אוסקר ווילד טבע את האמרה המפורסמת: "הדבר היחיד שגרוע יותר מאשר שמדברים עליך, הוא שלא מדברים עליך". בערוץ i24NEWS (שמטעמי נוחות יכונה להלן "ערוץ 15") הפכו את זה לדרך חיים. השיטה הפכה לקבועה: נוה דרומי, מנחת מהדורת שישי של הערוץ, נשלחת ל"שיחת קצוות" עם מרואיין שהוא קודם כל פרצוף מוכר - ואז מוציא פרומו ערוך היטב בו רואים את דרומי מושפלת עד אפר, בזמן שאותו "פרצוף מוכר" מנגב את הרצפה ואוכל אותה בלי מלח.
הריאיון המלא מאוזן יותר, דרומי מתגלה בו לרוב כמראיינת לא רעה בכלל, בטח כזאת שלא מתרגשת כשמעליבים אותה - אבל מעטים יצפו בריאיון המלא. מדובר בשידור חוזר של הריאיון שלה עם איש יחסי הציבור רני רהב, וזה קרה גם בריאיון עם השחקנית ריקי בליך. לא נשב לנתח את הסטטיסטיקות כדי לבדוק כמה אנשים באמת החליטו להעביר ערוץ בשישי בערב ממדורת השבט של דני קושמרו לערוץ 15, אבל בעידן הדיגיטלי זה גם באמת לא משנה. נקודות הרייטינג זה עניין לדינוזאורים ומפרסמים שתקועים בתחילת העשור הקודם - הבאזז ברשת שעטף את הריאיון של דרומי עם ברקאי (או לפחות את אותה דקה ערוכה שיצאה כפרומו) היה אמיתי. גם הממים.
מבחינת הערוץ זה ניצחון קטן. לא קל להשיק ערוץ טלוויזיה חדש, בטח כזה שמשדר רק חדשות, בטח בזמן מלחמה, ובטח כזה שמתחקה אחר אידיאולוגיה של ערוץ נישה אחר שכבר קיים. יש לערוץ 15 המון יתרונות אובייקטיביים על ערוץ 14. יש בו פאנלים פחות חד-צדדיים, יש בו כמה אנשי מקצוע רציניים מאחורי הקלעים ויש בו טאלנטים כמו צביקה יחזקאלי או יוסי יהושוע שיודעים לדבר ימנית וגם לעשות טלוויזיה טובה. ובכל זאת, היתרון האמיתי של ערוץ 15 על אחיו "הגדול" הוא שהוא לא שומר שבת. אם תרצו, מדובר בערוץ 14 וחצי.
זה ניכר בוודאי בימי שבת מלאי חדשות כמו בשבועות האחרונים עם החזרת החטופים והחטופות, כשהערוץ יכול להפוך לברירת מחדל לימנים שמעדיפים להימנע מערוצים 11, 12 או 13 - אבל זה בעיקר מורגש בניסיונות להציג את נוה דרומי כתחליף לקושמרו בשישי בערב כמדורת השבט לימנים שאינם שומרי שבת.
אציין שהתוצאה לא רעה. הפאנל של ערוץ 15, בהובלתה של דרומי, דן בסוגיית עסקת החטופים וההשלכות שלה בדרך מאוד אנליטית ולא רגשית. לא תמצאו שם עיתונאים שפורצים בבכי מהתרגשות על חזרת החטופים, ומצד שני גם לא תשמעו כל מיני עמדות קיצון בעד ונגד העסקה שמשתנות על בסיס החלטות הממשלה. זה אמנם לא היה הפאנל הכי אנרגטי או אפילו הכי רהוט, אבל משהו בנימה המשעממת שלו היה כמעט מרענן.
אלא שהתחושה לאורך כל המשדר הייתה של טיזינג אחד ארוך לקראת הריאיון של דרומי עם רזי ברקאי. הגדיל לעשות יגאל רביד, שליח הערוץ לארה"ב, שהבהיר שהוא העיתונאי הוותיק במערכת, ויש לו תעודת עיתונאי בדיוק כמו לברקאי ודרומי, ולכן הוא החליט שהוא צריך לנזוף באיש התקשורת הוותיק - על בסיס אותו פרומו קצר שרץ ברשת. למה רביד עלה לשידור? לדבר על טראמפ? השריפות בקליפורניה? הסיכויים של ישראל באירוויזיון? מה שבטוח, את דבריו הוא התחיל בהתייחסות לריאיון שטרם שודר, ושהוא עצמו לא ראה.
רגע לפני שקיבלנו את המנה העיקרית, זכינו לטור דעה מגוחך של אבישי מתיה, מכחיש חיסונים ותיק ומכחיש נשיאי בית משפט עליון טרי. ספק אם אפילו בערוץ 14 היו מפרסמים טור שמנסה לייצר סימטריה בין התנגדות הימין למינוי של יצחק עמית (אותו הוא מכנה "עבריין, לכאורה") לבין זה של המרכז-שמאל לרפורמה המשפטית ב-2023. בהמשך יטען המתפכח הנלהב כי כינוס הוועדה לבחירת שופטים לא היה חוקי. למה? כי אף עורך לא אמר לו שאסור לשקר לצופי הערוץ בשישי בערב. ייתכן כי זו דרכו של הערוץ לסמל לנאמני ערוץ 14 שיש להם אלטרנטיבה לשקופית השבת בערוץ הבית, או לפחות דרכם להמליץ להם לשתות ויטמין סי ליפוזומלי.
קשה לקחת ברצינות ערוץ שנותן במה לדמגוגיה כזאת. מעטים הישראלים, גם בימין, שיכולים לקחת ברצינות אדם שמכנה את נשיא בית המשפט העליון "עבריין" על עבירת קנס. המילה "לכאורה" לא הופכת את הטענה לפחות מטומטמת. אלא שאז הגיע הרגע שכולנו חיכינו לו. נוה דרומי מתיישבת בסלון של רזי ברקאי, עוד שלושה שבועות בן 76, ושומעת ממנו הכל בלי פילטרים. נהוג להגיד שזה עניין של גיל, אבל האמת היא שלברקאי לא היו פילטרים גם כשהיה צעיר בהרבה - וזה חלק ממה שהפך אותו לדמות פופולרית כל כך בתקשורת הישראלית.
הריאיון המלא גילה שהפרומו שהפך לוויראלי כל כך ברשתות החברתיות למעשה היה ערוך מכמה רגעים שונים בריאיון - אך עדיין היה נאמן למקור. בשורה התחתונה: הריאיון הציג את ברקאי כשהוא מתנשא על עיתונאית שצעירה ממנו בהרבה (לוק שלא טוב על אף גבר מבוגר לבן). וכן, היא עיתונאית, אין לשמאל בלעדיות על המונח. למעשה, דרומי שאלה שאלות טובות - כולל זאת שברקאי הגדיר כשאלה מטומטמת - והתמודדה יפה עם הנרגנות של ברקאי מעצם היותה.
באופן מפתיע, בטח אחרי הצפייה בפרומו, ברקאי הגיע די רגוע לריאיון, ובלי תאווה מיוחדת לוויכוח אידיאולוגי. בשום שלב הוא לא הכניס להילוך שני. התשובות שלו נעו בין "אני מיעוט והלכה לי המדינה ואין לי כח לרדוף אחריה" לבין "את מדברת שטויות ומשקרת" אבל בלי לנסות לעמת את דרומי על אותם שקרים לכאורה. המהירות שבה מיהרו להלל את ברקאי ברשת כאיזה משיח חדש של השמאל הישן מביכה מאוד, ומעידה יותר מהכל על חוסר היכולת של הישראלים לבחון את המצב בלי משקפיים של "כן ביבי" או "לא ביבי". זה בדיוק מה שקרה לפני כמה שבועות כשהשמאל המליך על עצמו את רני רהב אחרי הריאיון עם דרומי, שזה רציני כמו להזמין את אייל גולן לכנס להעצמה נשית.
רזי ברקאי לא זקוק למחמאות ממני. ההיסטוריה שלו מלאה בפרסים והישגים שמעטים העיתונאים שיכולים לחלום עליהם אפילו. דווקא בגלל זה היה קצת לא נעים לצפות בו מגיב בצורה כל כך מתנשאת ולא עניינית למראיינת, שבסך הכל שאלה אותו שאלות לגיטימיות. אם להשתמש באנלוגיה מעולם הספורט: הוא כמו השופט שהגיע עם השריקות מהבית. ברקאי הסכים להתראיין לנוה דרומי פשוט כי הוא רצה לקרוא לה "מטומטמת" בפרצוף, בסלון ביתו. העיקר שהוא לא רצה לעלוב בה.
ברקאי יכול היה להסביר לדרומי איפה מחנה הימין טועה, כיצד "הרפורמה" המשפטית שדרומי תומכת בה היא סכנה לדמוקרטיה, הוא יכול היה להיכנס איתה לאחריות של נתניהו להתעצמות חמאס או לרפיסות של המחנה שלה מול המנהיג העליון, בניסיונו לברוח מוועדת חקירה ממלכתית. במקום, הוא בחר פשוט "לא לעלוב בה", דרכו להגיד לה שהיא אפילו לא ראויה בעיניו לדיון. לטענתו של ברקאי השמאל לעולם לא יהיה "ההמון" והימין ימשיך לשלוט פה תמיד, אז במצב הזה - כל מה שנותר זה להתבשם בצדקת הדרך ולהתנשא. לזכותו, הוא עושה את זה טוב.
עולות לא מעט שאלות מהריאיון הזה, ובעיקר מהשיווק שלו. למה ערוץ 15 החליט לפרסם פרומו שמוציא את דרומי כל כך רע? האם הרייטינג באמת שווה את הכל? האם בטווח הארוך לא עדיף לבנות אותה כעיתונאית רצינית ולתת לה לראיין דמויות רלוונטיות יותר לחיינו? האם הצגתה כסוג של פילומינה קונק כחול-לבן, שרק מנסה לעצבן את המרואיין ולהוציא ממנו תגובה שתעבוד טוב בפרומו משרתת את הערוץ?
קשה לדמיין את מחלקת הפרומו של קשת מפמפמת קטע בו מרואיין אומר ליונית לוי שהיא שואלת שאלות מטומטמות. קשה לדמיין את מחלקת הפרומו של רשת מוציאה פרומו בו לועגים לאודי סגל. מצד שני, בערוץ 12 גם לא היו מציגים מראש את יונית לוי כ"קיצונית" בשום דרך (מה חשבתם שהמשמעות של "מפגש קצוות", כולל כותרת המשנה "אין יותר קצוות מזה"?). לא ברור למה ערוץ 15 חושב שזה דבר טוב לעשות את זה עם אחד הפרצופים הכי מזוהים עם המותג, אם לא הכי מזוהה. הריאיון המלא אמנם הוציא את דרומי טוב יותר מהפרומו, אבל הוא בטל בשישים לעומת האפקט של הפרומו. תשאלו את יגאל רביד.