סולומון מרשה, שחקן, קומיקאי, זמר ויוצר פורץ דרך מהקהילה האתיופית, הלך לעולמו בשל אירוע לבבי. הלווייתו תתקיים מחר (רביעי) ב-12:00 בבית העלמין חולון.
מרשה, יליד 1970, היה מוכר לקהל הרחב בעיקר מתפקידו כשמלש, דודו של גילי, גיבור הסדרה "נבסו". קודם לכן הוא גם הופיע בסרט "עלים אדומים" (2014), דובר האמהרית ברובו, שעסק בקשיש מהעדה האתיופית שעובר בין הבתים של ילדיו אחרי שאיבד את אשתו. מרשה גילם את הבן האמצעי. תפקידו האחרון של השחקן היה ממש השנה בסדרה "אינדל" של הוט, שעונתה הסתיימה בשבוע שעבר. הוא גילם בה את אביהם של הגיבורים, אינדל העבריין ויעקב השוטר.
מעבר לכך מרשה היה פעיל בתחומי התיאטרון, הטלוויזיה והסטנד-אפ, ונחשב לאחד החלוצים בקרב אמני הקהילה האתיופית בישראל. בריאיון משנת 2016 ל"ישראל היום", הוא סיפר על הקשר העמוק שלו לשפה ולתרבות האתיופית, לצד אהבתו לתרבות הישראלית. באותה שנה היה מעורב בהפקת הצגה באמהרית, "באלין ג'רוג" ("חברי ילדות"), שעסקה בסיפורם של שלושה חברים שעלו מאתיופיה לישראל. מרשה ראה בכך הזדמנות להביא את התרבות האתיופית לקדמת הבמה ולספק במה לכשרונות מהקהילה, שליחות שהייתה חלק מפועלו לאורך כל הקריירה שלו.
לאורך הקריירה שלו, מרשה השתמש בהומור ובאמנות ככלי לגישור בין תרבויות ולקירוב לבבות. הוא שימש מקור השראה ליוצרים צעירים רבים מהקהילה האתיופית ומעבר לה, שספדו לו ברשתות החברתיות.
"סלמון מרשה, איש של תרבות וכישרון רב-תחומי, הלך מאיתנו בטרם עת והשאיר חלל עצום בלבבות כולנו", ספד בפייסבוק השחקן שי פרדו. "סלמון היה אדם נדיר, שהביא אור ושמחה בכל מקום שבו פעל. כשחקן, זמר, שדרן וסטנדאפיסט, הוא הצליח לגעת בנשמות של אינספור אנשים ולהפוך רגעים של כאב לחיוך, להעלות חיוך ולהעניק משמעות חדשה לרגעים היומיומיים.
"הופעותיו באירועים כמו סיגדיאדה, הותירו חותם עמוק בלבי ובכל מי שזכה לראות אותו על הבמה. על המסך הקטן, סלמון כיכב בסדרות טלוויזיה אהובות כמו 'נבסו' ו'אינדל', שם הביא לידי ביטוי את הכישרון הרב שלו ואת יכולתו הנדירה לגעת בלבבות. בין אם זה היה בתיאטרון, בטלוויזיה או על במות המוזיקה, סלמון תמיד מצא את הדרך להפתיע ולרגש והפך לדמות סמלית ומעוררת השראה בקהילה האתיופית ובתרבות הישראלית כולה. הוא היה יותר מאמן - הוא היה שגריר של שמחה, של תרבות ושל אהבה.
"מותו של סלמון מרשה מותיר אותנו עם כאב עמוק ועם זיכרון של אדם ייחודי, שחיוך תמידי היה חלק בלתי נפרד ממנו. אנחנו נזכור אותו דרך היצירות שהותיר אחריו, דרך הסיפורים, המוזיקה והצחוק, ושמו ימשיך להדהד בלבבותינו לעד. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. אמן".