אלי בן דוד יצר ביחד עם מנכ"ל ערוץ הספורט תומר תורג'מן את "בובה של לילה", התוכנית הכי ישראלית שיש, אבל בעשור האחרון הוא חי בפריז. עם זאת, דווקא עכשיו, כשהעיר מתמרקת לקראת האולימפיאדה, הוא המריא לישראל כדי לצלם עונה חדשה של תוכנית הפולחן האהובה של ערוץ הספורט, שתעלה ביום רביעי הקרוב.
"תמיד הייתי על הקו בין תל אביב לפריז, ומאז השבעה באוקטובר אני נע ביניהן בתדירות גדולה עוד יותר", אומר בן דוד, הידוע גם כדמותו של "שוקו" בתוכנית, בריאיון לוואלה! תרבות לרגל העונה החדשה. "מהשבוע השני של המלחמה, אני מלווה באופן צמוד משפחות של שני חטופים - מתן אנגרסט ודניאלה גלבוע. אני נוסע איתם בארץ וגם בעולם. התחושה היא שאנחנו רצים על הליכון - אנחנו רצים ורצים, אבל נשארים באותו מקום. הגורל שלי נקשר בגורל המשפחות, ואני עומד לשירותם עד שדניאלה ומתן יחזרו. זו גם אחת הסיבות שחזרתי לארץ.
"חידשתי גם את שירות המילואים שלי בחיל החינוך. מהשירות הזה נולד שיתוף פעולה עם להקות צבאיות במסגרת התוכנית. בסוף כל פרק תופיע להקה צבאית".
למה העונה החדשה עולה דווקא עכשיו?
"היינו אמורים לעלות עם הפרויקט בחורף ולא הייתי מסוגל. ישבתי עם הכותבים ואמרנו לעצמנו שאנחנו לא מסוגלים. המוח לא היה שם. כל הזמן דחינו, אבל בסוף החלטנו לצאת לדרך לכבוד תחילת האולימפיאדה. אנחנו נעסוק בה ובעונת המלפפונים, אבל נתייחס גם לכל מה שקורה בארץ. בדרך כלל אנחנו כמו עפיפון על חוט ולא קשורים למצב בשום צורה, אבל הפעם אנחנו מחוברים אליו במשקולת. אנחנו לא עושים את העונה הזו בשביל השגרה או בשביל הכסף. מבחינתו זו כמו עונת מילואים".
אני זוכר שהיתה פעם יוזמה לאולימפיאדה בתל אביב ובעזה. זה כנראה לא יקרה בעשור הקרוב.
"כמה זה רחוק מאיתנו? 400 שנה? 500 שנה? תראה, אני אופטימי מאוד. אני באמת חושב שנעבור את הגל העכור הזה. משהו נכון יקרה. יהיה אוויר צלול ויקרה תיקון גדול במדינה ובהנהגה, אבל אולימפיאדה בתל אביב נשאיר לנינים שלנו".
כמי שגר בפריז, איך אתה מתרשם מן ההכנות שלהם לאירוע?
"כל העיר טריבונות ויציעים. כבר שבועות שהכל חזרה גנרלית למגה אירוע, וכל הפריזאים שעומדים מאחוריו מתכננים הכל לפרטי פרטים. זה גרם לי לחשוב על הארגון אצלנו ולהיזכר בגשר המכביה. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. אצלנו נתב"ג אלפיים נפתח ב-2008. אנחנו מדינת בזאר. לטוב ולרע, אנחנו שוק".
"בעונה החדשה אנחנו צוחקים קצת על הסיפור של הג'ודו. זה הענף האולימפי הכי מצליח שלנו - חוד החנית, אבל למה? כי לא צריך בשביל זה תנאים. זה קצת כמו חוג. כל מה שצריך זה למצוא מקלט, לשים בו מזרון, ולבקש מאימא של הילדים לאסוף אותם בארבע ולהביא צ'ק. אין לנו תשתיות ספורט, אבל יש לנו מקלטים והשמישו אותם לג'ודו".
"מאז השבעה באוקטובר, כל דבר מקבל פרספקטיבה. החלטורה של הספורט הישראלי בסך הכל משקפת משהו גדול בהרבה - יש פה ניהול פח זבל, שבראשו מנכ"ל דפוק שיושב לנו על המוח כבר 15 שנה. אם תסתכל על תרבות הספורט תראה הרבה קומבינות ותקציבים שהולכים לפה במקום לשם, אבל ככה זה התרבות הארגונית של כל המדינה".
גם בפייסבוק אתה מרבה להתבטא נגד הממשלה. אתה לא מפחד לאבד צופים?
"לא, אני מדבר חופשי. הקהל שלנו גדול ורחב - כל מי שאוהב ספורט. אני מתעקש על כך שלא תהיה פוליטיקה ולא יבואו פוליטיקאים לתוכנית. אני לא רוצה שילכלכו אותה. אני לא רוצה להזכיר את החבורה הזו, בטח לא עכשיו. יש בי כעס איום ונורא על ההנהגה ועל מה שהיא חוללה לנו. לא רק הממשלה - כל ההנהגה. יהונתן גפן אמר פעם שהוא שונא את הצבא אבל חולה על הפלוגה. וככה אני מרגיש. יש לנו אחלה אנשים ואחלה עם, הבעיה היא ההנהגה".
כולם צולבים עכשיו את החרדים שלא עושים צבא, אבל בתוכנית שלכם אתם מרימים לכדורגלנים, שרובם גם לא ממש משרתים בצבא.
"כל אחד עושה מה שהוא יכול. העמדה שלי לגבי ספורטאים ומוזיקאים זהה - אם אתה עילוי ועושה משהו שיכול להועיל למדינה, אז על הכיפאק, צריך לתמוך בך. קח את אוסקר גלוך. הילד הממזר הזה עילוי על אמת. אז לקחת אותו עכשיו לשלוש שנים ולדפוק לו את הקריירה?".
הגרסה הקולנועית של "גולסטאר" היא אחד הלהיטים הגדולים כרגע. אין מחשבות לעשות סרט על פי "בובה של לילה"?
"זה היה מתבקש. היו פניות ומחשבות. אני לא שולל על הסף, אבל משהו בי אומר שאם זה לא קרה עד עכשיו, אז יש סיבה. אולי אני נשמע רומנטי, אבל אנחנו צריכים לשמור על התוכנית קטנה ונקייה. בגלל זה גם סירבתי להעביר את הצילומים לאולפן גדול יותר. תראה מה קרה ביורו האחרון. ניפחו אותו בשביל כסף, ובסוף רוב המשחקים היו משמימים. הנטייה הטבעית היום היא להגדיל הכל, אבל לפעמים צריך להשאיר אותם קטנים וצנועים כמו שהם".
אתה בטח מודע לצורה שבה התקשורת הישראלית מסקרת את מה שמתרחש בצרפת לאחרונה. היא נותנת את הרושם שהשמאל הקיצוני והאסלאם הקיצוני השתלטו על הצרפת והפכו את החיים של היהודים שם לבלתי נסבלים.
"אני אוהב את הצרפתים ואני אוהב את פריז. הפכו את העיר למסוכנת רק כי יש בה ערבים, אבל 99.9 אחוז מהם הם מזרחיים כמוני ואין שום בעיה. הצחיק אותי שאחרי השמונה באוקטובר התקשרו אליי מישראל להזהיר אותי מפריז. אני לא אומר שלא יכול לקרות פה משהו, אבל בינתיים בישראל עפים טילים ופה יש מיליוני תיירים כל שנה. יש לנו כל כך הרבה מה ללמוד מפריז. אני ממליץ לכל מי שאוהב תרבות וספורט לבוא לפה - זו עיר חד פעמית".
זוגתך אלינור אגם בן-דוד, בעקבותיה עברת לפריז, היתה נספחת התרבות הישראלית במדינה ולאחרונה זכתה בתואר אבירות מסדר האמנויות מטעם הממשלה הצרפתית.
"היא פתחה חברה לסיורים תרבותיים בעיר, שמיועדים לתיירים מכל העולם שמגיעים אליה, והולך לה נורא יפה".
מה בעיניך הספורט הכי מגוחך באולימפיאדה?
"הליכה. זה בלתי ניתן לצפייה. גם קליעה. אני מסתכל ולא מבין מה אנחנו רואים בעצם. כל שנה מוסיפים עוד ענפים מצחיקים, אבל רגע ברצינות אבנר - אם תוכל להוסיף שאני מקדיש את העונה הזו למתן אנגרסט ולדניאלה גלבוע, בתקווה שיחזרו הביתה במהרה ובשלום. זה הכי חשוב".