איש יחסי הציבור יגאל גלאי, המייסד והבעלים של משרד "גלאי תקשורת", הלך הערב (ראשון) לעולמו בגיל 72. גלאי היה עיתונאי במשך שנים רבות ושימש כעורך הראשי המיתולוגי של מגזין הבידור "פנאי פלוס" מבית ידיעות אחרונות. אנשים רבים שעבדו תחתיו ספדו לו: "יגאל גלאי היקר, שהיה עבורי יותר מאשר מילים יכולות לתאר, עזב אותנו הערב", כתבה אשת התקשורת ליעד בראל-גיל. "בלתי נתפס ואני לא מוצאת את המילים לתאר את השבר. חיבוק גדול לצוקי ולבנות ולכל משפחתו ואוהביו".
גלאי נולד בבאר שבע. בריאיון למגזין "עד 120" סיפר כי נולד עם העט ביד: "התחלתי לכתוב בגיל תשע ב'דבר לילדים'. אבא שלי היה איש ספר, ואם לא היו טרדות הפרנסה, ואילו היה בן דור אחר, היה בוודאי מושך בקולמוס. בגיל ארבע־עשרה התקבלתי להיות כתב נוער 'במעריב לנוער'. הייתי כתב במשך ארבע שנים והרגשתי שאני מביא לידי ביטוי את מה שמתרחש בעיר, כרפורטר ממש".
גלאי כתב מספר ספרים, ביניהם "התרבעות" ו"סתיו 1969 היה גשום", אולם המהפכה הגדולה שהוא הוביל הייתה במגזין 'פנאי פלוס': "מתוך אלפי עיתונאים בישראל הצלחתי לבלוט ולהוציא עיתון חדש, שכולו המצאה שלי. חוללתי מהפכה בעולם העיתונות. בין השנים 1995-1984 הייתי סגנו של עורך 'לאישה', צבי אלגת, והיה ברור ש'לאישה' זו הדרך שלי, אבל אז הגיע 'פנאי פלוס', שיצרתי תוך כדי עבודתי כעוזר עורך. 'ידיעות אחרונות' החליטו ש'פנאי פלוס' יהיה מוסף ב'לאישה', אף אחד לא יודע את זה. אמרו לי שאין כסף לעיתון, למעשה הקמתי את העיתון הזה מכלום. היינו שלושה עורכים. ב-1989 'פנאי פלוס' היה כבר בחוץ. תמיד אמרתי שלא אכפת לי מה אומרים על העיתון, אלא מה חושבים עליו. הואיל ועוד לא הייתה טלוויזיה, לא ערוץ מסחרי ולא ערוץ 2, העיתון הקדים את תקופתו. לימים הוא היה מדריך הטלוויזיה הגדול ביותר. ידעתי בוודאות שכשהטלוויזיה תגיע אנחנו כבר נהיה שם, וכך היה.
"ישראל הייתה מדינה אליטיסטית, ו'פנאי פלוס' הגיע והעמיד את הבידור על מקומו. עד אז הבידור לא היה נחשב בישראל. ראיתי לנגד עיניי את השיכונים שבראשון לציון, בנס ציונה, בגבעתיים, במגדל העמק, בנתיבות. אלוהים אדירים, אמרתי לעצמי, יש שם אלפי משפחות, איפה הן באות לידי ביטוי? החלום שלי היה לעשות עיתון כמו 'פנאי פלוס', עיתון שישים את הבידור במרכז וידבר להמונים. זו לא מילה גסה בעיניי".