החיים חתול, אתה עכבר

"אם תשמע פתאום קולות בלילה
תן חיוך קטן אתה שחקן
מצלמים אותך עכשיו לסרט
ואולי תהיה קצת מפורסם

אם ביום חמסין אתה עם ארטיק
מה פתאום רטוב יורדים גשמים
זה אני מתיז עם דלי מפלסטיק
תתנהג יפה כי מצלמים

תן חיוך נחמד אתה בסרט
החיים חתול אתה עכבר
יש כאן מצלמה והיא נסתרת
פתי מאמין לכל דבר

מהעבודה אתה בא הביתה
מי זה שם ישן על אישתך
זהו רק אני ותודה שבאת
כי אני עכשיו מצלם אותך

אם חיילת חיב"ה בקולנוע
תחפש לך בתחתונים
לא אל תנסה איתה לקבוע
זאת היא לא חיילת זה אני

הי אדוני מה עצבני
למה מרביץ פה תיתן להציץ
הלו שוטר למה עוצר
אל תתחמם אני רק מצלם"

("ישראלים מצחיקים", אריאל זילבר)


השיר הנהדר הזה של אריאל זילבר, שיר הנושא של סרט המתיחות המהולל הנושא את אותו שם, מציג את הרעיון הפשוט שעומד בבסיסם של סרטי המצלמה הנסתרת: "אם תשמע פתאום קולות בלילה, תן חיוך קטן אתה שחקן, מצלמים אותך עכשיו לסרט, ואולי תהיה קצת מפורסם". במשך שנים נהגו ארטיסטים גדולים ומבקרים דגולים להוציא את ז'אנר סרטי המתיחות אל מחוץ לגדר של הקולנוע הישראלי, שעה שמדובר באחת היצירות הבודדות בתרבות המקומית שהן אכן מקוריות לחלוטין ואפילו חדשניות בפריזמה הבינלאומית (אם לא מתייחסים לאורסון וולס ובתנאי שמתחשבים במושון כשחקן הראשון בהיסטוריה שגילם עץ בפארק).

יהודה ברקן תמיד היה הילד הרע של תעשיית הקולנוע בארץ, אבל עד היום לא נהניתי בסרט ישראלי כמו שנהניתי ב"מצלמה בלי בושה", "ניפגש בחוף" ו"ניפגש בסיבוב", סרטים שיש בהם רק צחוק צחוק וצחוק. איגור הוא דמות טראגית-קומית, ענק מלנכולי שאוכל דגים עשויים מגזר, ואילו מושון אלבוכר ודנוטה הם סטריאוטיפים קונדסיים וטובי לב שבסך הכל אוהבים להציק לעוברים ולשבים. ועדיין המתיחה האהובה עלי בכל הזמנים היא דווקא מבית היוצר של הבטלנים, ובה נראים השניים כשהם ניגשים לדוכן פלאפל, שואלים אם יש סלטים חופשי, ובתגובה שולפים פיתה ענקית ומתחילים להעמיס עליה מכל טוב.

"זהירות מצלמה", סרטם הנוסטלגי של רועי ארד ושאול בצר, ששודר בפורים בערוץ 2, ביקש לתקן עוול היסטורי שנעשה למקס טונה שרייבר, אולם הוא עשוי בדרך גם לגמול טובה תחת טובה לסרטים הקלאסיים של המצלמה הנסתרת. הגיע הזמן שנלמד לקבל את סרטי המצלמה הנסתרת כמות שהם: וולגריים, אנושיים, צוחקים על, אבל גם צוחקים המון עם. אני מדבר, כמובן, על תור הזהב של הז'אנר, עם ברקן, יגאל שילון הצעיר ומושיק טימור, ולא על יצפאן ו"פספוסים" – יש כמות מאוד מסוימת של רוע לב שאני מסוגל לסבול בהסתלבטויות חסרות טעם על אזרחים מן השורה.

וכל ההקדמה על שום מה? "יצאת גדול", שעשועון המצלמה הנסתרת הראשון בישראל ששודר אתמול בערוץ 10. הרעיון הדבילי שעומד מאחורי השעשועון הוא כזה: שלושה מנחים אלמונים יוצאים לרחוב הישראלי ומטרידים אזרחים תמימים בשאלות בלתי צפויות כמו "ממה עושים ערק?", "איך קוראים לבן של שלמה ארצי?", "איפה שוקעת השמש?" ו"הכותל מערבי או מזרחי?". עוברי האורח האלה לא יודעים שמצלמים אותם בהיחבא, והם לא מבינים מה פתאום נדבקו אליהם עם כל השאלות המוזרות האלה, אולם על כל שאלה עליה הם יענו נכונה (חמש במספר בסך הכל) הם יקבלו חמישים שקלים!

בתור תוכנית מצלמה נסתרת, אין כאן שום אלמנטים קומיים זולת אי ידיעתם של המשתתפים על קיומה של המצלמה (אבל המנחים עושים קולות וחיקויים), ובתור שעשועון, זה לא ממש משעשע. אם לומר את האמת, אין לי כל כך מה לכתוב על התוכנית הזאת. געגועי למושון.

יכול להיות ש"יצאת גדול" מסמנת את סופו של ערוץ 10 במתכונתו הנוכחית והעתידית. שיבוץ של תוכנית מתיחות שאין בה בעצם מתיחות ושמחלקת פרסים בשווי 250 שקלים הוא באמת השפל הקיצוני ביותר שאליו יכול להגיע ערוץ מסחרי. מה הצעד הבא: תיתנו טוק-שואו לרמי ורד?


* "יצאת גדול" משודרת בימי שלישי בשעה 20:45 בערוץ 10