יובל רפאל תעלה הערב (22:00, כאן 11) לבמה הגדולה של האירוויזיון בבאזל, מול עשרות מיליוני צופים ברחבי העולם. זהו רגע השיא במסע יוצא דופן שעברה מאז הטבח בפסטיבל נובה ועד שהגיעה למעמד היוקרתי של נציגת ישראל בתחרות המוזיקה הבינלאומית הגדולה בעולם. היא עשתה את זה לא בשל חישובי קריירה קרים, אלא מתוך החלטה עמוקה - להפוך את הסיפור האישי הקשה שלה, של ניצולי הנובה, של החטופים, ושל מדינת ישראל כולה לקריאה של תקווה, אור והתחדשות, מול שתיקתו של העולם.
השיר "New Day Will Rise", שאותו כתבה והלחינה קרן פלס, כבר הצליח לגעת בלבבות רבים ברחבי אירופה. השיר הצליח לחדור אפילו את אלה שמתנגדים פוליטית להגעתה של ישראל לאירוויזיון. במתחם העיתונאים בשטיח הטורקיז פנו אלינו לא מעט עיתונאים שאמרו כי לטעמם מדובר בשיר הטוב ביותר השנה. אחד מהם, מגרמניה, אמר לנו "איגוד השידור האירופי (EBU) יהיה בבעיה גדולה", רמז לכך שלדעתו יובל רפאל תהיה המנצחת הגדולה בגמר.
אבל מאחורי המילים והצלילים, יש בחורה אחת, עוד לא בת 25, שעולה על הבמה עם לב פתוח, סיפור אישי מורכב, וגישה מעוררת השראה. רגע לפני חצי הגמר השני של אירוויזיון 2025, שוחחנו איתה.
קודם כל מה שלומך? איך מרגישים?
"מדהים, התרגשות ענקית, רצון ענק להביא גאווה".
את עברת מסע בלתי נתפס. אין אף אמן של אף מדינה שעבר את מה שאת עברת, מהנובה, ל"הכוכב הבא", ועכשיו לכאן. איך מכינים את עצמך, מה יעבור לך בראש ברגע הזה שניתן האות ואת מתחילה לשיר?
"אני יכולה לענות לך על זה אחרי, אבל אני חושבת שקודם כל גאווה גדולה, התרגשות ענקית. רצון להביא את הכי טוב שיש. אני חושבת שגם מניסיון עבר יש שם איזה שהוא שחרור, של כל העבודה הטכנית וכל הבלגן וההתרוצצויות. יש רגע כזה אותנטי של רגש אמיתי מהלב, שזה מה שבדרך כלל הכי סוחף אותי בבמה".
השיר שלך מכיל ציטוט משיר השירים. כמה את מתחברת למילים, ויש איזשהו משפט אחר בשיר שגורם לך לאיזושהי התרגשות או התרוממות רוח?
"קודם כל - 'מים רבים לא יכבו את האהבה' - זה מהדהד בלב מאוד מאוד מאוד חזק. יש שם עוד איזה שורה שאומרת "I choose the light". אני חושבת שזה משהו שבחרתי לעשות הרבה במהלך החיים שלי. לבחור באור, תמיד, כמה שאפשר. וזה מלווה אותי".
כשראית את הבמה בפעם הראשונה בשבוע שעבר - מה הרגשת? את רואה סוף סוף את התאורה, את הגודל, את האלמנט?
"התמלאתי בהתרגשות אדירה. זה היה רגע אולי הכי מרגש שהיה לי פה - להיות על הבמה בפעם הראשונה אחרי שלושה חודשים, בוקר עד לילה אני רק מתאמנת על הדבר הזה, ופתאום אני רואה את האביזר שלי בפעם הראשונה. להסתכל חמישה מטרים לגובה למעלה, לראות שאני צריכה לעלות על זה, זו התרגשות אדירה. נהניתי כל כך מהחזרה הראשונה, לא רציתי לרדת מהבמה - ובכל החזרות אגב - אבל זה היה כזה בום ראשון כזה, מאוד מאוד מאוד מרגש".
אני בטוח שהכינו אותך לדגלי פלסטין ולקריאות הבוז. מה עובר בראש כשזה קורה? איך שומרים על פאסון כמו שאת שמרת באירוע שטיח הטורקיז בתחילת השבוע?
"אני חושבת שלהזכיר לעצמך מאוד חזק בראש את הסיטואציה - למה באתי לפה, מאיזו סיבה - ופשוט להתרכז באור. אמרתי לך, אני בוחרת באור הרבה פעמים. כמות האהבה שגם הייתה מהקהל - הלבבות שנשלחו, החיוכים שהיו. היה גם שלב בשטיח הטורקיז שצעקתי "תודה!" כי שמעתי ישראלים, זה מאוד מרגש. בסוף, אתה יודע - יש שני צדדים לכל דבר".
את חושבת שזה ידליק את היהודים והישראלים בעולם, ולא רק, אלא גם אנשים אחרים שתומכים בישראל - וייתן להם את הדרייב להצביע עבורך?
"אני מאוד מקווה שקודם כל הם אוהבים את השיר, קודם כל מתחברים אליו. הייתי רוצה להאמין שאנחנו תמיד מאוחדים, תמיד תומכים אחד בשני, ותמיד זה אנחנו. בסוף, ככה זה מרגיש לי".
קודם צריך לעבור את משוכת חצי הגמר, אבל בואי נעשה רגע דמיון מודרך: את עולה לגמר, עוברות ארבע השעות האלה, ומכריזים עלייך כמנצחת. את מגיעה למסיבת העיתונאים של המנצחת - מה המשפט הראשון שאת אומרת שם, מול העיתונאים מכל העולם?
"שאין גאה ממני לייצג את מדינת ישראל בעולם".
בעוד שאני מראיין את יובל כשאני עונד בגאווה את סיכת החטופים ודיסקית 'השיבו אותם הביתה עכשיו', יובל עצמה מצויה תחת פיקוח הדוק של ה-EBU האוסר על המתמודדים להביע עמדות פוליטיות. האבסורד זועק: קריאה בסיסית לשחרור חטופים או דיבור על טבח הנובה - אירוע שיובל חוותה על בשרה - נחשבים בעיני קברניטי האירוויזיון ל"תוכן פוליטי" האסור בתכלית.
ובתוך השתיקה הכפויה הזו, הסיפור מדבר בעצמו. רפאל שומרת על מסר אחיד ומשיבה לשאלות על פרובוקציות אנטי-ישראליות בכך שהיא מתמקדת במוזיקה בלבד. ב-New York Post הדגישו את הסתירה שבין עוצמת החוויה שעברה - בתור שורדת של טבח - לבין השתיקה שנכפית עליה. ב-Metro הבריטי כתבו על "שיר שמביא מסר של תקווה והתחדשות, חרף ההקשר הפוליטי הבלתי נמנע", ואילו ב-HuffPost UK, שסיקרו את הקריאה של הזמר השוויצרי Nemo להרחיק את ישראל מהתחרות, נכתב כי יובל "נמנעת מכל אמירה שיכולה להיתפס כפרובוקטיבית - למרות הסיפור הקשה שהיא נושאת עמה".
יובל רפאל הפכה לסמל של איתנות ישראלית, להגיד שטוב שהיא מייצגת את ישראל על הבמה הבינלאומית בתקופה של מתיחות ועוינות זה אנדרסטייטמנט. מעבר למסר האישי שלה, אפשר להבחין בתחושת השליחות והגאווה הלאומית שהיא נושאת עמה.
בשעה שאירופה נקרעת בין ביקורת על ישראל לבין תמיכה בה, בין קריאות להחרמת הנציגה לבין חיבוק והערכה לסיפורה האישי המרגש, יובל רפאל מבקשת לזכור את מה שחשוב באמת: תקווה והתחדשות, והבחירה באור. הערב, כשהיא תעלה למרכז הבמה, היא תעשה זאת לא רק כזמרת, אלא כדוברת של עם שלם שבחר בחיים.
משדר חצי הגמר ישודר הערב החל מ-22:00 בכאן 11