שנועה לא הייתה בעד. ואז אמרתי כאילו, מה הקשר?!".

לא הבנתי. רוברטו אמר לך שנועה לא בעד שתחזרי לעבוד איתו?

"אני יודעת שנועה לא הייתה בעד. זה לא שהוא אמר לי. ואני לא הבנתי. מה הקשר ביני לבינה? כאילו, היא ילדה בת 20 ומשהו. אני זכיתי בפריבילגיה לשיר טקסטים עמוקים על אהבה נכזבת, על החיים, על מה שעברתי. יש לי את הפריבילגיה הזו, כי עברתי דברים בחיים. אני גם מבוגרת ממנה, אני לא צריכה לעשות את הפופ הקופצני והפאן שלה. זה לא אותו רפרטואר בכלל. היא עושה את העבודה שלה מדהים, כן? עם הצלחה אין להתווכח. הפופ הקליל הזה עבד אצלה וזה מדהים".

כמי שנמצאת לא מעט שנים בתעשייה, זלזלו בך כאישה?

"לא, אני חושבת שהזלזול מגיע דווקא מהרשתות. כותבים לי 'את זמרת, תהיי יפה, תשירי ותסתמי".

כשאת מביעה דעה?

"כן, כל הזמן. כשאני מביעה דעה פוליטית למשל. ואם זו למשל נגד הדעה שלהם, אז בכלל אוי ואבוי לי. יש תגובות מזעזעות, מגיעים עד הילד שלי. זה נורא. אני כבר כמה שנים לא קוראת תגובות. מי שקורא זה שאול ואז הוא אומר לי 'תראי מה כתבו'. ואני אומרת לו 'אל תראה לי את הדברים האלה. תיהנה, זה לא מעניין אותי. יש לי דברים יותר חשובים להתעסק בהם. אוי ואבוי אם אני אראה את זה".

ובהטרדות מיניות נתקלת בתעשייה?

"בטח, איזו שאלה".

ואיך הגבת?

"אותי אי אפשר להטריד".

כי דווקא רוב הנשים מדווחות שהן קופאות ברגע ההטרדה.

"איך אני יכולה להבין אותן. מסכנות, זה באמת, זה הדבר הכי משפיל ומפחיד בעולם. לא תצליחו להבין את זה כי אלו בעצם אנשים שאת רוצה לעבוד איתם ואת לא יודעת מה לעשות בסיטואציה. אותי זה לא עניין. חתכתי בנחרצות. וכן, פספסתי כמה עבודות בגלל זה".

אלו אנשים שכולנו מכירים גם?

"ברור".

את לא מתכוונת לחשוף מתישהו? אולי הוא ממשיך להטריד אחרות?

"נכון, אבל ההטרדה במקרה שלי הייתה הטרדה מילולית וידעתי לעצור את זה. יש אנשים עם משפחות, למה שאהרוס להם את המשפחה? ברור שאם זה היה עובר את הגבול, אז הייתי הולכת ומדווחת".

ועדת תרבות עם מאיה בוסקילה, 6 ביוני 2024. דני מרון
מאיה בוסקילה וניר יהב/דני מרון

מה הכוכב הבא עשה לך לקריירה?

"עשה מדהים. זה היה אחד הדברים הכי כיפיים שעשיתי למרות שמאוד חששתי מזה. הם התקילו אותי הרי. באתי לאודישנים כשליוויתי חברה ואז הם הציעו לי להיבחן. ואז אמרתי 'למה לא בעצם? מה אני משחקת אותה? זה מגניב'. כשהתחרות התקדמה, הבנתי שאני לא ממש רוצה להיות באירוויזיון".

למה?

"עשיתי עבודה כל כך מהממת עם עצמי ועם הקהל, שסוף סוף הוא ראה מי אני. חששתי שיהיה משהו באירוויזיון שיהרוס לי את כל מה שבניתי".

יש לך חרטות כלשהן בקריירה?

"אני אגיד לך משהו עם יד על הלב. כשיש לך אמונה והיא מתחזקת, אין לך חרטות. בדיוק כתבתי טקסט על זה אתמול".

למה, זה לא אנושי לפעמים קצת להתחרט?

"אם תשאל אותי, אני כבר לא שואלת. היקום מחליט בשבילי".

זה קצת להסיר אחריות, לא?

"אני לא מסירה אחריות. אני עובדת מאוד קשה. אני עובדת עכשיו קשה על אלבום. אם יש שיר שמאוד מרגש אותי, אני יכולה לשמוע אותו כל הלילה ולבכות".

ואת בטח מאוד מתרגשת לפני שכל הקהל ישמע אותו.

"אין בן אדם יותר רגיש ממני. אני פשוט חושבת שהוכחתי לעצמי - והיקום גם הראה לי השנה - שכל מה שלא קרה היה לטובתי, בדיעבד. חשבתי שזה לא לטובתי, התבאסתי, ובסופו של דבר זה היה לטובתי. אני כבר לא מתבאסת, כי אני יודעת שהיקום מדויק".

את לא תתבאסי אם תוציאי שיר שמרגש אותך מאוד והציבור יתעלם ממנו? והרדיו לא ישמיע?

"זה יבאס אותי, בטח שזה יבאס אותי. אל תשכח שמי שדיברה על כך שאין מספיק זמרות נשים ברדיו זו הייתה אני. אני נכנסתי בדבר הזה בכל הכוח במשך שנה ועשיתי שינוי, ועכשיו יש מלא זמרות נשים שנכנסו ואני לא זכיתי לאכול מפירות המאבק שלי. כי עליי כעסו. אבל אני מאמינה שעכשיו השנים עשו את שלהן ושגלגלצ לא כועסים עליי. יש שם אנשים מקסימים ואני אוהבת אותם".

ועדת תרבות עם מאיה בוסקילה, 6 ביוני 2024. דני מרון
אין לי חרטות. מאיה בוסקילה/דני מרון

אילו זמרים את אוהבת?

"התחלתי לאהוב מאוד את יסמין מועלם. אני חולה על מארינה מקסימיליאן, על מירי מסיקה ונסרין כמובן".

וזמרות בחו"ל?

"אתה תצחק עליי עכשיו כי זה בושה שאני אומרת את זה אבל לראשונה נחשפתי לרוזליה אתמול".

וואו.

"אני כל כך במוזיקה הישראלית, שלא טרחתי שנייה להסתכל לצדדים. היא הרי לא הכי יפה בעולם, לא דוגמנית על, ולא הבנתי את העניין סביבה. ואז ראיתי סרטון שלה בהופעה כשהיא שרה בלדינו. הסתכלתי והבנתי. איזו כריזמה, איזה קול".

מאיה בוסקילה. אור גפן, יח"צ,
מאיה בוסקילה ובעלה שאול/אור גפן, יח"צ

כשהופעת מול מפונים, היה רגע מסוים שנחקק בך?

"בטח. בסוף אחת ההופעות, כשכבר התחלנו לארוז את הציוד, ניגשה אליי אישה ושאלה אותי אם אוכל לשיר שיר לבן שלה שנרצח. אמרתי לה 'בטח', היא ביקשה שיר של משה פרץ, שרתי לה ושתינו בכינו. בשבועיים שלפני כן כל הזמן שלחו לי תמונה של בחור שנהרג כי הוא היה דומה שתי טיפות מים לבעלי שיחיה. היא שאלה אותי 'את רוצה לראות תמונה של הבן שלי?', אמרתי לה 'כן', ואז היא הוציאה תמונה וזה היה הבחור מהתמונה שכולם שלחו לי. מה הסיכוי?! הבן שלה הגיבור עשה נגלות והציל המון אנשים מהמסיבה בנובה עד שהוא נרצח. אז היה לי שם רגע שפתאום כל הפרופורציות נחתו עליי.

"כל אחד אומר, 'אני צריך לעשות ככה ואני צריך לעשות ככה', לכולם יש כל כך הרבה תכנונים, ואני אומרת, 'תירגעו, מה אתם מתכננים? אתם חושבים שהאנשים האלה שנמצאים עכשיו בעזה מתחת לאדמה ידעו שהם יהיו שם? זה שקם בבוקר ונרצח, הוא ידע שזה יקרה לו?'. די עם התכנונים והלחץ. לי אין כבר את הלחץ להספיק, לעשות, אין יותר".

את כועסת על הממשלה?

"אני כועסת מאוד. לא הייתי רוצה לשבת בישיבות האלה ולהחליט החלטות גורליות כאלה כי מצד אחד כולם רוצים את החטופים בבית אבל מצד שני אם חמאס מרים שוב את הראש אנחנו אבודים".

את סומכת על ההנהגה? את סומכת על מי שנמצא שם כרגע?

"אני לא סומכת על אף אדם שהיה לפני ה-7 באוקטובר".

מבחינתך, כולם צריך ללכת?

"זה נראה לך תמוה שאני אומרת את זה?".

ממש לא.

"איך אפשר לסמוך עליהם? הבעירו לאנשים בתים ואף אחד לא בא לעזור להם. בזמן האחרון אני מתעמקת בשנאת יהודים ויש כל כך הרבה דברים דומים בין תקופת השואה לבין מה שקורה ליהודים היום. זה מפחיד אותי פחד מוות. אז נכון שיש לנו מדינה לחזור אליה ואף אחד לא נכנס לבתים של גויים כדי להתחבא אבל השנאה היא אותה שנאה".

נראה לי שזה גם עונה על השאלה שלי אם עלו בך מחשבות לעזוב את ישראל.

"בחרת לשאול את הבחורה הלא נכונה. אני הבן אדם הכי ציוני בעולם. אי אפשר להוציא אותי מפה. זה רק חיזק אצלי את ההבנה שזה המקום הכי בטוח ליהודים, למרות כל השיגעון. אם לא היה לנו המקום הזה, היינו בבעיה קשה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully