אין הרבה קריירות שנמשכות 62 שנים. דמיינו לגלות שאתם טובים במשהו בגיל תיכון, ואז לעשות אותו הרבה אחרי גיל הפרישה - ובאותה תאווה ותשוקה כפי שעשיתם אותו בפעם הראשונה. אילנית נולדה לפני 77 שנה פחות חודש בשם חנה דרזנר, והיא מוכיחה בכל פעם שעולה על הבמה שגיל זה רק מספר. אמש בהיכל התרבות בתל אביב, מול אולם מלא במעריצים שכיבדו אותה במחיאות כפיים בעמידה כבר אחרי שיר, היא הזכירה שהיא אחת הדיוות הגדולות ביותר שהיו פה, וגם אחת הצנועות ביותר.
מתישהו בסוף שנות ה-80 הוחלט קולקטיבית שהיא לא מספיק גזעית. אחרי שקבעה שיא ונבחרה שבע שנים ברציפות לתואר "זמרת השנה" של ישראל, לפתע היא הפכה לבלתי חשובה. הקהל הצעיר חיפש שירי מחאה זועמים, ואילנית הפכה להיות הזמרת הזאת ששומעים את נכסי צאן הברזל שלה בעיקר במסיבות סיום של גני ילדים ובריקודי עם ברחבי הארץ. זה קורה לפעמים. מדי שנה, כשמתחילים להריח את ריח האירוויזיון עולה בנחיריים, היא בדרך כלל מוזמנת לאולפנים כדי לספר על הפעם הראשונה של ישראל אי פעם באירוויזיון. כל פעם מחדש מראים לנו איך היא ביצעה את "אי שם" בלייב, עוד לפני שמישהו חשב להמציא שיקוץ כמו אוטו טיון, ואיך היא גורמת לזה להיראות קל - למרות שאפשר לספור על כף יד אחת את מספר הזמרות הישראליות שמסוגלות להתמודד עם האתגר שנורית הירש הציבה לה בשיר.
אתמול, חודש לפני שתחגוג 77, היא הצליחה לעשות את זה שוב. יותר מ-50 שנה אחרי שהציבה לראשונה את ישראל על בימת האירוויזיון. זה אולי לא נראה קל כמו פעם, ואולי לא נשמע חלק כמו פעם - אבל היי, מה באמת נשאר אותו דבר במשך שנות דור? הקול הענק של אילנית עדיין איתנו, גם העמידה הכל כך מזוהה איתה. היא אפילו מחזיקה את המיקרופון עדיין בדיוק באותה צורה.
והדבר הכי חשוב: האהבה שלה לשירה עדיין שם. קהל יודע להעריך את זה. לשבת באודטוריום הרחב של היכל התרבות ולראות מישהי על הבמה שעדיין, אחרי כל השנים, פשוט אוהבת לשיר וכל כך נהנית מזה. ההופעה נמשכה כשעתיים, ונראה שגם הקהל וגם הזמרת על הבמה היו מוכנים למתוח את האירוע עוד ועוד. ובאמת, נשארו על רצפת חדר העריכה עוד להיטי ענק. איפה למשל להיטי הענק של אילן ואילנית "ושוב אתכם"? או "בין שני לבבות". וגם, איך אפשר לשבור את הלב של מרקו שוב ולא לבצע את שיר הפתיחה של "הלב"?
אבל אלה זוטות שעולות תמיד בהופעות של אמנים עם רפרטואר כל כך עשיר. תמיד השיר האהוב על מישהו יהיה חסר. מצד שני, אף אחד לא תהה לאן נעלם הלהיט "ישראל שלי חוגגת", פשוט כי היא לא. והארץ האהובה והכואבת שלנו לקחה חלק מרכזי במופע, כפי שהיא תמיד הייתה חלק מרכזי במוזיקה של אילנית. שירים כמו "ארץ" קיבלו משמעות חדשה, או לפחות תזכורת למה שפעם היה כל כך מובן מאליו. "ארץ שנאהב, היא לנו אם ואב, ארץ של העם, ארץ לעולם, ארץ בה נולדנו, ארץ בה נחיה, יהיה מה שיהיה". זה לא שיר ילדים. זו הבטחה. טיפת אהבה ואופטימיות במקום שכבר 10 חודשים נוזף בעצמו על כך שהוא חי בקונספציה של תקווה.
הביצוע של "ללכת שבי אחרייך", שיר שבמקור נכתב על ידי אהוד מנור ללחן של נורית הירש כניסיון התמודדות עם הטראומה של מלחמת יום כיפור. "לכאוב אותך ושוב להתאהב", שרה אילנית בפזמון, והקול שלה נשמע מדויק מתמיד. כמה נחמה יש במילים האלה של אהוד מנור. כמה עצוב שהוא לא כאן לנחם אותנו במילים היפות שלו היום. נתנחם בזה שהוא לפחות לא היה צריך לראות איך אדמתו בוערת שוב, בארץ שאין לאף אחד מאיתנו אחרת.
אילנית נמצאת בגיל שבו לא מפחדים יותר להגיד מה שעובר בראש, ובין שיר לשיר היא פשוט מספרת קצת על מי שכתב אותו, ועל סתם דברים שעוברים לה במחשבה באותו רגע. כך למשל היא נזכרה שבדרך להופעה היא ראתה את אלפי המפגינים שצעדו ברחובות תל אביב למען החזרת החטופים. היא דיברה על כמה שחשוב שנהיה מאוחדים, על כמה שהיא אופטימית לעתיד, וכמה שחייבים לעשות הכל ולהחזיר את כל החטופים הביתה. זה היה כל כך פשוט, ומהלב, שלרגע זה נראה אפשרי אחרי תקופה ארוכה כל כך של ייאוש.
ובסוף היא סבתא. וזה הכי מתוק ומרגש שיש. סבתא שמזמינה לבמה את הנכדים שלה ומבצעת יחד איתם את "פרפר נחמד". הקהל יצא מגדרו, וזה היה מקסים. מי חשב שנראה אנשים מבוגרים רוקדים לצלילי "בוא אליי פרפר נחמד שב אצלי על כף היד"? מצד שני, אז מה אם היא סבתא? היא סבתא שמרימה על הרגליים את כל היכל התרבות ורוקדת סמבה על הבמה לצלילי "ברזיל" של גל קוסטה. זה לא שיש לה ארץ אחרת (למרות שהיא חיה מספר שנים בילדותה בברזיל) - זו פשוט תזכורת שהקול של אילנית יודע לעשות עוד דברים חוץ מלרגש בבלדות אדירות. ואז כמובן היא שברה חזרה לפורטה שלה, וביצעה את "שיר של יום חולין", מהשירים היפים ביותר שנכתבו בשפה העברית אי פעם. על המסך הענק מאחוריה הופיעה אילנית הצעירה, ומולנו נוצר מיצג וידאו מקסים בלייב בו אילנית של ההווה שרה ביחד עם אילנית של העבר. מזל טוב אילנית, לקחת את השיר הכי יפה שלך והצלחת לבצע אותו בצורה הכי יפה שיש, מכל הבחינות.
ב 17/9 תחגוג אילנית יום הולדת 77 במופע מיוחד במשכן לאמנויות הבמה בת"א