לשם שינוי, חזינו בסאטירה מושלמת ברביעי בלילה. ברקע: ישראל וחמאס הגיעו להבנות על עסקת חטופים, שתאחד לאחר שנה הורים עם בנותיהם, נשים עם גברים, אחיות ואחים. רוב מוחלט במדינה, בקרב בעלי הלב, התרגשו. זו התרגשות כל כך טבעית. התרגשות חוצה מחנות. שמאלנים מהוד השרון התרגשו אתמול, בדיוק כפי שמתנחלים מקדומים התרגשו אתמול. יש כמובן כאלה שמתנגדים לעסקה, וזו דעה לגיטימית, גם אם קשה לעיכול - אבל אפילו הם יכולים להתרגש מהצדדים החיוביים, שאין עליהם עוררין. אפשר לחשוב שאסור לשחרר רוצחים מתועבים מבתי הכלא, ועדיין לשמוח מהמחשבה של האחיות והאחים שלנו חוזרים הביתה.
בצל ההתרגשות הגדולה, בטלוויזיה עדיין צריך לתת עבודה. תכניות הבידור צריכות לבדר, תכניות האקטואליה צריכות לעדכן. וכך, על המסך הופיעה דמות כתובה לעילא שעדכנה על עבודות תחזוקה ברחוב בו גר ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. תיקון מדרכה, צביעת דפנות המדרכה לאדום-לבן ועוד מספר תיקון ליקויים שנערמו ברחוב בתקופה הקצרה שבה שכן ברחוב האדם המאובטח במדינה. התיקונים הכרחיים, אין על כך ספק. זה נון-סטורי עיתונאי במובן הקלאסי שלו. בדיוק כפי שלא מדווחים על עלות של כל תיקון של כביש שנעשה לאחר שנפל עליו רסיס של מיירט או של טיל חות'י. בדיוק כמו שלא מדווחים על תיקון תמרור שהתנגש בו נהג שיכור.
זו הייתה הידיעה השנייה בכותרות המהדורה של ערוץ 14. מגי טביבי דיווחה על עסקת החטופים שתחזיר ארצה ישראלים חפים מפשע שכלואים במרתפי החמאס מזה 15 חודשים ובלי לעצור לנשימה כמעט, עברה לדבר על "החשיפה" של מוטי קסטל - וודוורד וברנסטין, גרסת הביביזם - על תיקון המדרכה ברחוב של בנט, שנעשית על חשבון המדינה ולא מכיסו הפרטי של בנט.
הכותבים המוכשרים של ארץ נהדרת היו יכולים לשבת במשך שבוע שלם סגורים בחדר קטן עם מכונת קפה ומכונת גלגול ניירות עד שהיה יוצא עשן ירוק, ואין שום סיכוי שהיה עולה בידיהם רגע סאטירי כל כך מזוקק. לרגע לא הייתי בטוח אם אני על ערוץ 12 או 14. האם זה רועי בר נתן בתפקיד מגי טביבי? האם זו גיה באר גורביץ בתפקיד מוטי קסטל? ספק אם אפשר היה לעשות חיקוי מלעיג יותר מהמציאות, במקרה הזה.
"ארץ נהדרת" נהנו אתמול מפאנל אקטואלי סולידי, ועדיין כזה שהדגים את כל הבעייתיות של העונה הנוכחית. זה התחיל כרגיל עם "מערכון מכווץ בטן", הפעם עם פארודיה על "רשימת שינדלר" של סטיבן ספילברג. משהו שסיינפלד עשה כבר לפני 30 שנה בפרק "מעילי הגשם". בתפקיד אהרון, החבר של איליין שמדבר קרוב מדי, היה "ביבי" של מריאנו.
הפאנל הפוליטי של "ארץ" עבד אתמול בעיקר כי הוא היה אקטואלי בצורה מושלמת. פתיחת התכנית נדחתה למען הנאום של הנשיא הרצוג, והתכנים בתכנית היו מעודכנים בצורה מושלמת לכל הסערה האקטואלית שהתרחשה באותן דקות. השיא הגיע כאשר שחר חסון הציג את איתמר בן גביר המגוחך שלו כמעט באותו זמן בו איתמר בן גביר האמיתי התארח בפאנל "הפטריוטים" בערוץ המקביל, ושניהם פלטו כמעט את אותן שטויות מגוחכות.
אם הייתה ציפייה שהדמות המופרזת, שמבצע אחד הסטנדאפיסטים הגדולים בתולדות המדינה, תהיה מצחיקה יותר - היא התבדתה. בפועל, לראות את איתמר בן גביר מסביר ליותם זמרי וינון מגל בערוץ 14 למה הוא לא פורש מהממשלה שיוצאת למהלך כל כך מסוכן לטענתו היה לא פחות מצחיק ומגוחך. בכלל, לראות את עירית לינור, יקי אדמקר ושאר החברים בהלם מכך שהנשיא טראמפ מתכנן לעצור את המלחמה היה הרבה יותר משעשע מכל תסריט של תכנית סאטירה.
ובכל זאת, היו אתמול כמה רגעים משעשעים מאוד ב"ארץ נהדרת". החיקוי של פיניש ליאיר לפיד הולך ומשתכלל עם השנים, רועי בר נתן בתור עידן רול היה קורע מצחוק וגם הנשיא טראמפ של עומר עציון השתפר מאוד מהביקור הקודם שלו וקיבל כמה שורות נהדרות (היה שווה להביא אותו רק בשביל להשתיק את "סמולטריץ'").
אלא שהרגע הכי מדהים בתכנית הגיע בריאיון של אייל קיציס עם שרה נתניהו (עלמה זק הנהדרת), שעשה משהו שאף עיתונאי ישראלי רציני עדיין לא עשה, ושאל למה רעיית ראש הממשלה נמצאת בחו"ל תקופה כל כך ארוכה, בתקופה כל כך קשה למדינה, ואפילו בזמן שבעלה עבר ניתוח קשה. כותבי ארץ נהדרת לא יכולים לדעת את התשובה האמיתית, אבל עצם השאלה העלתה תהייה אחרת: למה צריך לחכות שקיציס ישאל שאלה שכל כך לגיטימי לשאול.