וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מוזיאון ארץ-ישראל יציג צילומים של יוכבד ליפשיץ, שחזרה משבי חמאס: "כל שאר הארכיון נשרף"

עודכן לאחרונה: 15.9.2024 / 14:13

ליפשיץ, חברת הקיבוץ שנחטפה בידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר והושבה לישראל, תיעדה בצילומים את אזור הנגב המערבי מאז שנות ה-50: "עבודת חיי הלכה. צילמתי כל כך הרבה שנים והכל נשרף. מהו צילום שנשרף? מחיקת העבר. העבר שלי שהונצח - נמחק"

"קבוצת אלמוגים. ניר עוז". 1976. מתוך התערוכה "יוכבד ליפשיץ, צלמת - רגעים ששרדו". יוכבד ליפשיץ, מוזיאון ארץ ישראל,
"קבוצת אלמוגים. ניר עוז". 1976. מתוך התערוכה "יוכבד ליפשיץ, צלמת - רגעים ששרדו"/יוכבד ליפשיץ, מוזיאון ארץ ישראל

מוזיאון תל אביב יציג תערוכה מצילומיה של יוכבד ליפשיץ, תושבת ניר עוז שנחטפה ב-7 באוקטובר והושבה לישראל, וצלמת ותיקה, כך הוכרז היום (ראשון). התערוכה, המוצגת בשיתוף מטה משפחות החטופים והנעדרים, מוקדשת לזכרם של קורבנות הטבח בקיבוץ ניר עוז, והיא תיפתח ב-25 בספטמבר ותוצג במשך כשלושה חודשים.

ליפשיץ מצלמת באזור הנגב המערבי מאז שנות ה-50. התערוכה, תחת הכותרת "יוכבד ליפשיץ, צלמת - רגעים ששרדו", תתמקד בעיקר בשני נושאים: חיי היומיום בקיבוץ ניר עוז לאורך השנים, והמחאה של חבריו נגד מלחמת לבנון הראשון בתחילת השנות ה-80. עוד יוקרן בה הסרט "הקו והמעגל", שבו משוחחת ליפשיץ עם בתה, האמנית שרון ליפשיץ, במעבדת הצילום. הצילומים שעליהם מדברות השתיים, הם בין היחידים ששרדו ממפעל חייה, שעלה באש יחד עם כל ביתה בטבח שבו אחד מכל ארבעה מתושבי ניר עוז נחטף או נרצח. ליפשיץ הוחזרה מהשבי לאחר 17 יום, אך בעלה, עודד, עודו מוחזק בשבי חמאס.

"פסיה ועמיקם במטבח". קיבוץ ניר עוז. סוף שנות ה-70. מתוך התערוכה "יוכבד ליפשיץ, צלמת - רגעים ששרדו". יוכבד ליפשיץ, מוזיאון ארץ ישראל,
"פסיה ועמיקם במטבח". קיבוץ ניר עוז. סוף שנות ה-70. מתוך התערוכה "יוכבד ליפשיץ, צלמת - רגעים ששרדו"/יוכבד ליפשיץ, מוזיאון ארץ ישראל
יוכבד ליפשיץ ששוחררה משבי חמאס בעזה,  בהצהרה במרכז הרפואי באיכילוב, תל אביב. 24 באוקטובר 2023. ראובן קסטרו
יוכבד ליפשיץ, עם שחרורה מהשבי, סוף אוקטובר 2023/ראובן קסטרו

"עבודת חיי הלכה. צילמתי כל כך הרבה שנים והכל, כולל הנגטיבים, נשרף. מהו צילום שנשרף? מחיקת העבר. העבר שלי שהונצח נמחק", אמרה ליפשיץ לקראת עליית התערוכה.

"צילום זה בעצם כתיבה של היסטוריה, העברת מידע וידע. הרצון להביע את עצמי תמיד היה בצילום, דרך המדיום. קשה לי להיפרד מהתמונות, הן כבר רק בזיכרון. להיפרד מכל העבר של כתיבת החיים שלי. כל דבר שעשיתי, הבנתי דרך הצילום. צילום הוא דרך להתעמת עם העבר בהווה, והיום אין לי אותו", הוסיפה. "אני מודה על כל צילום שחזר, אף שמה שנותר הוא פסיק לעומת מה שנשרף. לצלמים צעירים אני אומרת: תדאגו לגיבוי, שלא ילך לאבדון. אבל איך מנציחים תמונות שנשרפו?".

"קשה להמשיך לחיות בזמן שעודד והחטופים האחרים עדיין שם. בוודאי שקשה לחשוב ולדבר על אמנות. אבל המשפחה מחזיקה אותי וגם הרצון שעודד יחזור. בסוף הדרך אין לי אפשרות להמשיך איתו וזה כל כך קשה לי", סיכמה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully