"עם ראש כמו עוף דורס/ ולב מלא בצרעות/ הוא נוסע מעבר לצוק/ ולתוך הכחול"
1.
קלקסיקו הם צמד מוזיקאים טובים קליפורניה, שעברו לפני כמה שנים לטוסון, אריזונה, די בדרום שם, ומאז הם בוחנים את המוזיקה הדרומית במשקפים אקלקטיים ושריטה חזקה בכיוון פסקולי מערבוני הספגטי. ואיזה צמד. באלבום הרביעי שלהם, Feast of Wire", הם מניחים קצת את הצד הנסיוני שלהם לייבוש, והולכים הכי הרבה קדימה לכיוון העולם, עם שירים שכוללים גם שירה של החצי ג'ואי ברנס, ולא רק השתעשעויות מולטי אינסטרומנטליות באולפן.
הם די קרובים למקסיקו, ומביאים הרבה חבר'ה לנגן איתם באולפן, והתוצאה היא דיסק כמעט מושלם. יצירות פופיות-מלודיות עם נגיחות אורקסטרליות, איפוק אקספרימנטלי ועצבוביות חורכת. קלקסיקו מאששים בקוליות שקאנטרי זה הכי קול, ובייחוד כשמטפלים בו ברגישות, עם ביצים ועם אופק רחב, כמו שיש במדבר. השניים גם לא מוותרים על המסורת שלהם, ולצד כל השירים משולבות נעימות נהדרות, שממלאות את ההרגשה שפוקדת מדי פעם כאילו בתוך התקליט הזה שוכן עוד אלבום קטן, וזה הרמוני למדי. כנראה שאנשים מסוג אלה תמיד עושים אלבומי קונספט.
הייתי ממליץ לחפש ברשת איזה שניים-שלושה שירים, שחופשי ישכנעו אתכם לקנות את הדיסק הזה. יכול להיות שאני מדבר על Black Heart", כמעט טריפ הופ שהופך באמצעו לסרט הבוקרים הכי סוחט שנעשה; על "Not Even Stevie Nicks" הנהדר, עם הפיל הפליטווד מקי, מרקורי רבי, ממנו לקוח הציטוט ההוא בהתחלה; ועל Close Behind", סוג של נעימה מייצגת. זהו אחד הדיסקים הטובים של השנה. לבטח.
2.
עוד צמד, לוהט במיוחד בגזרת הספייס פולק הבריטי, הוא טורין ברייקס. שני אחוקים עם אקוסטיות מלונדון, שהוציאו ב-2001 את אלבום הבכורה שלהם The Optimist LP", שסחב לקטע האופנתי מאוד של השקטות, וזכה בהייפ לא רע ובמועמדות לפרס המרקורי. ההשוואות נעו בין ג'ף באקלי, רדיוהד, קולדפליי, דאבס וקינגס אוף קוניביניאנס. אני לא רטטתי.
עכשיו הם חוזרים באלבום שני, Ether Song", שזוכה גם הוא להילה של ביקורות מחייבות. הפעם הם נסעו לאל.איי לעבוד עם טוני הופר, שעבד עם בק, אייר וסופרגראס, והחליטו לעשות קצת פחות שקט, כך שהאלבום מעט פחות אקוסטי, ומעט יותר רטוב מהקודם. לרגעים זה נשמע כמו טראביס, רק לא חרא. וזה עדיין לא הכי מזיז לי, גם אם זה יפה לפרקים.
ואולי הבשורה הכי גדולה שיוצאת מכיוון הצמד הזה היא: ריטה לא לבד. ידיעה שהתפרסמה באתר שלהם ביום חמישי האחרון מדווחת שסיבוב ההופעות האמריקאי המתוכנן שלהם נדחה משום שלא קיבלו ויזה. אולי זה קשור לזה שהם פעילים בעד איכות הסביבה ונגד חברת הנפט אסו, אחת הקרובות לג'ורג' בוש ואחת מאלו שירוויחו בגדול מהמלחמה הזאת (עוד פרטים באתר שלהם, או אצל גרינפיס). " Full of Stars" הוא השיר האהוב עליי באלבום, וההמלצה שלי לשועי הרשת.
3.
ומכיוון שייתכן מאוד שחלק ניכר מן הצעירים שבינינו עדיין לא התוודע אליו מספיק, ומשום שסביר להניח שלא מעט מהזקנים שבינכם לא ממש שדרגו את כל קטלוג הויניל שלו בפרוץ העידן הדיגיטלי, אוסף כפול של אוזי אוסבורן זה בדיוק מה שנכון עכשיו כדי לעשות שלום בתוך העם. למעשה, אין כל סיבה מיוחדת המורה על כך שזה נכון עכשיו יותר משזה היה יכול להיות לפני שנתיים וחצי, אבל אז באה הסדרה הזאת באם.טי.וי והוסיפה נתח יפה של אנשים שעשויים להתעניין בפועלו של האדם הדגול והמסומם הזה, כל כך קליל ועם זאת לא ממש כבד.
אין ספק שהאוסף, שעתיים וחצי הדוקות של ממתקי קריירת הסולו של אוזי, שמתחילים אי שם בשנת 80', מהווה פריט חובה במדף הקולקטיבי של החיים, וגם שלכם. והוא יוצא בסדרת ה-The Essential של סוני (במסגרתה יצא לאחרונה גם אוסף ראוי של ג'ניס ג'ופלין צווחה שוות צריכה), שתגידו מה שתגידו או לא תגידו עליה היא עושה את העבודה. וגם אוזי.