האמת היא שאף אחד לא צופה בתכנית "מוריה וברקו" בשביל שיחות עומק מורכבות על המצב המדיני וניתוחים אקדמיים. אנחנו פה בשביל האקשן והכותרות, ואת זה מוריה אסרף ואייל ברקוביץ' יודעים לספק. ואולם, גם ביחס לסטנדרט הרגיל של ברקו, הלילה נרשמה חריגה.
המרואיין היה אבישי מתיה - פעם איש שמאל, היום ביביסט "מתפכח" מהזן המשוכנע-שגילה-את-האור, עם תכנית בגלי ישראל, פינה בערוץ i24NEWS, נוכחות קבועה ברשתות, ותואר מרשים במיוחד: "מאמן למנהיגות". בתכנית הוקרנו דבריו על עינב צנגאוקר - אמו של החטוף מתן צנגאוקר - ובהם האשים אותה ש"היא נותנת דלק לחמאס", והוסיף שיש משפחות חטופים ש"אוכלות את עצמן כשהן רואות איך היא מסיתה נגד ראש הממשלה". כי ברור, אחרי 589 ימים של שבי, הבעיה היא טון הדיבור של אמא.
מוריה אסרף ניסתה להישמע כמו המבוגר האחראי באולפן והציעה למתיה להתנצל. הוא סירב בנחישות: "אני ממש לא מתנצל. היא עושה נזק נוראי". ואז ברקוביץ' ניסה להחזיר את השיחה לאזור שיש בו עדיין שארית של חמלה. "אתה מכיר את המשפט 'לא שופטים אדם בצערו'?" שאל את מתיה. "זה כבר מעבר לאדם בצערו", ענה מתיה. ברקוביץ' התקשה להאמין: "לא? היא לא בצער?", שאל. מתיה ענה בפשטות: "לא".
ואז ברקוביץ' הטיל פצצה - לא מהסוג שמורגלים לראות באולפן, אלא יותר כמו הוולה ההוא ב-3:6 של סאות'המפטון מול מנצ'סטר יונייטד - וירה בלי למצמץ: "הלוואי שיחטפו לך את הילד". מכאן, הסכר נפרץ. אסרף ניסתה להרגיע, אבל לשווא. מתיה תקף חזרה: "זה מכונת רעל". ברקו קרא לו "בן אדם מגעיל", מתיה ענה "גם אתה", והאייטם גלש רשמית למחוזות מצעד הטרלול.
בשלב זה הצטרף לדיון גם אייל נווה מ"אחים לנשק" וניסה להזכיר למתיה שבמרכז של דף המסרים הביביסטי יש אמא שמבקשת את הבן שלה בחזרה. "אנחנו נר לרגליה", אמר. מתיה, איש תקשורת עם ניסיון של עשרות שנים, הגיב ללא נימוק: "ממש לא".
הריב בין השניים התלהט, ומתיה המשיך לתקוף את צנגאוקר: "אם היא דואגת לבן שלה - שלא תשרת את חמאס… ולמה היא תמיד בפרונט?". נווה השיב: "כי היא אמא לביאה". מתיה, בשנינות האופיינית שהוא משוכנע שיש לו, ירה בחזרה: "היא לא אמא לביאה". נווה סיכם את הדיון בלי דרמה מיותרת: "איבדת צלם אנוש".
נותרה רק שאלה אחת: למה להזמין ביביסטים כאלה לאולפן מלכתחילה? הרי אף אחד לא באמת ציפה שאבישי מתיה ייכנס לאולפן, יתיישב מול המצלמות ויודה שהביקורת של עינב צנגאוקר נגד ראש הממשלה מוצדקת. או אפילו שיצליח לנהל דיון ענייני. מתיה נמצא בשליחות. הוא מפיץ את משנתו. לא מקשיב, לא מתלבט, לא מתכוון להשתכנע ובטח שלא מצליח לשכנע.
לא חסרות לו במות להפיץ בהן את הרעל שלו נגד צנגאוקר, שלמרות כל ניסיונות ההכפשה, מייצגת בפשטות את דעת רוב הציבור בישראל: החטופים צריכים להיות בראש סדר העדיפויות, לפני כל יעד צבאי או פוליטי אחר.
כמו במתיחה ההיא, שבה מתקשרים לשאול אם יש מים בברז ועונים: "מה חשבת שייצא, קולה?", גם כאן: אף אחד לא מזמין את אבישי מתיה לאולפן בשביל דיון אמיתי. מזמינים אותו כדי לקבל פיצוץ טלוויזיוני. וואלה, קיבלו.