אני רוצה להתחיל דווקא מחיים - הדייר שאף אחד לא באמת מדבר עליו, כי - אתם יודעים למה. יש לי הרגשה שאם חיים היה בגובה רגיל הוא היה מועמד להדחה הרבה יותר פעמים מעכשיו, והסובלנות להתמסכנויות שלו, מוצדקות או לא - הייתה מוגבלת. באופן אישי, החלטתי שמספיק לי עם הפוליטיקלי קורקט. חיים הוא בחור טוב, אינטליגנטי למדי, ומה לעשות - גם טיפוס די מעצבן.
הוא צדקן (מתייפייף, בשפת הבית), והוא בעיקר לא כן עם עצמו ואיתנו. מצד אחד הוא אומר שהוא רוצה שיתייחסו אליו כמו לאדם רגיל לגמרי, נטול ייחוד, מה שכמובן לא אפשרי - ומצד שני הוא לא מפסיק להשתמש בגמדות שלו כדי להשיג יתרון, לחמוק מביקורת או להצדיק פעולות ומצבי רוח.
גם הבחירות שלו לא טובות בעיניי - כשאור צעק על עינב "סתמי את הפה" כמו מוכה כלבת, חיים עשה לו מסאז' בשכמות, ובכלל היחסים הקרובים דווקא עם הצד היותר קשוח של הבית טיפה חותרים תחת התדמית החמודה ושוחרת השלום שלו. הרגע שבו הוא ניסה להפוך את קורלי לגוי של שבת כדי שתפתח להם את המקרר - פיפי בתחתונים, אבל מעיד, לפחות לדעתי, על אמונות שטחיות ומפלות בין בני אדם. הקונספט של גוי של שבת מגוחך ברמות, אבל עזבו, את אלוהים נשמור לשיחה אחרת. כן, גם איתו יש לי חשבון.
בגדול יש לי תחושה שחיים נכנס לבית האח הגדול עם האג'נדה "תתיחסו אלי כמו לאדם רגיל" אבל בסתר ליבו הוא מצפה לקבל הנחות. הוא ציפה להיבחר לדייר היותר אהוב מול נועם, הוא מתבאס בכל תחרות פיזית, כאילו ציפה שיתחשבו בו ויתנו לו פור, ובגדול מתעסק יותר מדי בחולשות - שלו, וגם של אחרים. הנטייה המחשבתית שלו היא לקורבנות ורחמים לסירוגין וזה מעוות לו את תפיסת המציאות.
"חכמים על חלשים, באים על אישה בת 61", הוא אמר על אורית שהודחה בשנית מהבית. לקרוא לאורית "חלשה" זה שיא הניתוק ורק מראה כמה הוא תקוע בתוך החולשה של עצמו, וגם בונה עליה, באותו הזמן. לסיכום, חיים הוא לא דייר מעניין, לא מוסיף לבית הרבה, ואם הוא היה בגובה רגיל, מזמן היה מוצא את עצמו בחוץ, עם צחי.
ההשפעה של כניסתם של הדיירים החדשים לבית עוד לא ברורה - אנחנו עדיין לא מכירים אותם ולכן נאלצים לחיות עם השקרים שהם מאכילים אותנו בתעודות הזהות, בידיעה שעוד יומיים זה יהיה רלוונטי כמו התחזית באוגוסט. מעלה לפה, מעלה לשם - המשכורת הכי מבוזבזת בטלוויזיה.
זה נראה כאילו הכניסה הזו מיועדת בעיקר כדי לרומם את פרידה, הפייבוריטית של ההפקה לגמר, אם לא לזכייה במיליון. בראשם הבן של דרק שארפ, דיג'יי, שמסתמן שהוא לא בדיוק אקס של פרידה, אלא יותר החבר הטוב שפרידה הייתה מאוהבת בו במשך תקופה, בעוד הוא מחזיק אותה על אש קטנה, בהמתנה שתבוא אחת מוצלחת יותר. קלאסי.
פרידה סיפרה בחדר האח שהיה ביניהם סיפור של "כיף איתך, את מהממת, את מדהימה, אבל אני לא שם". לא כיף, אבל למי זה לא קרה? בטח לרותם סלע זה גם קרה מרוב שזה נפוץ. זה לא קשור לאיך שאת נראית, די להפיל הכל על זה.
עכשיו הוא בבית, כבר עושה לה שיחות ומבטיח לה הבטחות שלא יעמוד בהן - מטורגט עליה כמו טיל שיוט, מקווה לרכוב על גבה עד הגמר. זה בטח נוח, כי הרמת הישבן מייצרת מעין מדף. סליחה אנשים, היא סיפרה שעשתה הרמת ישבן ברזילאית, זה אומר שכבר מותר לדבר על זה ולהגיד שידענו. איך ידענו? נו באמת. תחת אמיתי לא נראה ככה.
אני מנסה להיות רגישה, כי הסיפור שסובב את הרמת הישבן הזו ואת מאמציה של פרידה להיות יפה מן המניין הם די קורעי לב, אבל בואו לא נעמיד פנים שאין לכל אישה בעולם הזה את אותם המאבקים בדיוק, ברמות טמטום שונות. אחת נכנסת לניתוח שההחלמה ממנו היא חודשיים ויוצאת ממנו עם די קאפ, אחרת בונה קו לסת באלפי שקלים, וזו עשתה הרמת ישבן בניתוח שידעה שיכול להרוג אותה. היא מנצחת בתחרות הטמטום, בהחלט, אבל זו לא סיבה להתאהב בה.
כולם מתייסרים ממשהו, ולרוב זה לא באמת כזה ביג דיל. בטח שלא עכשיו, כשלא עובר יום בלי שמישהו מת, בקרב או בשבי בעזה - לאחרונה הרגישות שלי למצוקות מהסוג הזה פחתה בהמון. יש לך בעיית דימוי עצמי, סבבה, תטפלי בה, אני לא מוכנה לבזבז עלייך רחמים. זה כמו שמגיע מישהו ל"האח הגדול" וכל העונה בוכה על הוריו הגרושים, ואני כאילו, "נו אז מה, ההורים של כולם גרושים".
אין אישה שלא מתמודדת עם שנאה עצמית ברמה כזו או אחרת, כולל הדוגמניות הזוהרות שנראה שאין להן סיבה. זה ודאי לא מספיק כדי להחזיק אישיות שלמה. בינתיים חוץ מלהסתובב בבית, לשיר, לרקוד, ולהביט עמוק לתוך עיניו של כל אחד שהיא מדברת איתו כאילו היא אושו רג'ניש, סליחה - פיה - ולהגיד על עצמה כל שעה שהיא הכי מהממת והכי יפה מבלי להאמין לזה - היא לא עושה הרבה. דיג'יי כנראה יעולל לה בדיוק את מה שעולל בעבר. הוא יגזלייט אותה עד שמעמדו בבית יתקבע, ואז יבצע בה באכזריות "עידן פוסט גלגל ההצלה".
אגב, אם בניתם על הכניסה השנייה לגיוון, אז תורידו ציפיות. הם כולם מכירים אחד את השני ובאותו גיל וגם יצאו אחד עם השני. אני מרגישה כאילו נכנסתי באמצע אורגיה המונית, ובגלל שהיה חשוך ולא ידעתי שזה מה שקורה פה, אני דורכת על מלא איברים מוצנעים. כשכתבתי בטור הראשון של העונה שזה חתונמי בבית האח, לא ידעתי עד כמה אני קרובה לאמת, והכניסה השנייה מוכיחה את זה. אה, סליחה - יש גם את צחי, סליחה איציק. הוא לא מכיר איש, וכשהוא לא מדבר על חסה ונקיונות, הוא גם די חתיך, אבל נשוי, ואם הכניסו אותו רק כתחליף ל-OCD של אורית, אל תיקשרו אליו, כי הוא ההדחה הבאה.
אולי כולם נפגשו במועדון שאליו קורלי הולכת, כי הרי היא ביונסה, ושולטת בחיי הלילה ובאנדר-גראונד של תל אביב. אולי זה פשרן של האמירות המאיימות "בחוץ אני לא נחמדה" - כרומזת שמעמדה גבוה כל כך שהיא לא צריכה לטרוח, וכרגע היא עושה טובה לפשוטי העם כל עוד מכוונות אליה מצלמות.
גם הדר יכולה להירגע עם התקף החרדה - אף אחד לא ייקח לה את המטבח. גם קרן וגם מיכל נראות יותר כמו כאלה שעושות ריקודי טיקטוק, וגם את המתכונים שלהם מוצאות בפיד. עדיפות לכל דבר שעוטפת אותו אצה ועושה רעש חמוד כשנוגסים בו.
רק על שילה אני קצת בונה, כי מהפרומו אני מבינה שהאיש בחר להיכנס כדי לתת פייט לאור, מה שעושה לי נעים בלב, כי אין לי כוח אליו כבר. בא לי לשמוע ויכוחים קצת יותר מפרים מ"סתמי את הפה", "אל תפני אלי", ו"אתה לא מעניין אותי". בנוסף - אני רוצה לראות עוד מהשיניים היפות האלה שלו. מי האורתודנט שלך, בן אדם? אה, שיט. בן אדם הודח. לגמרי שכחתי להתייחס לזה, וזה אומר הכל. תסלח לי קורלי, אבל לצופים הוא לא יחסר.