וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חדשות i24 כשלו במהדורת הפתיחה שלהם, אבל הוכיחו פוטנציאל

עודכן לאחרונה: 1.7.2024 / 9:10

המהדורה המרכזית הראשונה של חדשות i24 חשפה המון מחלות ילדות, אבל גם מעט פוטנציאל, שהיה יכול להיות מפורש יותר אלמלא התאמצו שם להרשים בכוח. לקהל העצום שבין המרכז לימין מגיע מוצר חדשותי מלוטש יותר

מירי מיכאלי/i24news

נתחיל בחדשות הטובות, ועיקרן תחילה: בשעה טובה יצאה לדרך עוד מהדורת חדשות יומית גדולה בישראל. ריבוי מקורות אינפורמציה, במיוחד כאלה שפועלים לפי סטנדרטים עיתונאיים קלאסיים ואמות מידה מקצועיות, הוא דבר חשוב - בעיקר בעידן שבו כל מני אתרי פח מפיצים במודע פייק.

כאשר מדובר על מהדורה בארומה קלה (עד בינונית) של ימין, הרי זה משובח שבעתיים, כי קצת כמו שמשתקף בסקרי המנדטים שמתפרסמים חדשות לבקרים, יש בישראל ציבור גדול שחושב ימין מבחינת מדיניות חוץ וביטחון, אבל לא מוצא את עצמו עוד בכת המשיחית שהתהוותה סביב איש אחד והאג'נדה הרעילה שלו, ממש כמו שהוא אינו מוצא את עצמו בקפלן וברחובות הסמוכים. הציבור הזה משווע לכלי תקשורת - שגם אם יגישו לו את אותן חדשות ברמה העובדתית, יתנו להן פרשנות שקרובה לליבו.

ואחרי שבאנו למהדורה המרכזית החדשה רעבים, איך היו המנות? הבה נמשיך את הדימוי הקולינרי: כמו מסעדה מהזן שכונה כאן פעם "מזרחי", שנפתחה בשוליה של תחנת דלק. למה ככה, אתם שואלים? כי על השולחן נפרסו מיד עשרות צלוחיות חד פעמיות, פנכות פלסטיק קטנות שמכילות סלטים מקופסה: אם בשנייה הראשונה התפעלה העין מהעושר, הרי שמהר מאוד הבנו שלרוב המנות יש את אותו הטעם ממש, שרק כמה מהמנות התעלו לדרגת סביר עם נגיעות של טעים ושאפילו הפיתות היו אם לא מאתמול אזי לפחות מהבוקר.

גיא עזריאל כתב מדיני ערוץ איי 24. חדשות i24, צילום מסך
גיא עזריאל הכתב המדיני. ריבוי הכתבים יצר בלבול/צילום מסך, חדשות i24

סלטים מהקופסה

כן, ערוץ i24 התאמץ מאוד להיראות גדול ומרשים: כתבים התחלפו שם בקצב מסחרר, הנה רשימה חלקית מאוד: נדב אלימלך כתב פוליטי; נווה דרומי שמוצגת כ"מגישת קבינט שישי"; קובי דהן כתב דתות; גיא עזריאל כתב מדיני; מתיאס ענבר כתב צבאי; אסף גבור ראש תחום ערבים; ינון שלום יתח (גילוי נאות: עד לא מזמן כאן בוואלה) כתב ירושלים, יהודה ושומרון; לי עייש כתבת משטרה; אורן אייזמן כתב דסק ארה"ב; מייק ווגנהיים בניו יורק; יגאל רביד בלוס אנג'לס.

על כל אלה יש להוסיף פרשנים מוכרים יותר כיוסי יהושע מידיעות אחרונות וצבי יחזקאלי, עד לא מזמן בערוץ 13 - ואני נשבע לכם שמדובר רק ברשימה חלקית מאוד, כי אפילו אני, חמוש במחברת ועט, לא הצלחתי לקלוט את ריבוי השמות והתפקידים, כך שעם אלה שלא מניתי הסליחה.

מה הניב כל הניים דרופינג הזה? ובכן, מהדורה לא מספיק סקסית. דווקא המגישה, מירי מיכאלי, משלבת ניסיון ואלגנטיות (תגיש לסירוגין עם אורן וייגנפלד) ומנווטת בהצלחה בין הנושאים השונים - ולא מדובר במשימה קלה, עם ריבוי כזה של מקורות שהזכיר קצת מסיבת סיום בבית ספר יסודי, שבה מוכרחים לתת לכל ילד שורה אחת לפחות. איפה היא הצליחה פחות? כשהיא ניסתה להידחק בוויכוחים בין יהושע ליחזקאלי, שני זכרי אלפא שניסו בעקשנות לסמן את הטריטוריה כשייכת להם, אם אתם יורדים לסוף דעתי.

אם נחזור אל שולחן הסלטים (במלרע) הרי שהיו שם מעט מדי ירקות טריים, כאלה שנקצצו במטבח רק לפני כמה דקות ויותר מדי כאלה שבהם ריצדו כתמים צהבהבים של תירס מקופסה. ניקח לדוגמה את הידיעות הראשונות במהדורה, שעסקו באיראן, חיזבאללה, נסראללה, חמאס והחות'ים בתימן.

את כל אלה, בערוץ שבטוח מספיק בגבריות שלו כדי ללבוש חולצה ורודה - כלומר, בטוח מספיק בקרדיט שהוא מקבל מהצופים ולא צריך להרשים בכוח, יכול להגיש כתב אחד שזה תחום מומחיותו. ב- i24 הגישו אותם בערך חמישה כתבים ופרשנים שונים. למה? נקווה שמדובר במחלת ילדות בלבד. הגודש הזה יצר בלבול אצל הצופה - רגע, אם זה הכתב הצבאי, אז מה יוסי יהושע? ואם זה ראש דסק הערבים, מה תפקידו של צבי יחזקאלי? וכך הלאה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

צבי יחזקאלי ויוסי יהושע, מנסים לסמן טריטוריה זה על חשבון האחר. בצד, נווה דרומי

מנה אחת שהחזרנו

עוד בלטה בהיעדרה גרפיקה מזמינה, או אינפוגרפיקה כללית (אפילו פינת הכלכלה בחסות פיצה כלשהי כתובה באנגלית כשהיא מציגה את שערי המט"ח או מדדי הבורסות השונות, קצת מביך) והיה גם מיעוט של כתבות חוץ.

הראשונה שבהן, לא רעה בכלל לכשעצמה, עסקה בנושא של גיוס חרדים. היא הייתה יכולה להיות טובה הרבה יותר אלמלא ניסתה להקיף את הנושא 360 מעלות בעזרת קטעי ארכיון מיותרים. יש לכם סיפור אישי טוב, כמו זה של ארי משי זהב, צעיר חרדי שהחליט להתגייס למרות שהמשגיח בישיבה שלו אמר לו "אמן שתמות בעזה"? לכו איתו עד הסוף ותחסכו ממני נאומים של גלנט, ארכיון של הרצי הלוי ופרשנות של איילה פרוקצ'יה - אנחנו יודעים מה כל אחד מהם חושב על גיוס בני ישיבות. כלומר, גם כאן מוטב היה לצמצם ולחתוך שתי עגבניות טריות במקום לשפוך עוד רסק מקופסה.

מאחר שרק העין שבעה מהראשונות, נתעכב על מנה אחת שהחזרנו למטבח בטענה שהיא מקולקלת: נווה דרומי. אני נשבע לכם שאין לי בעיה עם הפרשנות שלה לנושאים השונים (כלומר לא עם הנטייה ימינה, ההשגה היחידה שלי היא שאינה מעמיקה מספיק) אלא שלא יעזור - יש דמויות שלא עוברות מסך - ודרומי היא כזאת.

כך למשל היא מנסה לפרש את המחלוקת סביב גיוס החרדים, אבל מסתבכת במילותיה שלה עד כדי כך שהיא עצמה אומרת למיכאלי ההמומה: "אני אקח את זה מהתחלה" כאילו מדובר בחזרה גנרלית ולא בשידור חי.

צביקה יחזקאלי צבי נווה דרומי i24. i24, צילום מסך
נווה דרומי וצבי יחזקאלי/צילום מסך, i24

אלימות או פרובוקציה?

הערוץ הזה מציע, החל מאתמול, מסגרת שידורי אקטואליה עם כמה תכניות בנושאים חדשותיים שונים, אבל אם המהדורה המרכזית היא חלון הראווה שלו, הרי שהיו בה אמש יותר מדי בובות, חלקן נפלו וחלקן לא החמיאו לבגד שביקשו להציג.

מה בכל זאת היה טוב? המהירות שבה הועלו ופורשו תוצאות המדגם לבחירות בצרפת (הקדימו את כל הערוצים האחרים) וגם, עלי להודות, דרך הצגת האלימות המשטרתית בהפגנות נגד הממשלה, שאם לתמצת אותה למשפט (שלא נאמר כמובן מפורשות) הרי שהוא היה: "אסור למשטרה לנהוג באלימות גם כלפי מפגינים שמגיעה להם סטירה".

כבר אמרנו: עשוי להימצא קהל גדול לסחורה הזאת, קהל שלא מוצא את עצמו בין המנגינה שמלווה את חדשות 12 ו-13 (פחות בכתבות עצמן ויותר במימיקה של יונית לוי ובהערות הקטנות שלה, שאני מסכים עם התוכן של רובן, אבל יכול להבין למה הן מחרפנות חלק מהצופים) לבין הטרלול האלים של ערוץ 14. רק שגם לקהל הזה, לפחות על פי מהדורת הבכורה, מגיע מוצר מלוטש יותר.

חשבון? בערוץ 12 יכולים לישון בשקט, בערוץ 13 ממילא עסוקים במלחמות בבית פנימה, בערוץ 11 לא אכפת מרייטינג ובערוץ 14 צריכים לפקוח חצי עין, שמא הדבר הזה עוד יגדל.

מאחר שהמילה "בהרצה" מופיעה בפינת המסך, נאחל לערוץ החדש הצלחה ונשוב בעוד חודש - בתקווה שייפטר לפחות מחלק ממחלות הילדות שהפגין משדר הפתיחה שלו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully