יזהר כהן: "השיר לאירוויזיון מאכזב", שמרית אור: "הסיום שלו לא טוב"

הפזמונאית שמרית אור, כותבת "הללויה" שזכה במקום הראשון באירוויזיון 1979, הביעה מורת רוח מהשיר הישראלי לאירוויזיון. בשיחה עם וואלה תרבות אמרה: "מה שלדעתי חייב שינוי ותיקון זה סיום השיר. הוא נגמר בלא כלום, בעיקר מוזיקלית. הוא נגמר כמו שנגמרת בלדה, אבל זה לא העניין. יש לך שלוש דקות לכבוש קהל, אי אפשר לבנות רק על הסיפור וגם לא רק על יובל, שהיא נהדרת. בעיני זו טעות בהפקה המוזיקלית. הסיום השקט לא נכון. לא מספיק חזק. זו דעתי המקצועית. זה לא עניין של יפה או לא יפה. זה לא נכון לסיים שיר בקול ענות חלושה".

זוכה האירוויזיון בעבר, הזמר יזהר כהן, אמר בריאיון לניב רסקין ב"חדשות הבוקר" (קשת 12) כי הוא מאוכזב מהשיר: "קרה לי דבר מוזר, שמעתי את השיר והייתי מאוכזב. שמעתי מלודיה שכבר נשמעה רבות, ציפיתי ממבצעת כזו לעוצמות שיביאו למקום הראשון, אבל הדרמה הייתה לי קצת יותר מדי". למרות האכזבה של כהן, השיר הישראלי מזנק בטבלאות ההימורים - וכעת הוא ממוקם כבר במקום השלישי בסיכויי הזכייה בתחרות האירופית.

מי שהתרגש מיובל רפאל ומהשיר הוא דווקא המפיק האמריקאי-יהודי הנודע סקוטר בראון. "זאת יובל רפאל", כתב ל-3.7 מיליון עוקביו באינסטגרם. "היא ניצולה של פסטיבל המוזיקה נובה, הטבח המוזיקלי הגדול בהיסטוריה. ובכל זאת למרות כל מה שהיא והחברים שלה עברו ועדיין סובלים ממנו, השיר הזה הוא עכשיו ההמנון שלה. וואו. יובל והשיר הזה הולכים עכשיו לייצג את המדינה שלה באירוויזיון. זה עתה ראיתי את הסרטון הזה ושמעתי את קולה ואת המילים האלה והתרגשתי מאוד. החלטתי לשתף את זה כי יש לי הרגשה שזה לא מייצג רק אותה אלא גם רבים מהילדים והצעירים שהיה לי הכבוד לפגוש ולהכיר במהלך השנים האחרונות. זו הרוח של יובל ושל השיר הזה - והיא כל כך מעוררת השראה. אל מול האובדן והכאב והייאוש היא וחבריה בחרו לקום שוב ולרקוד שוב ולאהוב שוב. זוהי הרוח של נובה. זוהי הרוח של הישראלים. כל הכבוד יובל. שיר מדהים. בהצלחה".