אחרי אייל ברקוביץ' שיצא נגד הנהלת רדיו תל אביב בעקבות התחקיר שפורסם נגד מנכ"ל התחנה דידי הררי ולפיו הוא הטריד לכאורה מינית נשים שעבדו תחתיו - גם העיתונאית חן ליברמן, אשר מגישה את התוכנית "גומרים הולכים" מדי יום שישי ברדיו, תוקפת את ההנהלה והדירקטוריון בטענה שהם מיהרו לחבק את דידי הררי ולסלוח לו - במקום לעמוד לצד עובדות התחנה שהתלוננו נגד הררי.
"מדובר בתחקיר רציני של עיתונאי רציני", אמרה הבוקר בשידור, לא לפני שהעריכה כי היא עלולה להיות מפוטרת בעקבות דבריה. "זה תחקיר שמדבר בעד עצמו. לא נעים לי להיות בסיטואציה הזו עכשיו, לא נעים לי לחשוב מה עובר על דידי. אני בטוחה שעוברים עליו ימים קשים. אני בטוחה שהוא לא מזהה את עצמו בעדויות האלו. אבל יש פה בכל זאת כמות נכבדת של עדויות שאי אפשר להתעלם מהן.
"מה שמרתיח בעיקר זו ההודעה של הנהלת הרדיו והדירקטוריון, הודעה שנראית כאילו קפצה עלינו מהאייטיז. אני לא מבינה מי כתב את זה. אני כמי שמשדרת ברדיו לא יכולה לשתף פעולה עם האמירות האלו. יש סתירה בהודעה של הרדיו. אם ברדיו באמת מייחסים חשיבות גדולה לנושא השמירה על אווירה מכבדת, אז היה ראוי שיבדקו את הנושא בצורה קצת יותר רצינית ולא להוציא הודעה כזו שעתיים אחרי שהתחקיר פורסם ולהודיע שהם לא מקבלים מה שכתוב בתחקיר הזה".
"אחרי זה כתוב שם שתוצאות הפוליגרף מחזקות את גרסתו שהאירועים לא אירעו. פוליגרף היא לא מילת קסם שמוחקת תחקיר רציני. מה שאותי הכי הרתיח זה שנכתב שדידי זכה לחיבוק חם ולתמיכה מצד כל העובדים. כלומר, אם באים להראות שגם נשים חיבקו את דידי, כך שהוא בסדר. גם אני סוג של עובדת בתחנה הזו, בינתיים, ואני את החיבוק שלי רוצה לתת לעובדות בתחנה שהתראיינו בתחקיר הזה, לקחו סיכון ענק נגד הבוס שלהן, הן ידעו שיכולות לכך השלכות. כשההנהלה מתעלמת בגסות מאותן עובדות, היא פשוט לא רואה אותן, בדיוק כמו שגבר מטריד אישה, הוא לא רואה אותה".
תחקיר של "הארץ" שפורסם אתמול מעלה עדויות של סטודנטיות של דידי הררי ונשים שעבדו תחתיו שטוענות שהוא הטריד אותן מינית באופן סדרתי. בתחקיר הארץ מובאת בין השאר עדותה של שמרית. "הוא ניסה לכפות עליי מין בניגוד לרצוני, וחשוב לי שזה יתואר באופן הזה", היא אומרת. בשנת 1997 שמרית היתה בת 20 והועסקה ברדיו 103fm בתפקיד אדמיניסטרטיבי זוטר. "יום אחד, באמצע יום עבודה, הוא קרא לי אליו למשרד בתואנה כלשהי", היא סיפרה להארץ. "כשנכנסתי, הוא נעל אחריי את הדלת ומיד התנפל עליי. הוא הטיח אותי על השולחן שלו והתחיל לנשק ולמשש אותי. ואני, ילדה בת 20, מוצאת את עצמי פתאום צריכה להדוף מעליי את דידי הררי. אני זוכרת כל פרט מהסיטואציה. את הטעם שלו. את הלשון שלו מנסה להשתחל לי בכוח לפה. אותו גוהר מעליי. הייתי בהלם מוחלט. איכשהו הצלחתי לדחוף אותו, פתחתי את הדלת וברחתי".