מיכאל בריזון, הידוע בעיקר בשם העט שלו ב. מיכאל, הלך לעולמו בגיל 77. ב. מיכאל הוא מבכירי היוצרים הסאטיריים בישראל, פובליציסט, מחזאי ועיתונאי. ב. מיכאל היה ממייסדי "חבורת זוארץ" המיתולוגית, שנודעה גם בכינוי סחב"ק על שם חבריה: סידון, חנוך מרמרי, ב. מיכאל וקובי ניב. החבורה יצרה את תוכנית הטלוויזיה "ניקוי ראש" והמדור הסאטירי "זו הארץ" בשבועון "העולם הזה".
לצד פעילותו הסאטירית, שיתף ב. מיכאל פעולה עם אפרים סידון ביצירת תוכניות טלוויזיה פופולריות, ביניהן "זהו זה" ו"קרובים קרובים", שהפכו לנכסי צאן ברזל בטלוויזיה הישראלית. במקביל התבסס ב. מיכאל כפובליציסט מוביל בעיתונות הישראלית, תחילה ב"הארץ" במשך 18 שנה ולאחר מכן ב"ידיעות אחרונות" במשך 15 שנים. כתיבתו התאפיינה בשפה גבוהה, סגנון עוקצני וביקורת חריפה על מדיניות הממשלה, במיוחד בנושאי דת ומדינה והסכסוך הישראלי-פלסטיני.
חינוכו בבית דתי השפיע על ביקורתו כלפי מה שראה כעיוות היהדות בידי הימין הדתי-לאומי. בשנת 2004, במאמר שפרסם ליום העצמאות ה-56 של ישראל, הביע חששות כבדים לגבי עתיד המדינה בשל השליטה המתמשכת בשטחים. בשנת 2009 עזב את "ידיעות אחרונות" לאחר שסירב לקיצוץ של מחצית משכרו, ובשנת 2017 טען כי פיטוריו היו קשורים לביקורת שמתח על שר המשפטים דאז. מאז המשיך לפרסם מאמרי דעה ב"הארץ".
בשנת 2015 חזר לבמה עם שתי יצירות משמעותיות: תוכנית הסאטירה "רואים ת'סוף", שכתב עם אפרים סידון בבימוי מוטי קירשנבאום, ומחזה היחיד "מתחזקים" בתיאטרון החאן הירושלמי, גרסה מחודשת למחזה "סמינר חוזרים בתשובה" שהועלה בשנות התשעים בכיכובו של אלכס אנסקי.
במאי 2021 היה בין החותמים על מכתב לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שקרא לחקירה עצמאית של המדיניות הישראלית בשטחים. אחיו היה חבר הכנסת לשעבר ממפלגת "שינוי", רוני בריזון.
רבקה מיכאלי, ששיחקה בין השאר בתכנית "ניקוי ראש" ובמופע "יורדים על השבוע", שב. מיכאל היה בין כותביהם, ספדה לו בשיחה עם וואלה תרבות: "בפעם האחרונה שראיתי אותו, הוא בא לשבעה של בעלי. כמובן שעקבתי אחרי כל הרשימות שלו. הוא היה תמיד בשותפות עם אפרים סידון, שהיו מכותבי 'ניקוי ראש' ו'יורדים על השבוע'. נעזרתי בהם המון, הם כתבו לי גם כשהייתי צריכה לשאת ברכה מפולפלת. אם פעם, כשהגעתי מירושלים, עוד הייתי נבהלת מהקיצוניות שלו, אחר כך זה היה כמו ריפוי לקרוא אותו ולדעת שיש עוד אדם שחושב כך וכותב כך. הוא היה איש חכם ומשכיל מאוד. הוא היה צירוף של יהודי מודרני. הוא הסיר את הכיפה אבל הוא לא השיל את כל המטען שלו, והיה לו באמת מטען עצום, שמתוכו הוא שלף את הדימויים, המילים והמשפטים שלו עם ראיית המצב הנוכחי. הוא היה מצוין. אני כל כך מצטערת בשביל אשתו ובנו".