השבועות האחרונים הוכיחו שהעולם מפלה לרעה אנשים מבוגרים. ג'ו ביידן נאלץ לפרוש מן המירוץ לנשיאות מפאת גילו, ובאולימפיאדה כיכבו מתעמלות ושחייניות בתחילת שנות העשרים לחייהן, שלא לדבר על מקצועות בהן התחרו צעירות עוד יותר. דווקא הקולנוע, שבעבר גם כן קידש את הנעורים, מעניק בשנים האחרונות יותר ויותר מקום לבני גיל הזהב. ייתכן שהסיבות לכך מסחריות, אבל מה שלא יהיו הכוונות, התוצאות חיוביות ומתקנות את הגילנות שבה חטאה בעבר התעשייה.
בהמשך לכך, עולה אצלנו בסוף השבוע סרט נוסף בפרופיל גבוה שמציב במרכזו גיבורה לא צעירה - בשנות התשעים לחייה, ליתר דיוק. מדובר ב"תלמה", שהיה אחד המשתתפים הבולטים בפסטיבל סאנדנס בינואר האחרון, ונבחר לפתוח אצלנו את פסטיבל ירושלים לפני כמה שבועות.
את הסרט כתב וביים הקולנוען היהודי-אמריקאי ג'וש מרגולין, בהשראת חוויה שקרתה למשפחתו: סבתו, כפי שקורה להרבה מבני ובנות גילה, כמעט נפלה קורבן להונאת רשת, אבל נכדה ושאר בני המשפחה הצליחו למנוע זאת ברגע האחרון. "תלמה" מדמיין שני דברים: מה היה קורה אם הסבתא היתה נופלת בפח עד הסוף, ומעניין מכך - מה היה קורה לו יצאה לנקום בנוכלים ולקבל את כספה חזרה.
לסבתא קוראים כמובן תלמה, ומגלמת אותה ג'ון סקוויב - יהודייה במציאות כמו הדמות. הקריירה הקולנועית שלה התחילה רק בשנות התשעים, כשהיתה כבר בתחילת שנות השישים לחייה. מאז היא שיתפה פעולה עם וודי אלן, מרטין סקורסזי ואחרים, ואף קיבלה מועמדות לאוסקר בקטגוריית שחקנית המשנה על "נברסקה", אבל באופן מדהים למדי, "תלמה" הוא בעצם התפקיד הקולנועי הגדול הראשון שלה.
סקוויב מוכיחה שזה לא הגיל, זה התרגיל - ההופעה שלה ראויה לאוסקר בקטגוריית השחקנית הראשית. היא מלאת רגש, אנושיות וחסד, וגם עוקץ, פלפל והומור. מפתיע מכל, התצוגה שלה מגיעה לשיאה בסצינות האקשן. ראינו בעשור האחרון כמה קומדיות פעולה, בהן הטוויסט היה שקשישים וקשישות מרביצים ומפציצים. "תלמה" עושה זאת טוב מכולן, כי הוא לא גולש למחוזות הגימיק או האבסורד. הגיבורה שלו עושה יותר ממה שאולי היינו מצפים מאישה בגילה, אבל לא מתגלה כמעין ארנולד שוורצנגר בשיער לבן. התחושה היא שאנחנו צופים בסיפור שבדרך כלל לא קורה, אבל בהחלט היה יכול לקרות.
לסרט יש מבנה קלאסי של שלוש מערכות. בראשונה, תלמה נופלת קורבן להונאה, ומרגולין בונה אותה בצורה קצבית, אינטנסיבית ואמינה - הצופים אומרים לעצמם שגם הם היו יכולים בקלות להיות קורבנות לרמאות מוצלחת שכזו. בשנייה, היא יוצאת בעקבות מי שרימו אותה ומתחילה לבנות את מסע הנקמה.
זו הבטן הרכה של "תלמה" והחלק הפחות מוצלח שלו, שלא לומר משעמם. אך הוא מצליח להתאושש ברגע הכי חשוב - המערכה השלישית, שמאפשרת לו להסתיים בקרשנדו נפלא. "תלמה" נמשך כתשעים דקות, מתוכן שלושים הן ככה-ככה ושישים הן הרבה מעל הממוצע - עסקה לא רעה בכלל. מי היה מאמין שדווקא סיפור על קשישה יהודייה יתגלה כסרט האקשן המסעיר של הקיץ?
בצד הגיבורה, הסרט מציג גלריה של דמויות משנה. היא כוללת קודם כל את המשפחה היהודית החמה של הסבתא, ובה בן דמותו של הבמאי - הנכד הבטלן שלה, בגילומו של פרד השינגר שהופיע בעונה הראשונה של "הלוטוס הלבן". הוא וסקוויב מצליחים ליצור כימיה משכנעת להפליא. בכותרות הסיום אנו צופים בקטע וידיאו קצר של הסבתא האמיתית עם נכדה, והם נראים פחות אמיתיים מאשר הגרסאות הקולנועיות הבדיונות שלהם.
הדיאלוגים בין השניים במהלך הסרט כוללים גם התייחסות לזהותם היהודית. באחד הרגעים המשעשעים ביותר, הסבתא שואלת את נכדה אם הוא וזוגתו הלא יהודייה כבר חשבו על סידורי הקבורה שלהם. זה אבסורדי כמובן - למה לדבר על זה כשהם בסך הכל צעירים לפני חתונה, אבל זה בהחלט נשמע כמו משהו שסבתא יהודייה תשאל.
קיצ'לס ושביט על "דדפול & וולברין", "טאטאמי" ו"ועוד משהו בקטנה"
בשלב מסוים, אנחנו פוגשים גם את מי שאחראים להונאת הרשת. לא נחשוף פרטים כמובן, אבל נאמר שהם הרבה יותר מסתם קריקטורות של נבלים. מרגולין משכיל להציג גם אותם בצורה אנושית, ואפילו קצת מעוררת אמפטיה או רחמים, ולהעניק הקשר כלכלי וחברתי רחב למעשים שלהם. מלקולם מקדואל, שהקריירה שלו התקשתה להתעלות מאז התפקיד הבלתי נשכח שלו ב"התפוז המכני" לפני יותר מחמישים שנה, עושה כאן את אחד מתפקידיו הטובים ביותר.
למרות חולשותיו, "תלמה" הוא תענוג שמצליח להעלות חיוך גם בימים קשים כאלה. בסוף הצפייה מתחשק לתת חיבוק גדול למרגולין, לסבתא האמיתית שלו ולג'ון סקוויב שמגלמת אותה.
אך למרות כל האנרגיות ושמחת החיים שיש בו, יש ב"תלמה" גם משהו עצוב. במהלך הסרט, הגיבורה מדברת על כך שרוב חבריה כבר הלכו לעולמם, ובקרוב אף אחד לא יישאר. זו נבואה שהגשימה את עצמה מחוץ למסך: את החבר הכי טוב שלה מגלם ריצ'רד ראונדטרי, מי שבשנות השבעים כיכב בלהיט הפולחני "שאפט", וכאן עשה את תפקידו האחרון. הוא הלך לעולמו כמה חודשים לפני הקרנת הבכורה של "תלמה", שמוקדש לו.