נתחיל במחמאה: משימת הטלנובלה (וגם השם שלה "סודות ונקניקים") היא ללא ספק אחת המשימות הטובות של העונה. היא לא רק הייתה מושקעת תפאורתית, כולל טלפון חוגה וטרנזיסטורים שחיממו את ליבי הסמי-בומרי, אלא שהיא גם הייתה כתובה כמו שצריך, וכל אלמנט בה נמצא שם לא רק בשביל הנראות אלא גם כדי לקדם את העלילה. פתאום קלטתי שהיו חסרות לי משימות מושקעות כאלה, כמותן ראינו בעיקר בעונות הראשונות של התוכנית. נדמה שכיום ההפקה נוטה להתעצל ולסגור עניין אמנם עם תפאורה מעתיקת נשימה אבל בליווי פתרון עלילתי ברמת התוכי.
מטרת המשימה היא כמובן לחשוף את הדיירים בקלקלתם ולייצר דרמות ביניהם, בעודם עוטים תחפושות פיפי, שגולת הכותרת שלהן הן אור עם פיאת ניסים גרמה, ושילה שנראה כאילו סמור שחורדיני נפטר לו על הראש. בכלל גברים שהם קצת גורילות על הנש תמיד מצחיקים אותי. הומור בסיסי כזה, כמו שעועית ירוקה באף בשולחן שישי. תמיד עובד.
במסגרת המשימה הדיירים קיבלו טקסטים ושיחקו סצינות, ובין לבין הם גם חטפו בראש איזו העמדה פומבית להדחה, או ש"נפלט" איזה שידור רדיו שמסתיר תחתיו דרמה ראויה לשמה כמו שפרידה הפיה גנבה לאמילי את השיר ובגדה באמון שלה בצורה הכי קשה.
חיים קיבל את תפקיד החבר שמאוהב בפרידה אבל היא לא שמה עליו, מה שגרם לו לבכות שוב בחדר האח. היה נורא עצוב לשמוע שוב כמה הוא בודד, וכמה הוא מרגיש שאפילו בתור דמות בטלנובלה אי אפשר להתאהב בו. זה פצע נוראי, והכאב שלו עצום, אבל התחברתי רק חלקית. אני חושבת שהוא בזבז את כל האמפתיה שלי על שטויות של שרפרפים וקפה, וזהו, לא נשאר יותר. כבר קשה להכיל אותו ככה כל הזמן. אפילו לאור קשה.
ההחלטה של אור לתת את דמות המשנה להדר היתה הכי מקרית כי היא פשוט היחידה שהוא היה מעוניין להעליב, הרי אין פחות דמות משנה מהדר בבית, אבל אפילו זה לא הצליח להזיק לה, ואפילו יצר עבורה את אחד הרגעים הכי שווים שלה בחדר האח, כשהיא בוכה כמו ילדה קטנה שאפילו שם לא נתנו לדמות שלה, והיא והאח חולקים רגע מצחיק וחמוד שבו היא בכתה וצחקה בו זמנית כמו אהבלה. אין מה לעשות, גם כשהיא מטומטמת וילדותית היא אחלה בן אדם.
אגב, נדמה שפרידה קצת מאסה בדי-ג'יי, במיוחד אחרי התזכורת שהיתה מאוהבת בדני פעם מזמן, לפני שלושה שבועות. לא זכור לי מה הוכרע בדיון שבו די-ג'יי ניסה להבין מונחים מעולם היחסים, אבל אחרי הלהיט "מאוהבת זה יותר או פחות מ'אוהבת'? תמיד חשבתי שאוהבת זה פחות ממאוהבת", קיבלנו את הסיקוול "מאוהבת טיפה טיפה טיפה זה כמו קראש או התחלה של משהו רציני". זה גרר שיחה בין די-ג'יי לדני שבה היה ברור ששניהם מוכנים לוותר על פרידה בשנייה, במידה שזה יפריע ליחסים ביניהם. פרידה אולי אוהבת טמבלים, אבל אין ספק שהם נאמנים. אני לא יודעת עם מי מהם פרידה תהיה, מנחשת שלא עם זה ולא עם ההוא - אבל דבר אחד בטוח - הם יישארו חברים.
ההעמדה הפומבית להדחה היתה צפויה ברובה, אבל עדיין כאב לי הלב על שילה, שיותר קל לספור מי לא העמיד אותו להדחה מאשר מי כן. לא באמת ספרתי, אבל נדמה לי שרק אחד או שניים חסו על המסכן. אחד אחד קמו כל דייר ודייר ואמרו לו דברים קשים. מזמן לא היה כזה שעיר לעזאזל בבית, שעליו כולם מוציאים את השיט שלהם, ובלי רחמים. ההתמודדות שלו, שכנראה מקבילה לאיך שהוא מתמודד עם עצמו בחיים האמיתיים הייתה לשמוע הכל, אבל לא לתת לכלום להיכנס, אלא להסתגר בתוך עצמו תוך הבנה ששוב הוא מוצא את עצמו לבד לגמרי, אחרי ניתוח, וצריך להסתדר. הוא לא מוכן לקבל שלקיחת הארטיק היתה טעות, זורק חזרה את האשמה על המבקרים, ועומד על שלו. האמת היא שאני מעריכה את זה. מאד קשה לעמוד מול כל כך הרבה אנשים לבד ועדיין לא להיכנע לתכתיבים חברתיים, וגם לא לבכות בהיסטריה כמו מיכל. האישה ה"חזקה" התפרקה לחתיכות כי רק שילה, שאותו היא לא סובלת, אמר עליה משהו לא נעים, כשכל שאר הבית משמש לה ככרית רכה לנחות עליה. היא לא מבינה מה הוא רוצה ממנה. היא אף פעם לא מבינה מה רוצים ממנה אחרי שהיא נכנסת באמאמא של מישהו על מאתיים. אני לא יודעת מה יש באישה הזאת, אבל היא באה לי רע ברמת הצמרמורות ששילה עושה לעידן. מצד שני, היא היחידה שקלטה בחוש שאין מצב שפרידה עשתה דבר כזה - היא רק לא אמרה את המילים "משימה סודית". עדיין.
די-ג'יי ופרידה הם הדוגמה המושלמת לחוסר עמוד שדרה כזה - שניהם העמידו את שילה להדחה בניגוד מוחלט ליחסים שלהם איתו. עצם העובדה שהוא הופתע ככה מספיקה לי כדי להאמין שהם עשו את זה רק כדי ליישר קו עם שאר הבית ולהישאר בסדר עם כולם. פוטנציאל הכעס והעלבון של שילה הוא סיכון קטן יחסית לקחת. עלוב.
בפרק הזה די קניתי את ההסברים של עידן לאמילי - האמנתי לו כמעט לגמרי כשאמר שהוא הבין שלא יכול היה להתעלם מרגשותיו בסופו של דבר. חשבתי שאני הוזה כשהיה נדמה לי ששמעתי אותו אפילו אומר לאמילי "אני אוהב אותך", אבל לא - זה באמת קרה, וזה היה כל כך אאוט אוף דה בלו, שאני מפחדת שהוא עדיין משקר ופשוט הקצין את המשחק שלו רק כי אנחנו בסוף העונה. למרות שאני ממש שונאת לחזור בי ככה, אני מקווה בשביל אמילי שהוא כן איתה, כי אם לא - הוא השחקן הכי טוב שראיתי מימיי והצליח לגרום לכולם לשכוח שהוא זרק אותה שלוש פעמים ושינה את דעתו אחר כך.
עידן אפילו עושה עבודה מושלמת בניחום אהובתו שמתמוטטת לגמרי כשחלום הקריירה שלה מתנפץ באכזריות. המשימה של יוסי היא לעבוד על הדיירים שכבר מתחילת העונה יש לו טלפון בחדר האח והוא מדבר עם הבית באופן קבוע וגם יודע פרטים על אירועים חיצוניים. בנוסף, האח עומד להפיל עליו את הכישלון במשימת הפריז, אבל כל זה כנראה מחוויר לעומת הסאגה של פרידה ואמילי שהתלקחה בדקות.
פרידה, שממש לא רגילה לחטוף אש, מתקשה מאד להחזיק מעמד ולא לשבור את המשימה - מגלה שיש לה את יוסי המשת"פ שגם לו ניתנה משימה סודית. היה חכם גם לתת לשני ה"טובים" של הבית להיות אנשי הסוד אחד של השני, אחרת שניהם לא היו מחזיקים מעמד דקה. אפילו כצופה המתח היה רב מכדי לשאתו ורק רציתי שמישהו יגיד כבר לאמילי שבורת הלב שזה היה בכאילו שיש לה סינגל, ושפרידה לא בגדה באמון שלה. "כמה אני עוד אתאכזב מאנשים?" שואלת אמילי בבכי שובר לב, ואני מהספה מנסה לעודד אותה - אחותי את בת 21 וכוסית, עוד לא ראית כלום. מנסה. לא בהכרח מצליחה.