העונה השלישית של "הלוטוס הלבן" הסתיימה אתמול (שני) עם פרק סיום שתאם את מה שבא לפניו - יצירה שדעתם של הצופים עליה חלוקות. רובם, עם זאת, הביעו אכזבה הן מהפינאלה והן מהעונה בכללותה.
בקבוצת הטלוויזיה של וואלה תרבות בפייסבוק, "שידור חופר", עלו מספר פוסטים בנוגע לעונה. באחד מהם כתבה גולשת שפרק הסיום "היה בזבוז זמן משווע".
"חשבתי שיש אלמנטים מעניינים למחצה (בעונה עצמה) שאני רוצה לראות לאן לוקחים אותם ואיך זה יתגבש," היא הוסיפה, "וזה כן סיקרן, כי מייק ווייט הוא יוצר עם אמירה, לרוב. בין אם אני אוהבת את מה שעושה או פחות, תמיד יש תחושה שהוא יודע מה רוצה לומר ואיך להגיע לשם. ועל הנייר היו כמה סיפורים עם פוטנציאל לעניין, אבל זה פשוט לא היה עשוי טוב! הרבה איטיות שהיא לא תהליך, או העמקה, אלא סתם דריכה במקום ויצירת מתח מזויף".
"כל מילה", הגיב לה אחד הגולשים. "עונה מזעזעת, מכבידה, מעיקה, איטית, ובעיקר פשוט עשויה רע".
"זאת העונה הכי גרועה שראיתי בשנים האחרונות", כתבה גולשת נוספת בשרשור. "פרקים שלמים של בזבוז זמן, איטיות מאולצת, דמויות שכתובות בצורה נוראית וסוף מטומטם ברמות. הרסו לי את הסדרה. בעונה רביעית, אם תהיה, כבר לא אצפה". גולש הגיב לה: "אכן השמדת ערך מפוארת. מיצינו".
"התסריט היה חלש עם הבלחות מצחיקות או משמעותיות מדי פעם. אפילו שחקנית מצוינת כמו קארי קון לא הצליחה לחלץ הופעת משחק טובה כשהשורות שלה כל כך לא קוהרנטיות", כתבה גולשת אחרת. "העלילה נמרחה שישה פרקים ואז אצה רצה לסיום חסר היגיון ואמירה".
"לגמרי עונה אכזבה. לא בזבוז זמן מוחלט והיו רגעים טובים, אבל בשביל סדרה שהיוקרה שלה מבוססת על פיתוח דמויות ומסר חברתי - העונה הזאת הייתה עם עומק בגובה שלולית". כתב עוד גולש, והוסיף: "ולמרות כל הביקורת, המונולוג של לורי (קארי קון שמגיע לה אמי) היה שווה הכל. כל הסיפור של שלוש החברות היה סטריאוטיפי ופגום מההתחלה, אבל המונולוג מזקק הרבה תובנות לגבי התבגרות וחברות והמקום שלנו בעולם".
"זאת הייתה הפרסומת הכי גרועה וארוכה לריזורט בתאילנד שראיתי מימיי", הגיבה גולשת. "לצערי רואים את זה הרבה בכל תחומי האמנות: יצירה מסוימת מקבלת אהבה והערצה מסיבית ושוכחת את עצמה. מאוד מקווה שהעונה הבאה תצליח לשחזר את הקסם של העונות הראשונות אבל אני מאוד בספק".
יעניין אתכן גם:
הסצנה השערורייתית ב"לוטוס הלבן" שמטריפה את הצופים
כוכבת "הלוטוס הלבן" ג'ניפר קולידג': "חיי האהבה שלי השתנו ללא היכר"
התרופה הזו מככבת העונה ב"לוטוס הלבן". זה הסיפור מאחוריה
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב
"עונה איטית ללא עומק אנושי", הגיבה גולשת אחרת בשרשור. "הרגיש לי כמו ניסיון שלא התחבר עד הסוף להמחיש את הפסיכולוגיה הבודהיסטית שמקור הסבל נובע מהרדיפה אחר האושר וההיאחזות בתשוקות. הדמויות נאחזו בתשוקות, עושר, שקרים, כעסים, דחייה ואשליה, שזה המקור לסבל שלהן [...] כל הדמויות רדפו אחרי כסף, עונג מיני, נקמה וקנאה וניסו להימנע מסבל. וסבלו מאוד".
"התאהבתי קצת בצ'לסי", הוסיפה, "שהיא הייתה ממתק של דמות נקייה, מתבוננת, עם ראייה חיובית, נאמנה לעצמה ונטולת שיפוטיות [...] אני מנסה למצוא משמעות קצת יותר עמוקה לעונה וחייבת להודות שלמרות הכל נהניתי מהצילומים, המוזיקה והנופים".
אכן, היו גם כמה צופים שאהבו את העונה ואת הפרק: "הסדרה הזו מאסטרפיס", הגיב גולש נוסף. "וגם מאסטרפיס לא צריך להיות מושלם, הוא פשוט צריך להדהד ולהיות למעלה, שונה ומפעים בדרכו. והעונה הזו לא שונה מהאחרות, אין שנייה לה לאחרונה על המסך מלבד 'ניתוק'. יצירת מופת".
"עונה מצוינת שאני יכול להסכים עם רוב הביקורת כלפיה, חוץ מהאחת שחוזרת בכל עונה מחדש, שהיא צינית ושונאת אדם", כתב גולש נוסף בשרשור. "כל פעם מחדש אני מופתע מכמה היא אמפתית לדמויות שלה ומראה מורכבות בצורה נוגעת ללב ולא מצליח להבין איך זה עובר לאנשים מעל הראש".