בתחילת החודש נחנכה באופן רשמי "כיכר מייק ברנט" ברובע ה-16 בפריז בסמוך לכתובתו הראשונה בעיר ולא רחוק מהדירה שממנה קפץ אל מותו לפני 50 שנה בדיוק. באירוע החגיגי נכחו ז'ן רנאר - מנהלו הראשון של ברנט ויוצר רבים משיריו, ביניהם "לס מואה טמה"; ראש עיריית הרובע ה-16; ויונה ברנד, אחייניתו של מייק. עשרות מעריצים הגיעו אף הם לאירוע שנחגג 50 שנה בדיוק לאחר מותו הטראגי של הזמר האגדי.
ב־22 בנובמבר 1974, בעת ששהה במלון בז'נבה, קפץ בראנט מחדר בקומה החמישית, ונפילתו נבלמה בהתנגשותו במרפסת בקומה השלישית. ברנט שבר את רגלו ובילה כשישה שבועות בבית החולים. לאחר שהשתחרר מבית החולים הקליט שיר והשתתף בסרט טלוויזיה.
ב־25 באפריל 1975 בראנט שם קץ לחייו בקפיצה ממרפסת דירה שבקומה השישית ברחוב Erlanger מספר 6 ברובע ה־16 בפריז. בן 28 היה במותו. מייק ברנט נטמן בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה, וקברו הפך אתר עלייה לרגל למעריציו. עד היום קיימת קהילת מעריצים גדולה של בראנט בצרפת, בבלגיה, בקנדה ובישראל.[דרוש מקור]