וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הנסיכה על העדשה

31.3.2003 / 15:02

שי גולדן על המחאה הסוציאליסטית של "עדשה" – אתר פורנוגרפיה בנעלי בית ומצלמת פוקט

"עדשה" הוא היכל התרבות האינטרנטי של כל בני המעיים, המיצים והזרגים המרוטים, המתעקשים להציג את מרכולתם הלא סימטרית קבל עם וגולשים. ב"עדשה", לבטח אחד מאתרי המין הישראליים הפופלריים ביותר ברשת, תמצאו, לבד משירותי מין ממוסחרים לעייפה, גלריית תמונות עירום של גולשים, שצילמו עצמם במגוון תנוחות וקומבינציות שונות. יחיד, זוגי, פלג גוף תחתון, פלג גוף עליון, חיתוכים, הצטלבויות, כמו גם הצצה אל איברים לא סקסיים בהכרח – בתי שחי, עורפים, וכתפיים.

אדריכלי והוגי "עדשה", יותר משיש להם טעם טוב, יש להם זוג ביצים שעירות ונפוחות, שאינן מתייראות מהמנוש הפחוס ביותר, מזוג הדדיים הרקוב ביותר. ב"עדשה", כמו במלחמה, הכל מותר. שכן "עדשה" הפך בשנתיים האחרונות לזירת המשחקים האהובה על כל האקסהבציוניסטים בהיחבא, הג'נה ג'ימסונות והרון ג'רמים וונאביס. במקום זר סיגליות בתשיעי בכל נובמבר, מביא הגבר הישראלי החדש מצלמה הביתה ליום הנישואין ומציע לאשה מחוות אהבה של העידן הדיגיטלי: "מה את אומרת, לילי, בא לך להצטלם לאתר פורנוגרפי?" לילי מביטה בו בהפתעה של עקרת בית שהכינה קובה אחד שרוף יותר מדי ושואלת, "זה אומר שאנחנו צריכים להזדיין?" על אצבעותיה עדיין מסוך שמן הטיגון.

לשאלה מה הצורך באתר כזה ואיזה קהל הוא משרת, יש להציע שתי תשובות – גם אם לא סימטריות. האחת ברורה וקשיחה כאברו של שימי, הגולנצ'יק עם החיבה להתערטלות בפומבי. זה הולך ככה: שליחת הצילומים לאתר "עדשה" מאפשרת למצטלמים ולשולחים להביא לידי מימוש את אחת הפנטזיות המיניות השכיחות ביותר – זיון בפרהסיה. כן, זה נכון, מי לא התענג, ולו לרגע קצר, על הרעיון של חשיפת ביצועיו המיניים בפני הזולת? פנטזיה זאת עומדת גם בבסיס הצלחתם הכלכלית של מועדוני סקס אמסטרדמיים המציעים משגלים על במה, כאילו היו מיצג תיאטרון. הביטו בהם, בחזי וחמדה, משתגלים כאוגרים, בעיגול האמצע של אצטדיון יד אליהו. עשרת אלפים איש מריעים לחזי ולחמדה על הנוסח ההורמונלי שהציעו לקרקס מדראנו. תן לה בשיניים חזי. תני לו באבי האשכים, חמדה. רפי גינת משמש כרוז ברקע, כנהוג במשחקים גורליים.

אבל אם קל להבין ולהתחרמן מהמחשבה על עצמך מזדיין לעיניי קהל מקוון של אלפים רבים, מה פשר ההנאה שמפיקים הגולשים הפסיביים, חברי כת האונן, מגלישה באתר? התשובה כאן מורכבת יותר: הגולש המציצן נהנה, כמובן, מאקט ההצצה המתגמל של השוואת גדלים, ביצועים וניסיונות זיהוי יצירתיים של הדמויות המצולמות – האם אפשר שאותו ארוך טוטם בעל כרס שעירה הוא לא אחר מאשר השכן השתקן והזעפן שמסתפק במניד ראש בהיכנסכם למעלית בבוקר? אפשר והוא מנהל חיים אפלים, מרוטשי פנים, באתר סקס שנראה כמו שיעור מלאכה שיצא מדעתו? אבל אותו גולש, שמוכן לכלות שעות מזמנו היקר, מבצע אקט תרבותי חתרני בהצטרפו לקהילת "עדשה". למעשה, הוא משמיע מחאה. מחאה כנגד תעשיית הפורנוגרפיה הממוסדת, שמעמידה טקסטים סוריאליסטיים של זרגי זהב חובטים בעופרי פלטיניום מושלמים, בזמן שפיכה שלא נופל מעשרים דקות בממוצע. "זה אינו אמיתי", קובל הגולש הממוצע. "אלה אינם אנשים אמיתיים, המשתגלים משגלים אמיתיים. הם חייזרי מיניות מתנפחים. אין ביני ובינם דבר במשותף". מה יעשה? לאן יוליך את מררתו? לאתר "עדשה", כמובן. שם המוני בית-ישראל, על משמניהם, קפליהם, עיקוליהם והפתטיות המינית מכמירת הלב שלהם, נותנים בראש ברינה.

הנה כי כן, גלישה ב"עדשה", כמוה כמחאה כנגד תעשיית הפורנו ואקט של סוציאליזם מיני חבוי – המין הוא נחלת כולנו, מכוערים כקצוצי קנה, נפולות שדיים כמקורזלות תלתלי ערווה, מצולקי ישבן כמחוצ'קנות ירכיים – גם אנחנו, כן, גם אנחנו מזדיינים. יותר מזה: איננו מתביישים, לא בגופנו, לא במיניותנו, לא בתאוותנו. אנחנו העם, אנחנו המין, אנחנו עתידו של המין האנושי. אם נפסיק להזדיין בינינו, נפסיק להתקיים. כדי שנזדיין, כדי שנתקיים, אנחנו זקוקים לגירויים משלנו, אמיתיים ונגישים. במידה מסוימת, המשכו של המין האנושי תלוי במידה לא מבוטלת באתר "עדשה" ודומיו. זה מה זה פשוט. גם אם לא מחרמן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully