רוני המומה ששקד עדיין כועס. יש דבר אחד שיכול לפתור את הכול

איך אומרים? אם ראיתם פרק של "חתונמי" ולא ניקרתם לעצמכם את העיניים - כל השאר בונוס. בתפריט היומי: נשיקה כל כך סודית שמוצתה בפרומו; נשיקה נוספת, סודית עוד פחות, לרוע המזל; גזלייט ראשון לעונה בחסות יעל הפסיכולוגית; מגוון פריימים של תאורה פלוריסנטית חורכת רשתיות; ומערכת היחסים של מור וחיה בראי דיני חוזים. ביקשתם רומנטיקה? היא בהחלט לא פה. אבל סקס אפיל? גם לא.

"היו לי שתי התפרצויות של לקום וללכת", מספר מור לגלעד המומחה בטון של ילד גאה. מה, חופשה שלמה ורק שני טנטרומים! ומילא דברים שנאמרו בפרץ רגשות - מה מסביר את האמירה של אדם בוגר, שיושב בנינוחות על ספת הטיפולים, שהוא פה עם בת זוגו כי "התחייב"? אני לא מבינה, היחסים עם חיה זה מנוי לחדר כושר? אין בתנאי הקבלה לתכנית הזו איזה מינימום של אינטיליגנציה רגשית?

בהליכה לילית, בזמן שהיא אוחזת במרפק שלו בצבתות ברזל, חיה משתפת שהיא לא רוצה להחזיק אותו בכוח. כרגע הוא מחבק אותה ונראה שגם מרצון. ועדיין, אחרי מסכת ההשפלות שספגה, חיה "מתה מפחד", לדבריה, לעבור למגורים משותפים. לפחות עכשיו הם מרגישים אותו דבר.

כמו אחוז מדאיג מהדירות ב"חתונמי", גם של מור לבנה כשלג - טריגר חמור לירח הדבש. חיה משדרת עסקים כרגיל, אבל נראה לי שהיא גם מתחילה לתהות האם הוא הביא אותה למערכת יחסים או לטיפול דנטלי. אצל מור, לעומת זאת, משהו נפתח קצת. אולי בזכות התורה שהרביץ בו גלעד, ואולי כי חיה שולחת אותו לישון לבד על הספה. פתאום דווקא בסדר לו הרעיון של קרבה.

אל הקליניקה הביאה איתה חיה את טוי הכלבה, שמור טוען שהיא "חמודה כשהיא רוצה", אבל היא תהיה הכי חמודה כשהוא יגזום לה את הפרווה בשנתה כדי שלא תנשיר על הרצפה. אני רואה פה התחלה של משהו. אולי לא זוגיות, אבל משהו - בהחלט.

בוקר ירח הדבש בתאילנד. איזבל קמה "לא הכי הפי" שלה, שזו דרך מעניינת לתאר צלילה אל דיכאון קליני. "צעד צעד", היא ממלמלת, "אני מנסה לקום ולעשות פעולות בסיסיות". לא, היא לא מדברת על חוויית שכול טרייה, אלא על נועם. לשאלתו, המיטה נוחה, אבל לא החיים.

על פי הפרומואים שקד אמור להיכנס ביעל, קלאסיקה של פעם לעונה. בהתחשב בתגובות של איזבל, זו עשויה להיות העונה שתרחיב את הסטטיסטיקה הזו. במכונית, בדרך ליעד אקזוטי כלשהו, איזבל מכריזה על הסרת הטבעת - שתקועה עליה כמו נועם בפריים. נועם מנסה להתניע שיחה על מוזיקה: הוא אוהב כל מוזיקה חוץ מ"הקצוות". יו, איזה קטע - איזבל אוהבת כל מוזיקה שמסתירה את קיומו. לדבריה הוא עוד לא ראה אותה על ה"קצה" שלה, ואם ככה, אני לא רוצה לדעת איך הקצה הזה נראה. זוכרים את צוק התקווה, שמופאסה נתלה ממנו בטרם נרמס על ידי עדר אנטילופות? הקצה של הצוק - כזה אני מדמיינת.

לדבריה איזבל חייבת להימשך לבן הזוג, אבל בין השניים האלה יש פחות כימיה מאשר בפרסומת של ליאור וקטיה למצעים. הם לא ממריאים אפילו במשחק הגולף, שממש הומצא כדי שגבר יעטוף אותך בזרועותיו וינחה אותך ללמוד להבקיע לתוך חור. ההפקה מוליכה אותם לנסות להבקיע לחורים אחרים, כלומר במשחק דיסקיות, אבל איזבל "לא אוהבת את כל הדבר הזה" - ומסמנת בכיוון הכללי של נועם. "איך זה מרגיש להיות עם פרטנר בתאילנד?", היא מסכמת בטסטה - "אתמול הוא הביא לי מטען".

ולמרות זאת הם בתאילנד (היפה, לחרדתה של איזבל) ויש צוות הפקה ותפאורה רומנטית. אין ברירה אלא לשבת לדייט לילי. היא מתחרפנת מההחלטה של נועם להביא להם קוקטיילים למרות שהעדיף יין, או לא העדיף, או העדיף בערך - בכל מקרה זו סיטואציה שקשורה בנועם, ולכן היא בלתי נסבלת. אין דרך יפה לומר את זה: נועם ואיזבל הם שי והדס 2025. ברקע רקדניות קרקס נתלות הפוכות ממוטות וחבלים, אבל אין פעלול אקרובטי שיגרום לה לגעת בו.

נועם מבין את זה יפה מאוד, אבל איזבל יסודית באהבה כמו בעסקים, וממשיכה להנמיך ציפיות אל מתחת לאפס: "הסיכויים לרעתנו"; "אפילו לא פיפטי פיפטי"; למעשה, אם נציץ מתחת לבלטות, סיכוי סביר יותר שנמצא שם בן זוג. היא חלמה את אהובה, והחלום הוא לא נועם. היא חלמה על מישהו הפוך מנועם. אם יש נועם - אז הנגטיב.

נועם מחליט לקחת צעד אחורה, מה שגם מחרפן אותה, כי בשלב הזה אין דבר שהוא יכול לעשות נכון. לדעתי, הוא עושה בשכל. הגיע הזמן שלו לשמור גם על עצמו ולהפסיק לכרכר סביבה. ואולי דווקא מתוך המרחק, יהיה לאיזבל מקום להסתכל אליו ולראות אותו פתאום באור אחר. אולי גם שינוי לתפאורה קצת יותר כעורה, כפי שביקשה נפשה של איזבל, תאפשר לה להתרווח יותר אל תוך ההיכרות. לא יודעת, שמעתי שבמחלקת הקפואים של הסופר קורים דברים לוהטים.

על רקע ארוחת בוקר מופרזת בעושרה, שעשויה פימו, אם תשאלו אותי - אור פותח חלון לנפשה של בר, ומספר לה איך הפך מילד כאפות לילד מכפכף ומשם לטיגריס הלינקדאין המצוי. הוא שואל אותה על הילדות שלה, אבל בר לא מרגישה שזה רלוונטי לחיים, וחוץ מזה היא מאפסת את השיחה עם עצמה כל לילה בחצות. ביחד הם מסכמים שאור לא צריך להיות בטראומה יותר. אוף, אני מקנאת בהם. כמה קל לפתור בעיות כשאתם בינה מלאכותית.

אור באמת ממשיך הלאה בכוח הבדיחות, והם יוצאים לבלות - איך לא - בסופר. "בר יותר חמימה, פחות פורמלית", מדווח לנו הבוס מ"המשרד", וכל הצחקוקיות הזו מתגבשת לכדי נשיקה סודית ביותר ואיכשהו עדיין מוחשית מדי לאוזן, בין כרעיים עוף לשקדי מרק. ווהו, תרגיעו שם, חבר'ה. שלא תתחילו לבלות לנו בחנויות חד"פ.

שקד ורוני נוחתים מתאילנד אל דירתה של רוני ביפו, מיותמים מאגוזי קוקוס לקישוט המציאות. חששות שנבטו בירח הדבש הבשילו בקרבו של שקד לכדי הלם, שוק ושיבושי ג'י פי אס פנימיים, אבל אין לו הרבה מרחב לחשב מסלול מחדש כשהם מתנשקים בתוך הלבלב של הצלם. חדר הטיפולים הוא זמן טוב לעבד את הטראומה, והם מסכמים את החופשה במילים כמו "טבעי", "נינוח" ו"כיף", במבטים שעל פיהם ארגון טרור מסוים הכתיב להם את ההודעה.

שוב צפה על פני השטח פרשת האקס. לדעתו של שקד, ואני מסכימה איתו במאה אחוז, להגיע לחתונמי בידיים פתוחות - זה אמור להיות תנאי בסיס. מצד שני, ראינו בחתונמי כבר לא מעט שהפריכו את מה שחשבנו לתנאי בסיס, כמו היכולת להרכיב משפט אחד רציף, עיינו ערך מור. מבחינת רוני כנות היא הדבר הכי חשוב, אבל בעיקר כשהיא יוצאת ממנה. כשהכנות הזאת הולכת בכיוון ההפוך היא מיותרת ברמות.

יעל כאן להוסיף את הטייק שלה למדורה. כשהיא משוחחת עם שקד ביחידות, היא טוענת שלרוני לא הייתה כל דרך לדעת ששקד נפגע או כועס. הרי מי היה יכול לשער שירגיש רגשות שליליים כלשהם, רק כי גילה שהתחתן עם בחורה לא פנויה רגשית? לדעת יעל, רוני קיבלה רק גרסה חיוורת ומטושטשת של מה ששקד הרגיש. לדעת שקד, הוא הולך להביא ליעל גרסה דוקרנית לפנים.

וזה הזמן להתקדם אל שלב הגזלייט המובהק: "אי אפשר להבין ממה שאמרת שאתה כועס עליי", יעל עונה לו, בתגובה להאשמה על השידוך. אם אי אפשר להבין, אז איך הבנת? זו הבעיה שלי עם מטפלים. מהניסיון שלי, בדרך כלל, כשמגיע הרגע להעלות משהו שמציק באינטראקציה איתם, הם ימהרו לסובב את האשמה עליכם. הפרשנות של המטופל לקויה; הוא משליך משהו מהילדות. ואיך אפשר לסמוך על מטפל שמטיף לך ללקיחת אחריות, אבל לא יקח אף פעם אחריות על הטעויות שלו עצמו?

בדייט שלאחר הסערה, מאבחנת רוני, "יש כובד באוויר". נו שיט, שרלוק. רוני לא מבינה מה בדיוק קרה כאן: "איך יום אחד עשה לך ככה?". טוב, את יודעת, זה תלוי איזה יום. נגיד יום מסוים באוקטובר השפיע על כולנו די רציני. עכשיו רוני מרגישה מרומה, כי היא ממש לא ביקשה גבר עם רגשות משלו. קשה לה שהוא מנותק ולא "נמצא בסיטואציה", ומהצד השני, היא דוחקת אותו החוצה מגופו עם הדרישה, "קח את זה בקלות, תזרום". פתאום, באורח פלא, שקד שלנו הפך ל"שקי". אהה, שקי? טובוש. אבל שקד לא צריך שאף אחת מהן תדחוק בו לצאת מה"קמפרט זון", הוא צריך התנצלות. מהלב. ואותי. שפנויה, רק אומרת.

בפרק הבא: מובטח לנו תמהיל של עידן עמדי ודורון מ"פאודה", מה שאומר שנקבל את יובל המבולבל.