חמדאן בלאל, הפלסטיני שביים את הסרט הדוקומנטרי זוכה האוסקר "אין ארץ אחרת" יחד עם הבמאי הישראלי יובל אברהם, פרסם מאמר בעיתון "ניו יורק טיימס" שבו תיאר בפרוטרוט כיצד הותקף על ידי מתנחלים ונעצר על ידי חיילי צה"ל בכפרו סוסיא שבדרום הר חברון, שבועות ספורים לאחר שעמד על במת האוסקר. במאמרו תיאר בלאל את האירוע כ"רגע הגרוע ביותר בחיי" והסביר: "שמעתי את אשתי וילדיי צורחים ובוכים. אשתי ואני חשבנו שאני הולך למות. פחדתי ממה שיקרה למשפחה שלי אם אכן אמות".
לדברי בלאל, ההתקפה קרתה ב-24 במרץ בכפר סוסיא, בעת "ערב רמדאן שגרתי" לפני ששכן הזעיק אותו לתעד התקפת מתנחלים. לפי עדותו, הוא ראה מתנחל ושני חיילים מתקרבים לעברו, ואז הורה לאשתו ולילדיו להיכנס לביתם ולא לפתוח את הדלת. "הם התחילו להכות ולקלל אותי, הם לעגו לי על כך שאני 'הבמאי שזכה באוסקר', נעצו אקדח בצלעות שלי ואף היכו אותי בראש מאחור. כשהייתי על הקרקע בעטו בי וירקו עליי".
לאחר שהוכה, בלאל מספר כי נאזק והוכנס לג'יפ צבאי. "במשך שעות שכבתי עם עיניים מכוסות על הקרקע בבסיס צבאי. לאחר יום שוחררתי". יצוין כי צה"ל טען כי ההתקפה על סוסיא הייתה עימות שפרץ בין פלסטינים לישראלים, שכלל גם ידוי אבנים הדדי בין הצדדים. עוד טען צה"ל כי "מחבלים יידו אבנים לעבר כוחות הביטחון" ולפיכך נעצרו מספר פלסטינים.
בלאל השווה בין הפחד שחש ב-24 במרץ לבין "תחושת הכוח" שחש שלושה שבועות קודם לכן על במת האוסקר: "לבי נשבר מהאכזבה, מתחושת הכישלון. למרות שהסרט שלנו זכה להכרה עולמית, הרגשתי שנכשלתי בניסיון שלנו להפוך את החיים כאן לטובים יותר, לשכנע את העולם שמשהו צריך להשתנות. חיי עדיין נתונים לחסדי המתנחלים והכיבוש. הקהילה שלי עדיין סובלת מאלימות בלתי פוסקת. הסרט שלנו זכה באוסקר, אבל חיינו אינם טובים יותר מקודם".
עם זאת, בלאל הכיר בכך שהניצחון של "אין ארץ אחרת" באוסקר הביא תשומת לב תקשורתית משמעותית להתקפה. "אני יודע שיש אלפי אנשים שכעת מכירים את שמי ואת הסיפור שלי, שמכירים את שם הקהילה שלי ואת הסיפור שלנו ושעומדים לצדנו ותומכים בנו".