ג'ין הקמן, שחקן הקולנוע האמריקאי שזכה בשני פרסי אוסקר והיה אחד השחקנים המוערכים והמגוונים ביותר בהוליווד, נמצא מת יחד עם אשתו בטסי אראקאווה ביום רביעי בביתם בסנטה פה, ניו מקסיקו. הקמן היה בן 95 במותו, ואשתו בת 63. שריף מחוז סנטה פה, אדאן מנדוזה, אישר את מותם של בני הזוג וכלבם, וציין כי אין חשד למעשה פלילי. טרם נמסרה סיבת המוות.
הקמן התפרסם בעיקר בתפקידו כבלש ג'ימי "פופאי" דויל בסרט המתח המהולל "הקשר הצרפתי" (1971), תפקיד שהקנה לו את פרס האוסקר הראשון שלו לשחקן הטוב ביותר. הוא זכה באוסקר שני על תפקידו כשריף "ליטל" ביל דאגט במערבון של קלינט איסטווד "בלתי נסלח" (1992). בין סרטיו המפורסמים האחרים היו "בוני וקלייד" (1967), "הרפתקה בפוסידון" (1972), "השיחה" (1974), "סופרמן" (1978) בתפקיד לקס לות'ור, "ללא מוצא" (1987), "מיסיסיפי בוערת" (1988) שהקנה לו מועמדות נוספת לאוסקר, ו"משפחת טננבאום" (2001).
קריירת המשחק של הקמן השתרעה על פני יותר משישה עשורים, במהלכם הוא הפך מדמות שולית בתעשיית הקולנוע לאחד השחקנים המוערכים והאהובים ביותר בהוליווד. למרות שנודע בעיקר בזכות תפקידי הפעולה והדרמה שלו, הקמן הפגין גם יכולת קומית מרשימה בסרטים כמו "פרנקנשטיין הצעיר" (1974) ו"כלוב הציפורים" (1996).
הקמן החל את דרכו המקצועית בשנת 1956, כאשר החל ללמוד משחק בפסדינה פלייהאוס בקליפורניה. שם הוא התיידד עם דסטין הופמן, שחקן מתחיל אחר שעתיד היה להפוך לכוכב גדול. למרבה האירוניה, שניהם הוצבעו על ידי חבריהם ללימודים כ"הכי פחות סביר שיצליחו", והקמן קיבל את הציון הנמוך ביותר שניתן אי פעם בפסדינה פלייהאוס. הדחייה הזו שימשה כדלק למוטיבציה שלו. "הרגשתי שזה אני נגדם, ובדרך מסוימת, למרבה הצער, אני עדיין מרגיש כך", אמר הקמן בריאיון עבר. "אבל אני חושב שאם אתה באמת מתעניין במשחק, יש חלק בך שנהנה מהמאבק".
לאחר שעבר לניו יורק, הקמן עבד במגוון תפקידים כדי לתמוך בעצמו בין עבודות משחק, כולל עבודה במסעדת הווארד ג'ונסון. הוא החל להופיע במספר הצגות אוף-ברודוויי, ומשם המשיך אל ברודוויי עצמה ונחל הצלחות, מה שפתח עבורו את הדלת לעבודה בקולנוע.
תפקידו הראשון המוכר היה בסרט "לילית" (1963) לצד וורן ביטי. לאחר מספר תפקידים קטנים בסרטים ובטלוויזיה, הוא קיבל תפקיד משנה כבאק בארו ב"בוני וקלייד" (1967), שהקנה לו את המועמדות הראשונה לפרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.
בשנות ה-70, הפך הקמן לאחד השחקנים המבוקשים והפוריים ביותר בהוליווד. לאחר זכייתו באוסקר עבור "הקשר הצרפתי", הקמן כיכב בעשרה סרטים במהלך שלוש השנים הבאות, מה שהפך אותו לשחקן הפעיל ביותר בהוליווד באותה תקופה. הוא כיכב בין היתר גם ב"הדחליל" (1973) לצד אל פצ'ינו, ושב לתפקידו כדויל בסרט ההמשך "הקשר הצרפתי 2" (1975).
בשנות ה-80 וה-90 המשיך הקמן להופיע במגוון רחב של סרטים, הן בתפקידים ראשיים והן בתפקידי משנה. בין היתר הופיע במספר סרטים בולטים, כולל "הפירמה" (1993) לצד טום קרוז, "כוננות מיידית" (1995) לצד דנזל וושינגטון, ו"אויב המדינה" (1998) עם וויל סמית'.
בתחילת שנות ה-2000, הקמן זכה בשבחים רבים על תפקידו כראש משפחה אקסצנטרית בסרט הקומדיה של ווס אנדרסון "משפחת טננבאום", עבורו זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט קומדיה או מוזיקלי. סרטו האחרון היה "המרוץ לראשות העיר" מ-2004, שאחריו הכריז על פרישה ממשחק.
הקמן היה נשוי פעמיים. נישואיו הראשונים היו לפיי מלטיז (1929-2017), איתה היו לו שלושה ילדים. הם התגרשו בשנת 1986 לאחר שלושה עשורים. בשנת 1991, הוא נישא לפסנתרנית קלאסית בטסי אראקאווה, איתה חלק את ביתו בסנטה פה, ניו מקסיקו, וכעת גם את מותו.