כשהגיע השיר של נירוונה, טל ברמן כבר לא יכול היה לעצור את הדמעות. במונולוג ארוך שקרא בתכנית הבוקר של רדיו 99fm, לצד תום אהרון ואביה פרחי, סיפר ברמן על מה שתיאר כ-"44 הימים הגדולים בתולדות המוזיקה", על איך הוא זוכר אותם כנער, ועל השוני והדמיון בין הימים ההם לזמן הנוכחי.
"אני רוצה לספר היום על 44 הימים הכי גדולים בתולדות המוזיקה. 44 ימים ששינו את העולם, 44 ימים שבהם יצאו שבעה אלבומים שהולידו כל כך הרבה שירים טובים, שלמעשה שבעה מהשירים שבתוך האלבומים האלה נבחרו להיות ברשימת 500 השירים הכי גדולים של הרוקנרול של הרולינג סטון. 44 ימים שהגדירו עשור שלם", פתח ברמן. "בואו נחזור ל-1991, 12 באוגוסט 1991. העיתונים מדווחים על צה"ל שבלבנון על עסקת חילופי שבויים שנרקמת עם חיזבאללה, אחמד טיבי מעביר דיווח ממקורותיו שרון ארד חי ומצבו טוב, אמנון לוי כותב את טור המערכת בעיתון חדשות על כך שאין מה להתפעל מכתבות היח"צ המרגשות על התחלה של גיוס חרדים ושארבעת החודשים שהם מתגייסים אליהם הם בלוף ועלבון לציבור המשרת... אלי אוחנה חוזר סופית מאירופה לביתר ירושלים היישר אל הליגה השנייה, כדי להחזיר אותה לליגה הראשונה ולהיזכר כגיבור נצחי".
"אני עוד לא בן 18, בדיוק סיימתי תיכון, עובד בפיצה האט. הייתי אמור להתגייס לגלי צה"ל אבל הרמטכ"ל אהוד ברק ביטל את מחזור הגיוס אז לא ידעתי לאן יקחו אותי החיים", המשיך ברמן, "וצריך לזכור שאנחנו בעידן שבו העולם משתנה. החומות נפלו, הגוש המזרחי נעלם והייתה תקווה שהתגלמה במונח שניסח הוגה הדעות פרנסיס פוקויאמה שקרא לוזה 'קץ ההיסטוריה', שהמשמעות של זה היא בעצם מעבר לתקופה שבה דמוקרטיה ליברלית מבחינת שוויון ושוק חופשי יתקיימו בכל מדינות העולם בלי שאידיאולוגיה אחרת תאתגר אותה, וסכסוכים בין מדינות יהיו רק קטנים נקודתיים. קץ ההיסטוריה. אבל אז ארצות הברית פולשת לכוויית כדי לשחרר אותה מסדאם חוסיין שכבש אותה וגם ירה טילים לישראל ודי ברור שלצד התקווה יש גם חשש מהעתיד - וזה בא לידי ביטוי בתרבות".
"גם במוזיקה סדר עולמי חדש, האלטרנטיבה הופכת למיינסטרים, השוליים למרכז, וזה בדיוק מה שקרה באותם 44 ימים מופלאים", אמר ברמן, וסיפר על האלבומים הגדולים של מטאליקה, פרל ג'אם, גאנז אנד רוזס, רד הוט צ'ילי פפרס וסאונדגארדן שיצאו באותו הזמן. ואז הוא הגיע לדבר על נירוונה ו-"Smells Like Teen Spirit", להיט הענק שלהם.
"אני הייתי לפני גיוס, בלילה עובד, ביום יושב, רואה MTV אסיה ו-MTV אירופה ואז יום אחד עלו מהטלוויזיה הצלילים הבאים. כמו כל דבר, אי אפשר לשמוע בפעם השנייה שיר. תקשיבו אני באמת מתרגש עד דמעות, עשיתי על זה הרבה חזרות בבית כל פעם בכיתי. אני די בטוח שמאה פעם הראשונה היה ברור מה השיר הזה עומד להיות. ב-24 בספטמבר יצא אלבום השני של נירוונה וקראו לוNevermind , הוא התפוצץ כמו ששום דבר לא התפוצץ, הוא הגדיר את הז'אנר, הוא הגדיר את העשור, הוא הגדיר את הדור כולו - דור האיקס. במחקרים האקדמיים קוראים לו גם דור ה-MTV או דור ילדי המפתח, על שום המפתח על הצוואר שהיה לך כדי להיכנס הביתה אחרי בית ספר, כי לראשונה יש דור של ילדים ששני ההורים שלהם עובדים".
"באותם 44 ימים היה משהו שלא חזר על עצמו עד היום, בספק אם יחזור. אישית, אני מתגעגע לתחושה הזו של להתרגש לעומק ממשהו חדש, משהו מלהיב, יצירתי, אולי חלק מזה זה הגיל - מה שאפשר להרגיש בגיל 18 פחות אפשרי בגיל 50, אבל הנה, אנחנו 33 שנים אחרי. אמנם בית"ר במקום הראשון בליגה, אבל עדיין יש חטופים אצל האויב - רק הרבה יותר, וחרדים עדיין לא מתגייסים לצה"ל - רק הרבה יותר, ולאנשים שהיו בני 18 אז, באותם 44 ימים, יש ילדים שחלקם כבר לא יחזור הביתה, ולצערי אי אפשר פשוט לשים נירוונה בחדר ולברוח", סיכם.