הפצצה שהרגה את מח"ט חאן יונס (וכנראה גם את מוחמד דף) הייתה פצצה אמריקאית. אחת מהשאלות שנשאלות שוב ושוב בחודשים האחרונים היא עד כמה אנו צריכים לפעול לבד, במיוחד בזמן מלחמה. השאלה הזו היא אימננטית בהוויה הישראלית, אבל יש לה גם הדים בפרשת השבוע, פרשת בלק.
"אם ניאלץ - נפעל לבד מול משטר האייתולות" - כשראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו השתמש במילים אלו באו"ם בשנת 2013, הוא קישר את הייעוד של מדינת ישראל המודרנית לקטע בפרשת השבוע שלנו, פרשת בלק, שבו הנביא בלעם אומר על עם ישראל שהוא: "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".
למעשה, פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו לבד. פרשת השבוע מורידה באופן חריג את בני ישראל ממרכז הבמה כשהיא מחליפה אותם במלך זר שמנסה להשמיד אותם. בלק, מבחינת היבטים רבים, הוא כמו פרעה. פרעה מבטא את האנטישמיות שלו באמצעות הצגת טיעונים מוזרים ושקריים בנוגע לבני ישראל: "ויאמר אל עמו: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" (שמות א, ט), ובסופו של דבר, הוא מתייעץ עם החרטומים כדי לשמור על בני ישראל משועבדים. באופן דומה, בלק מפחד מגודלו של העם - "וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב-הוּא" ובעקבות זאת הוא פונה לקוסם, בלעם, ושוכר אותו כדי לקלל את בני ישראל: "ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני".
החרטומים המצריים לא מצליחים במשימתם לעצור את יציאת בני ישראל ממצרים, אבל נראה שבלעם, הנביא של בלק, שחז"ל רחשו לו הערכה רבה, מתעלה על כישלונם והוא דווקא מסייע לבני ישראל. במקום לקלל אותם הוא מברך אותם.
האם התיאור "עם לבדד ישכון", שמופיע בברכתו של בלעם, הוא ברכה? האם עלינו לשאוף לבדלנות? אסכולה אחת של פרשנים ראתה את מילותיו של בלעם באור חיובי. הרב יוסף בכור שור מציין שבלעם הבטיח לבני ישראל שבסופו של דבר הם יהיו בטוחים: "מי שאינו ירא כלום, יושב בדד ואינו צריך חבורה". פרשנים אחרים גם הלכו בנתיב זה אך לא במימד הביטחון הלאומי. האבן עזרא, לדוגמה, פירש זאת כהבטחה דתית - הבטחה לבני ישראל שלא ייטמעו ויאבדו את הזהות התרבותית שלהם.
בניגוד אליהם, הרב יונתן זקס ז"ל, הרב הראשי של אנגליה לשעבר, הבין את "עם לבדד ישכון" כקללה. "זה ברור שאחרי השואה, היהודים חשים תחושה חזקה יותר של ביטחון בהיותם לבדם", הוא אמר. אולם, הרב זקס טען שהייעוד היהודי הוא לא להיות שנואים על ידי אומות העולם. הרב ציין ש"אם אתם מגדירים את עצמכם כעם שחי לבד, סביר להניח שתמצאו את עצמכם לבד".
השימוש המקראי במילה "בדד" נראה כמחזק את תפיסתו של הרב זקס. נאמר בבראשית: "לא טוב היות האדם לבדו". אדם, ולבטח עם, אף פעם אינו צריך להיות לבד. ובמידה רבה, אם האנטישמיות של ימינו מהדהדת בדרך כלשהי את האנטישמיות העתיקה, לבטח איננו יכולים לסמוך על עצמנו שנוכל להביסה לבד.
עם זאת, ישנו אדם נוסף שמצא את עצמו לבד, מה שהיה עבורו חוויה מעצבת וכזו שיכולה ללמד על הבנת נבואתו של בלעם. כשיעקב חוזר מהגלות עם משפחתו, התורה מספרת לנו: "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר" (בראשית לב, כה). בדידותו של יעקב מאפשרת לו לעצב זהות חדשה - למעשה, שמו משתנה מ"יעקב", שמשמעותו עקום או מפותל, ל"ישראל", שכולל את השורש של המילה "ישר". יעקב אינו רוצה להיות לבדו, אך לעיתים הוא חייב להיות כך ועליו להראות לעצמו ולעולם את כוח האופי שלו.
ייתכן שזו הברכה בנבואתו של בלעם: העם היהודי לא צריך להיות לבד ולא רוצה להיות לבד, אך אם הדבר נדרש, אנו יכולים לעשות זאת ונעשה זאת. או אם נשתמש במילותיו של ראש הממשלה נפתלי בנט משנת 2021: "אנחנו פועלים לרתום את העולם, אבל יודעים לפעול לבד". וזו באמת ברכה.
הכותב הוא יו"ר ומייסד ארגון עתים.