הרגע במהדורה שבו קיבלנו הצצה נדירה לאחורי הקלעים של עמית סגל

הקרב על הנראטיב בנוגע לטבח ה-7 באוקטובר נמשך במלוא עוזו - ואם עד אמש היה בעיקר צה"ל על הכוונות של סביבת נתניהו, הרי שאתמול הצטרף אליו רשמית גם שירות הביטחון הכללי.

עוד מעט נהיה עם המטח הראשון מכיוון קיסריה, שהחל עוד לפני שנדמו הדי יום השנה לאירועים, אבל עוד לפני כן: מהדורה עמוסה במיוחד חיכתה לצופי חדשות 12: חייל צה"ל נפל בלבנון, הכניסה הקרקעית העמיקה, מטח טילים חריג נורה לעבר חיפה והקריות - מצליח לגרום נזק של ממש בקריית ים, יחיא סינוואר דורש חסינות מישראל בתמורה להמשך המשא ומתן, נסיעת שר הביטחון לוושינגטון בוטלה ברגע האחרון, בלבנון נשא בכיר בחיזבאללה נאום רב משמעות - וזו רק רשימה חלקית.

באולפן יושבים כל התותחים הכבדים: ניר דבורי על סינוואר, ירון אברהם ודנה וייס על הסיבוב המי-יודע-כמה בין נתניהו לגלנט, אוהד חמו על הזווית הערבית וכך הלאה. בין הכותרות שנמנות בתחילת המשדר, יש גם אחת מעניינת, אבל לא ממש קשורה לענייני השעה: עמדת השב"כ כפי שהוצגה, לכאורה, לראש הממשלה, בחודשים ובימים שקדמו ל-7 באוקטובר. הכותרת הזאת קצת תמוהה, אבל לא בלתי מעניינת: אם אכן מדובר בחשיפה של אזהרה ברורה לראש הממשלה, הרי שזו כותרת ראשית. כך כמובן גם אם מדובר בצפירת ארגעה חד משמעית ומטעה.

האמת היא שהאפשרות השנייה די ברורה מעצם זהותו של מקור המסר: עמית סגל ניזון מהדלפות מסביבת נתניהו, לכן אפשר לנחש את אופי הידיעה, אבל ככל שנמשכת המהדורה, גובר התימהון: איפה החשיפה?

זו מגיעה לבסוף רק כחלוף קרוב ל-40 דקות מתחילת המהדורה, בדרך כלל השלב שבו מסיימים עם החדשות ועוברים אל כתבות המגזין - ובמשך כל אותן דקות ארוכות יושב סגל באולפן ושותק או ליתר דיוק מסתמס כהרגלו (מילה לקונטרול: זה לא נראה טוב. כשאחד מעמיתיו של עמית מדבר והצופים רואים אותו מקליד במרץ, זה מקרין מיד על הידיעה ומבטל את חשיבותה).

לבסוף מגיע תורו של סגל והחשיפה שלו מגוללת שלושה ראשי פרקים של שיחות שנערכו בין ראש השב"כ לראש הממשלה. מהציטוטים החסרים אפשר להניח ששירות הביטחון הכללי מיקד את תשומת לבו ביהודה ושומרון וחשש פחות מהתפרצות בעזה, אלא רק כפועל יוצא של האירועים במזרח. יחד עם זאת, אין שם ידיעה חד משמעית שמבטלת סכנה מכיוון עזה. כלומר, אין אקדח מעשן שנתניהו ואנשיו יכולים להציג לציבור ולהגיד "הטעו אותנו".

עמית סגל הוא הכל חוץ מטיפש, גם הוא יודע שהידיעה שלו היא "חצי כוח", מסוג הידיעות שביחסים בין עיתונאי למקור, אתה מצטער שקיבלת. כלומר - היית מעדיף לא לפרסם, אבל הבטחת. כיוון שכך אתה מפרסם "בקטנה" מבליע את הפרסום בין שתי ידיעות אחרות. הבעיה היא שאין "בקטנה" כאשר אתה הכתב החשוב ביותר בחברת החדשות של מהדורת החדשות הנצפית ביותר בטלוויזיה. בשביל לפרסם משהו רק כדי שיוזכר בשטף המהדורה, לא צריך להדליף אותו לעמית סגל, אפשר להסתפק במישהו כאדר גיציס (מבלי לגרוע כמובן מכבודו של האחרון, שמתקדם יפה ככל שנמשכת המלחמה), נניח.

כדי שסגל יוכל להראות למקור שלו שפרסם בהבלטה, משולבת הכותרת הבינונית בין הכותרות הראשיות. כדי שלא לתת במה גדולה מדי לידיעה שהפער בין כותרתה לתוכנה מאכזב מאוד, דוחקים אותה לשולי המהדורה.

ספק אם מישהו שלא צפה במהדורה כולה אלא רק בדקות הראשונות שלה, נותר כדי לצפות בחשיפה של סגל - וכך יצא שהדבר הכי בולט בה הייתה תגובתו של שירות הביטחון הכללי, שאפילו סגל התפעל מסגנונה החריף, כזה שמאשים בפירוש "גורמים בעלי אינטרסים" בהדלפה חלקית שנועדה ליצור מצג שווא כאילו השב"כ השפיע על נתניהו שלא לפעול נגד חמאס. ספק אם זה היה הרושם שביקשו מדליפי הידיעה להשיג.

הלקח כאן הוא לכל הצדדים: לנתניהו וסביבתו - אם אתם מבקשים לעורר רושם חזק, מוטב שתדליפו חומרים חזקים יותר, אחרת התגובה תהיה חזקה מעצם הידיעה. לעמית סגל: מותר להגיד גם "לא" למקור, אפילו אם מדובר ביחסי תן וקח עם המקור הכי בכיר שלך. לעורכי המהדורה: אם לא מדובר בכתבת מגזין, אין טעם לשתול בין הכותרות של 19:55 ידיעה שאליה תידרשו רק בסביבות 20:35. יש פה לקח גם לראשי מערכת הביטחון: צאו ולמדו עם מי יש לכם עסק, בעצם - לפי התגובה החריפה הם יודעים זאת טוב יותר מכולם.

דבר אחד בטוח: הצופים קיבלו הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של החדשות, שיעור בתקשורת על יחסים בין עיתונאי ומקור, שיקולי עריכה ועוד.

אה, כן - וגם על הרחבת גבולות הגזרה בעימות שיאפיין ככל הנראה את השנה השנייה למלחמה, הקרב על הנרטיב התקשורתי - ראש הממשלה נגד שאר העולם.